בית מדרש לרבנים בנעוועל – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כן כללות המפעל בבניין קדשי בני ישראל הנהרסות בעת הפרעות ל"ע, כמו בניין ותיקון בתי כנסת ומדרש, תשב"ר, מקוואות וכדומה. כללות מפעל זה הבא מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, בא לפעמים באמצעות הועד המשתדל לשמור לקיים ולהביא בפועל כל דבר קודש כאשר פוקד". | כן כללות המפעל בבניין קדשי בני ישראל הנהרסות בעת הפרעות ל"ע, כמו בניין ותיקון בתי כנסת ומדרש, תשב"ר, מקוואות וכדומה. כללות מפעל זה הבא מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א, בא לפעמים באמצעות הועד המשתדל לשמור לקיים ולהביא בפועל כל דבר קודש כאשר פוקד". | ||
בדו"חות שנשלחו באותה תקופה בעניין תקציב בית המדרש לרבנים, שדאג להוצאות המחיה של התלמידים שלמדו בו, להם ולמשפחתם, מופיעים מספרים של בין 30 ל-50 תלמידים ואנשי צוות בבית המדרש לרבנים. | בדו"חות שנשלחו באותה תקופה בעניין תקציב בית המדרש לרבנים, שדאג להוצאות המחיה של התלמידים שלמדו בו, להם ולמשפחתם, מופיעים מספרים של בין 30 ל-50 תלמידים ואנשי צוות בבית המדרש לרבנים. | ||
תקציב בית המדרש לרבנים הגיע כמעט כולו מסכומי העזרה ששלח ארגון ה[[ג'וינט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&st=&pgnum=326 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ יד, ה'רט].}}. | תקציב בית המדרש לרבנים הגיע כמעט כולו מסכומי העזרה ששלח ארגון ה[[ג'וינט]] על ידי אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31620&st=&pgnum=326 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ יד, ה'רט].}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
מאז המשיך בית המדרש להתקיים עוד כמה חודשים עד שבחודש כסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. הרב שמואל לויטין, שעמד בראש בית המדרש והתעסק עם התלמידים והרבנים שהיו הן מעדת החסידים והן מהמתגדים וגם לימד דא"ח למי שחפץ ללמוד, הוגלה ל[[סיביר]] למשך שלוש שנים{{הערה|ראה ספר זכרון להרב בנימין אליהו גורודצקי עמ' 35.}}. רבנים נוספים מהישיבה ומבית המדרש לרבנים נאסרו גם הם והתלמידים התפזרו. | מאז המשיך בית המדרש להתקיים עוד כמה חודשים עד שבחודש כסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. הרב שמואל לויטין, שעמד בראש בית המדרש והתעסק עם התלמידים והרבנים שהיו הן מעדת החסידים והן מהמתגדים וגם לימד דא"ח למי שחפץ ללמוד, הוגלה ל[[סיביר]] למשך שלוש שנים{{הערה|ראה ספר זכרון להרב בנימין אליהו גורודצקי עמ' 35.}}. רבנים נוספים מהישיבה ומבית המדרש לרבנים נאסרו גם הם והתלמידים התפזרו. | ||
סיפור סגירת הישיבה ובית המדרש לרבנים נמסר מיד לאדמו"ר הריי"צ שישב באותה העת ב[[ריגא]] ומספר על כך באגרת{{הערה|מתאריך ב' שבט תרפ"ט. להגאון הרב [[מנחם זעמבא]] בדבר הצעתו לייסד כולל לאברכים מצויינים בתורה וביראה. | סיפור סגירת הישיבה ובית המדרש לרבנים נמסר מיד לאדמו"ר הריי"צ שישב באותה העת ב[[ריגא]] ומספר על כך באגרת{{הערה|מתאריך ב' שבט תרפ"ט. להגאון הרב [[מנחם זעמבא]] בדבר הצעתו לייסד כולל לאברכים מצויינים בתורה וביראה. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=217 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמ' קנא].}}: | ||
"בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה בנעוול, ומנהלי הבית מדרש לרבנים ושו"בים, ירחם השי"ת ובקרוב יצאו לחפשי, אבל | "בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה בנעוול, ומנהלי הבית מדרש לרבנים ושו"בים, ירחם השי"ת ובקרוב יצאו לחפשי, אבל תודה לא-ל הנה תמורתם יושבים ממונים אחרים ועוסקים עם התלמידים שיש אשר הרבה מהם יצאו נסעו למקומות אחרים". | ||
==תלמידים שלמדו בבית המדרש== | ==תלמידים שלמדו בבית המדרש== | ||