אריה לייב זיבוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:זיוואוו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב [[המהרי"ן מניעז'ין]] לרב זיבוב: {{ציטוטון|לאהובי ידידי הרב המופלג הוותי וחסיד החריף כו' מוהר"א ליב נ"י}}]]
-הרב '''אריה לייב זיבוב''' (בכתיב יידי: '''זיוואוו''', נקרא גם ר' ליב סמילוואצער, [[תקע"א]] - [[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כ[[מרא דאתרא]] של עיירות רבות ביניהם [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]].
+הרב '''אריה לייב זיבוב''' (בכתיב יידי: '''זיוואוו''', נקרא גם ר' ליב האמלער/סמילוואצער, [[תקע"א]] - [[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]) היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכיהן כ[[מרא דאתרא]] של עיירות רבות ביניהם [[הומיל]] [[הארקי]] ו[[דווינסק]].
 ==תולדות חיים==
 נולד בשנת [[תקע"א]] לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת [[מאזיר]].
-בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד.
+בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל שבע עשרה בלבד.
 לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==משפחתו==
-*בנו, הרב חיים שמעון דב, היה רב ה[[עיירה]] הארקי, וחיבר פירוש על צוואת רבי יהודה החסיד בשת 'שבעים תמרים'. ספרו זכה להתעטר בהסכמותיהם של גדולי רבני חב"ד בדורו, הרב [[אברהם דוד לוואווט]], האדמו"ר רבי [[שמריהו נח שניאורסון]] מבוברויסק, ואביו הרב זיבוב. לספר צורפו גם מספר תשובות הלכתיות שכתב והערות על ספרים אחרים שיצאו לאור בתקופת ההוצאה לאור.
+*בנו, הרב [[חיים שמעון דב זיבוב]]
+*בנו, שלמה. בקרמנטשוק. ידוע פולמוס בעניין מפעל מצות מכונה שבבעלותו.
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 34: / שורה 35: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:אישים בהומיל]]