אלה אזכרה – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־01:36, 30 בדצמבר 2024

"אלה אזכרה" הוא פיוט אודות עשרת הרוגי מלכות הנאמר בסיום סדר עבודה בתפילת מוסף של יום הכיפורים.

הפיוט מיוסד על פי סדר האל"ף בי"ת בתחילת החרוזים. ובסוף חתום שם המחבר "יהודה חזק". הפיוט מספר את סיפור הגזירה וסדר התרחשותה ונאמר בהזדמנות זו, מהטעם שאומרים בסיום הפיוט: "חנון הביטה ממרומים, תשפוכת דם הצדיקים ותמצית הדמים, תראה בפרגודך והעבר כתמים, א-ל מלך יושב על כסא רחמים".

בפיוט ישנם שנים עשר קטעים כשבסיום כל קטע אומרים "חטאנו צורינו סלח לנו יוצרנו".

בתקופות קדומות פיוט זה היה חלק מסדר שלם של סליחות שנאמרו לאחר סדר העבודה אך בתקופות מאוחרות יותר התבטלה אמירתן ונשאר רק פיוט "אלה אזכרה" לבדו. בקהילות אחרות אומרים פיוט זה כקינה בקינות לתשעה באב.

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשעה שהקהל אמרו את הפיוט של עשרה הרוגי מלכות היה אדמו"ר האמצעי אומר תהלים, וכן נהג אדמו"ר הרש"ב^[1].

פעם במוצאי יום הכיפורים שאלו לאדמו"ר הרש"ב אם אומר הוא את הפיוט "אלה אזכרה" של עשרה הרוגי מלכות. ולא השיב על זה, אלא אמר: וכי ממני ראיה?! מכ"ק אדמו"ר האמצעי, שהוא אמר תהלים בשטריימל ונעשה השטריימל לח מלמעלה, ממנו היו יכולים להביא ראיה^[2].

בספר ימי בראשית^[3] מובא שהרבי בשנת תשי"א, בעת שאמר החזן את הפיוטים, אמר הרבי את כל התהלים. אך לא היה זה מנהגו בשנים שלאחר מכן.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשרת הרוגי מלכות

הערות שוליים

↑ אוצר מנהגי חב"ד ובהנסמן שם בארוכה וכן אודות אדמו"ר הצמח צדק
↑ לקוטי סיפורים עמ' קפג וראה באוצר מנהגי חב"ד
↑ ימי בראשית עמ' 255

[1] אוצר מנהגי חב"ד ובהנסמן שם בארוכה וכן אודות אדמו"ר הצמח צדק

[2] לקוטי סיפורים עמ' קפג וראה באוצר מנהגי חב"ד

[3] ימי בראשית עמ' 255

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]]
+[[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. ציור: ר' [[זלמן קליינמן]]]]
 "'''אלה אזכרה'''" הוא פיוט אודות [[עשרת הרוגי מלכות]] הנאמר בסיום [[סדר עבודה]] ב[[תפילת מוסף]] של [[יום הכיפורים]].
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 פעם במוצאי יום הכיפורים שאלו לאדמו"ר הרש"ב אם אומר הוא את הפיוט "אלה אזכרה" של עשרה הרוגי מלכות. ולא השיב על זה, אלא אמר: וכי ממני ראיה?! מכ"ק אדמו"ר האמצעי, שהוא אמר תהלים ב[[שטריימל]] ונעשה השטריימל לח מלמעלה, ממנו היו יכולים להביא ראיה{{הערה|לקוטי סיפורים עמ' קפג וראה באוצר מנהגי חב"ד}}.
-בספר [[ימי בראשית]]{{הערה|ימי בראשית עמ' 255}} מובא ש[[הרבי מלך המשיח]] בשנת [[תשי"א]], בעת שאמר החזן את הפיוטים, אמר הרבי את כל התהלים. אך לא היה זה מנהגו בשנים שלאחר מכן.
+בספר [[ימי בראשית]]{{הערה|ימי בראשית עמ' 255}} מובא ש[[הרבי]] בשנת [[תשי"א]], בעת שאמר החזן את הפיוטים, אמר הרבי את כל התהלים. אך לא היה זה מנהגו בשנים שלאחר מכן.
 ==ראו גם==
@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 {{כיפור}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פיוטים]]
 [[קטגוריה:יום הכיפורים]]
-[[קטגוריה:תפילה]]

יום הכיפורים
ערב יום כיפור	כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות	כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים	אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום	הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור	ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון