מכת כינים – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־12:55, 23 בפברואר 2025

מכת כינים היא המכה השלישית מעשרת המכות שה' הביא על מצרים קודם יציאת מצרים. במכה זו ארץ מצרים התמלאה בכינים. מכה זו מתוארת בתורה בפרשת וארא.

בתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכה הזאת השם לא אמר למשה להתרות בפרעה. כי אם ישר שלח לבצע את משה ואהרן לבצע את המכה:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וְהָיָה לְכִנִּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְמַטֵּהוּ וַיַּךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה.
וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹקים הִוא וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.

— ספר שמות פרשת וארא, פרק ח' פסוקים י"ב ט"ו.

אחרי מכת צפרדע אמר ה' למשה לאמור לאהרן להכות עם המטה (של אהרן) את אדמת מצרים^[1], ועל ידי זה יהיה כינים בכל ארץ מצרים. אהרן היכה את האדמה והיה כינים בכל ארץ מצרים. החרטומים ניסו לברוא גם הם כינים ולא הצליחו. החרטומים אמרו לפרעה ש'אצבע אלוקים היא'. במכות הקודמות הם הצליחו גם הם ליצור מכה אבל כאן לא^[2]. למרות המכה ולמרות זה שהחרטומים הודו שיש אלוקים, פרעה הקשה את לבו ולא שמע אליהם ולא שילח את בני ישראל.

במפרשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

למה נאמר הַכִּנָּם ולא הַכִנִּים? האבן עזרא מסביר^[3] שזה כמו שנאמר: 'ותעל הצפרדע', ביחיד ולא ברבים, והכוונה ותהי הכינה. מלשון שם השורש. הרשב"ם סובר גם כן ככה, רק שהוא מוסיף שהמם שבמקום ההא היא כמו המילה ריקם ולא ריקה.

הסיפורנו מסביר^[4] שברוב המכות ה' ציוה למשה להזהיר קודם המכה את פרעה, ובמכה הזאת (וגם במכת שחין ובמכת חושך) לא. הוא מסביר כי שתי מכות משה התריע ומכה אחת לא, ככה שלוש פעמים. כי פעם ראשונה ושניה צריך התראה, אבל פעם שלישית לא צריך, כך היא דרכו של העולם.

רש"י^[5] מסביר כי טעם הדבר שהמכשפים לא הצליחו לברוא כינים, הוא היות ואין באפשרותם של המכשפים לשלוט על בריאה שהיא פחותה משעורה. העדר היכולת הביאה להם את ההכרה ש'אֶצְבַּע אֱלֹקים הִוא'. ולכן הודו גם במכות האחרות שכן הצליחו לחקות שאף הם מאת ה'.^[6] מכה זו היוותה שלב נוסף בהכרה של המצרים במציאות ועליונות ה' על הבריאה.^[7]

מידה כנגד מידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתם הכרחתם אותם להביא לכם שרצים, והם נגעלו - כעת תתגעלו ותסבלו אתם מן הכינים.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשרת המכות

דם • צפרדע • כינים • ערוב • דבר • שחין • ברד • ארבה • חושך • בכורות

הערות שוליים

↑ משה לא היכה כי האדמה הצילה אותו. (רש"י פרק ח' פסוק י"ב.)
↑ עיין רש"י במפרשים והערה 5, 6 , ו-7.
↑ שם, פסוק י"ג.
↑ שם פסוק י"ב.
↑ רש"י פרק ח' פסוק י"ד.
↑ הרבי, אגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים פסקה "ויאמרו החרטומים" (בשם אגדת זבח פסח).
↑ אם זאת עדיין לא היה בשלמות היות ונעשתה באמצעות אהרן הכהן (ראה לקוטי שיחות חלק לו עמוד 31.)

[1] משה לא היכה כי האדמה הצילה אותו. (רש"י פרק ח' פסוק י"ב.)

[2] עיין רש"י במפרשים והערה 5, 6 , ו-7.

[3] שם, פסוק י"ג.

[4] שם פסוק י"ב.

[5] רש"י פרק ח' פסוק י"ד.

[6] הרבי, אגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים פסקה "ויאמרו החרטומים" (בשם אגדת זבח פסח).

[7] אם זאת עדיין לא היה בשלמות היות ונעשתה באמצעות אהרן הכהן (ראה לקוטי שיחות חלק לו עמוד 31.)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 רש"י{{הערה|רש"י פרק ח' פסוק י"ד.}} מסביר כי טעם הדבר שהמכשפים לא הצליחו לברוא כינים, הוא היות ואין באפשרותם של המכשפים לשלוט על בריאה שהיא פחותה משעורה. העדר היכולת הביאה להם את ההכרה ש'אֶצְבַּע אֱלֹקים הִוא'. ולכן הודו גם במכות האחרות שכן הצליחו לחקות שאף הם מאת ה'.{{הערה|הרבי, [http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/13.htm אגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים פסקה "ויאמרו החרטומים"] (בשם אגדת זבח פסח).}} מכה זו היוותה שלב נוסף בהכרה של המצרים במציאות ועליונות ה' על הבריאה.{{הערה|אם זאת עדיין לא היה בשלמות היות ונעשתה באמצעות [[אהרן הכהן]] ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/3/1/31.htm ראה לקוטי שיחות חלק לו עמוד 31].)}}
+== מידה כנגד מידה ==
+אתם הכרחתם אותם להביא לכם שרצים, והם נגעלו - כעת תתגעלו ותסבלו אתם מן הכינים.
 == בחסידות ==
-{{להשלים}}
 {{עשרת המכות}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:עשרת המכות]]