כללי התלמוד – הבדלי גרסאות
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בהקדמה לכללי התלמוד, הציגו המדפיסים כעין הקדמה קצרה: | בהקדמה לכללי התלמוד, הציגו המדפיסים כעין הקדמה קצרה: | ||
{{ציטוטון|בהיות ששלימות הפעולה תלוי בהקדמת ידיעות אופני הפעולה ככל הצורך, ועל ידי כך יעשה הפועל פעולתו לבלי חסרון וכשלון, ובהעדר זה יעדר כשרון המעשה ההיא, הנה כי כן יארע לתלמידים אשר לא ידעו דרך הקודש מכללי התלמוד וילאו למצוא דרך הנכון ולבוא עד תכליתו, וזהו לשון מהר"י קנפטון: ולעולם בכל ספרי מפרש או מחבר אשר תעיין בו, הוי משתדל לדעת תחילה דרכי המפרש ההוא שמוליך בדבריו, ואחר כך הוי מעיין בו. עד כאן לשונו. על כן אמרנו כי טוב להציג בפתח הש"ס כללי התלמוד | {{ציטוטון|בהיות ששלימות הפעולה תלוי בהקדמת ידיעות אופני הפעולה ככל הצורך, ועל ידי כך יעשה הפועל פעולתו לבלי חסרון וכשלון, ובהעדר זה יעדר כשרון המעשה ההיא, הנה כי כן יארע לתלמידים אשר לא ידעו דרך הקודש מכללי התלמוד וילאו למצוא דרך הנכון ולבוא עד תכליתו, וזהו לשון מהר"י קנפטון: ולעולם בכל ספרי מפרש או מחבר אשר תעיין בו, הוי משתדל לדעת תחילה דרכי המפרש ההוא שמוליך בדבריו, ואחר כך הוי מעיין בו. עד כאן לשונו. על כן אמרנו כי טוב להציג בפתח הש"ס כללי התלמוד בקיצור נמרץ לזכות הרבים, וכל העוסקים בה לשמה אין קץ לפעולתם בעלמא הדין בפירי פירות והקרן קיימת לעולם שכולו טוב}}. | ||
חיבורו של רבי שמואל הנגיד עוסק תחילה בהבהרת החלוקה בתוך דברי הגמרא, כשהוא מונה 21 סוגים שונים בתוך דברי [[חז"ל]] עצמם (זאת מלבד הפסוקים והמשניות עצמם הכלולים אף הם בגמרא){{הערה|תוספתא, ברייתא, פירוש, שאלה, תשובה, קושיא, פירוק, תיובתא, סיוע, רמיה, התקפתא, הצרכה, מעשה, שמעתא, סוגיא, הלכה, תיקו, הגדה, הוראה, שינוי, שיטה.}}, ולאחר מכן מגדיר כללים לכל אחד מהסוגים. | חיבורו של רבי שמואל הנגיד עוסק תחילה בהבהרת החלוקה בתוך דברי הגמרא, כשהוא מונה 21 סוגים שונים בתוך דברי [[חז"ל]] עצמם (זאת מלבד הפסוקים והמשניות עצמם הכלולים אף הם בגמרא){{הערה|תוספתא, ברייתא, פירוש, שאלה, תשובה, קושיא, פירוק, תיובתא, סיוע, רמיה, התקפתא, הצרכה, מעשה, שמעתא, סוגיא, הלכה, תיקו, הגדה, הוראה, שינוי, שיטה.}}, ולאחר מכן מגדיר כללים לכל אחד מהסוגים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===חיבורים נוספים=== | ===חיבורים נוספים=== | ||
מלבד חיבורו של רבי שמואל הנגיד שזכה לפרסום בשל העובדה שנכלל כהוספה להדפסה הנפוצה של ש"ס וילנא, רבים מגדולי ישראל עסקו בגיבוש רשימה של כללי התלמוד, דוגמת המהרש"ק רבי שמשון מקינון מבעלי התוספות שכתב את 'ספר הכריתות'{{הערה|ספר שזכה בעצמו לפירושים, דוגמת חיבורו של רבי יעקב ישראל מחגיז, 'תחילת חכמה' - פירוש על ספר כריתות.}}, רבי יצחק קנפנטון שחיבר את 'דרכי התלמוד', רבי ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן כתב את החיבור היסודי 'הליכות עולם', רבי יוסף קארו כתב את 'כללי הגמרא'{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/44835 תצלום הספר בהיברו בוקס].}}, רבי שלמה אלגזי כתב את הספר 'יבין שמועה'{{הערה|1={{HebrewBooks||יבין שמועה|44314|מהדורת ויניציאה, שצ"ט}}}}, הרב ישראל יעקב אלגאזי חיבר את 'מענה לשון', רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים' על השולחן ערוך שכתב את החיבורים 'גינת ורדים' ו'שושנת העמקים', בעל ה'חוות יאיר' רבי יאיר חיים בכרך שחיבר את 'מר קשישא', כשאחד הספרים העיקריים והידועים בתחום המהווים כעין מאסף לכל הספרים האמורים הוא הספר 'יד מלאכי' שחובר על ידי הרב מלאכי הכהן. | מלבד חיבורו של רבי שמואל הנגיד שזכה לפרסום בשל העובדה שנכלל כהוספה להדפסה הנפוצה של ש"ס וילנא, רבים מגדולי ישראל עסקו בגיבוש רשימה של כללי התלמוד, דוגמת המהרש"ק רבי שמשון מקינון מבעלי התוספות שכתב את 'ספר הכריתות'{{הערה|ספר שזכה בעצמו לפירושים, דוגמת חיבורו של רבי יעקב ישראל מחגיז, 'תחילת חכמה' - פירוש על ספר כריתות.}}, רבי יצחק קנפנטון שחיבר את 'דרכי התלמוד', רבי ישועה בן יוסף הלוי מתלמסאן כתב את החיבור היסודי 'הליכות עולם', רבי [[יוסף קארו]] כתב את 'כללי הגמרא'{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/44835 תצלום הספר בהיברו בוקס].}}, רבי שלמה אלגזי כתב את הספר 'יבין שמועה'{{הערה|1={{HebrewBooks||יבין שמועה|44314|מהדורת ויניציאה, שצ"ט}}}}, הרב ישראל יעקב אלגאזי חיבר את 'מענה לשון', רבי יוסף תאומים בעל ה'פרי מגדים' על השולחן ערוך שכתב את החיבורים 'גינת ורדים' ו'שושנת העמקים', בעל ה'חוות יאיר' רבי יאיר חיים בכרך שחיבר את 'מר קשישא', כשאחד הספרים העיקריים והידועים בתחום המהווים כעין מאסף לכל הספרים האמורים הוא הספר 'יד מלאכי' שחובר על ידי הרב מלאכי הכהן. | ||
חיבורים העוסקים בכללי התלמוד המשיכו לצאת לאור אף בתקופות מאוחרות יותר, דוגמת חיבורי של ה'שדי חמד' רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], ה'שבת אחים' של האחים הגאונים רבינוביץ-תאומים, ועוד. | חיבורים העוסקים בכללי התלמוד המשיכו לצאת לאור אף בתקופות מאוחרות יותר, דוגמת חיבורי של ה'שדי חמד' רבי [[חיים חזקיהו מדיני]], ה'שבת אחים' של האחים הגאונים רבינוביץ-תאומים, ועוד. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
על פי רוב בדרך הלימוד הנהוגה היום תחילת לימוד הגמרא עם התלמידים היא בכיתות נמוכות באמצעות התנסות מעשית בלימוד הגמרא, מבלי להקדים את תולדות התנאים או את כללי התלמוד, כשלאורך שנות הלימוד משתדלים המורים להנחיל ולהמחיש מושגים וכללים בלימוד הגמרא, אך לא נעשה לימוד מסודר של כללי הגמרא. | על פי רוב בדרך הלימוד הנהוגה היום תחילת לימוד הגמרא עם התלמידים היא בכיתות נמוכות באמצעות התנסות מעשית בלימוד הגמרא, מבלי להקדים את תולדות התנאים או את כללי התלמוד, כשלאורך שנות הלימוד משתדלים המורים להנחיל ולהמחיש מושגים וכללים בלימוד הגמרא, אך לא נעשה לימוד מסודר של כללי הגמרא. | ||
הרבי העיד על עצמו, שגם עמו לא למדו את כללי הלימוד, והוא פגש בהם לראשונה מספר שנים לאחר שהחל בלימוד הגמרא באמצעות לימוד עצמי בהוספות למסכת ברכות בש"ס ווילנא. | [[הרבי]] העיד על עצמו, שגם עמו לא למדו את כללי הלימוד, והוא פגש בהם לראשונה מספר שנים לאחר שהחל בלימוד הגמרא באמצעות לימוד עצמי בהוספות למסכת ברכות בש"ס ווילנא. | ||
הרבי מדגיש, שמלבד הכללים המופיעים בש"ס עצמו, כולל המבוא לתלמוד כללים עקרוניים כיצד לגשת ללימוד הגמרא, וכיון שכך מן הראוי להקדים את לימוד המבוא לתלמוד ללימוד הש"ס, כדי שהלימוד יהיה כראוי, והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שלא מקדישים לכך את תשומת הלב הנצרכת בלימוד הגמרא בישיבות, כשבעקבות כך עלולים לטעות בענינים פשוטים ועיקריים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=577 שיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ה סעיף כח, התוועדויות חלק ב' עמוד 1261].}}. | הרבי מדגיש, שמלבד הכללים המופיעים בש"ס עצמו, כולל המבוא לתלמוד כללים עקרוניים כיצד לגשת ללימוד הגמרא, וכיון שכך מן הראוי להקדים את לימוד המבוא לתלמוד ללימוד הש"ס, כדי שהלימוד יהיה כראוי, והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שלא מקדישים לכך את תשומת הלב הנצרכת בלימוד הגמרא בישיבות, כשבעקבות כך עלולים לטעות בענינים פשוטים ועיקריים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=577 שיחת שבת פרשת משפטים תשמ"ה סעיף כח, התוועדויות חלק ב' עמוד 1261].}}. | ||
גם בדורות מוקדמים יותר, התריעו רבותינו נשיאינו על לימוד | כמה פעמים ב[[שיחות|שיחותיו]] הרבי מזכיר תוך כדי הביאור כלל מסויים מכללי הגמרא, לפני שמשתמש בו בפועל להבנת הסוגיא, ומציין את המקור בספרי הכללים שחיברו גדולי ישראל. | ||
גם בדורות מוקדמים יותר, התריעו רבותינו נשיאינו על לימוד הגמרא שלא כדבעי, מתוך מטרה להחכים ולפלפל בלבד מבלי להיצמד לדברי הגמרא והלימוד בה כפי הכללים שנמסרו מדור לדור אודות לימודה{{הערה|ראו במאמרי ושיחות אדמו"ר הריי"צ.}}. | |||
אודות החשיבות של שינון כללי התלמוד באופן תדיר, ניתן למצוא כבר בדורות הראשונים אזהרות שונות, דוגמת צוואתו של רבי גדליה אבן יחיא לבנו, המודפסת בספרו שלשלת הקבלה: "זכור בני, לכל הפחות שני פעמים בשנה ללמוד ספר הליכות עולם, להיות מגלה תעלומת כלליו בביאור רחב ונאה עד מאוד. והוא ההכרח אל התלמידים, שהפליא לעשות ממי שקדמוהו". | אודות החשיבות של שינון כללי התלמוד באופן תדיר, ניתן למצוא כבר בדורות הראשונים אזהרות שונות, דוגמת צוואתו של רבי גדליה אבן יחיא לבנו, המודפסת בספרו שלשלת הקבלה: "זכור בני, לכל הפחות שני פעמים בשנה ללמוד ספר הליכות עולם, להיות מגלה תעלומת כלליו בביאור רחב ונאה עד מאוד. והוא ההכרח אל התלמידים, שהפליא לעשות ממי שקדמוהו". | ||
| שורה 48: | שורה 50: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14308&st=&pgnum=220 מבוא התלמוד לרבי שמואל הנגיד]''' כפי שנדפס בש"ס וילנא {{ | *'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14308&st=&pgnum=220 מבוא התלמוד לרבי שמואל הנגיד]''' כפי שנדפס בש"ס וילנא {{הב}} | ||
*[www.judaismo-iberico.org/darke_noam/00.htm מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה] | *[www.judaismo-iberico.org/darke_noam/00.htm מבוא הגמרא, ונתיבות שביליה] | ||
*'''[https://beta.hebrewbooks.org/21689 דרכי התלמוד לר' יצחק קונפנטון]''' באתר [[HebrewBooks]] | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/04/blog-post_10.html הרבי בשיחה מעוררת על נחיצות לימוד 'כללי התלמוד' בישיבות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גמרא]] | [[קטגוריה:גמרא]] | ||