יעקב יוסף לבקיבקר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:קהילת חב"ד בני ברק: אישים" ב־"קטגוריה:אישים בבני ברק") |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב יוסף לפקיבקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב | [[קובץ:יעקב יוסף לפקיבקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבקיבקר בשנותיו האחרונות]] | ||
הרב '''יעקב יוסף | הרב '''יעקב יוסף לבקיבקר''' ([[י"ב סיון]] [[תרפ"ח]]-[[י"ז טבת]] [[תשע"ה]]) היה חסיד חב"ד תושב [[בני ברק]] ששימש במשך 17 שנה כ[[שליח הרבי]] בתחנה המרכזית ב[[תל אביב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אוקראינה]] בעיר ווזניסנסק ב[[י"ב סיון]] [[תרפ"ח]], לאביו הרב ברוך | נולד ב[[אוקראינה]] בעיר ווזניסנסק ב[[י"ב סיון]] [[תרפ"ח]], לאביו הרב [[עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר]] ששימש כ[[שוחט]] כ[[ברית מילה|מוהל]] וכ[[שליח ציבור|חזן]] בעיר. | ||
בעקבות רדיפות ה[[נ.ק.וו.ד.]] נאלץ אביו לברוח למקום נידח ולאחר נדודים התיישב עם משפחתו בעיר באטום שבגרוזיה, שם פגש בחסידי חב"ד ו[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אביו, אחיו ואחיותיו הצליחו לצאת מרוסיה לפולין ומשם לגרמניה. אביו עם 2 בנות ובעליהם ובת רווקה עלו לארץ ישראל. | בעקבות רדיפות ה[[נ.ק.וו.ד.]] נאלץ אביו לברוח למקום נידח ולאחר נדודים התיישב עם משפחתו בעיר באטום שבגרוזיה, שם פגש בחסידי חב"ד ו[[התקשרות|התקשר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. אביו, אחיו ואחיותיו הצליחו לצאת מרוסיה לפולין ומשם לגרמניה. אביו עם 2 בנות ובעליהם ובת רווקה עלו לארץ ישראל. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בעקבות פטירת אמו, עברה משפחתו של ר' יעקב יוסף להתגורר ב[[כותאיס]], וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים כותאיס|סניף ישיבת תומכי תמימים העירונית]], ובישיבה דבק בו הכינוי "יענק'ל דער שווארצער" [= יענקל השחור] של שם צבע השער שלו. | בעקבות פטירת אמו, עברה משפחתו של ר' יעקב יוסף להתגורר ב[[כותאיס]], וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים כותאיס|סניף ישיבת תומכי תמימים העירונית]], ובישיבה דבק בו הכינוי "יענק'ל דער שווארצער" [= יענקל השחור] של שם צבע השער שלו. | ||
לקראת סוף [[מלחמת העולם | לקראת סוף [[מלחמת העולם השנייה]] נסע ל[[סמרקנד]], ממנה המשיך בסיום המלחמה לעיר [[צ'רנוביץ']] במטרה להבריח ממנה את הגבול. | ||
===המאסר והחתונה=== | ===המאסר והחתונה=== | ||
ב[[ו' כסלו]] [[תש"ט]] ניסה להבריח את הגבול יחד עם שלושה תמימים נוספים, אך הקבוצה הוסגרה לשלטונות על ידי המבריחים הרומניים ובמשך חודשיים נחקרו הבחורים ועונו בבתי הכלא בצ'רנוביץ' ובקייב בירת אוקראינה, | ב[[ו' כסלו]] [[תש"ט]] ניסה להבריח את הגבול יחד עם שלושה תמימים נוספים, אך הקבוצה הוסגרה לשלטונות על ידי המבריחים הרומניים ובמשך חודשיים נחקרו הבחורים ועונו בבתי הכלא בצ'רנוביץ' ובקייב בירת אוקראינה, וב[[ז' אדר]] [[תש"ט]] ניתן גזר הדין של עשרים וחמש שנות עבודת פרך ב[[סיביר]]{{הערה|בפסק הדין כתב השופט: "לצערי אינני יכול לפסוק לכם עונש מוות, מאחר והחוק השתנה, ועל כן אני גוזר עליכם עשרים וחמש שנות מאסר ועבודת פרך ב[[סיביר]].}}. | ||
התמימים נשלחו לרצות את עונש הגלות במחנה עבודה הסמוך ל[[עיירה]] אומסק, ובהמשך הועסקו בבניית מגדל הטלוויזיה של העיר תוך סיכון עצום. | התמימים נשלחו לרצות את עונש הגלות במחנה עבודה הסמוך ל[[עיירה]] אומסק, ובהמשך הועסקו בבניית מגדל הטלוויזיה של העיר תוך סיכון עצום. | ||
לשמחתם, בעקבות מותו של סטאלין בשנת [[תשי"ג]] נערך גל טיהור גדול לאסירים פוליטיים שהואשמו בעוון בגידה בשלטון, וביניהם זוכו גם התמימים והשתחררו בחודשי החורף של שנת [[תשי"ד]]. | לשמחתם, בעקבות מותו של [[סטאלין]] בשנת [[תשי"ג]] נערך גל טיהור גדול לאסירים פוליטיים שהואשמו בעוון בגידה בשלטון, וביניהם זוכו גם התמימים והשתחררו בחודשי החורף של שנת [[תשי"ד]]. | ||
לאחר שחרורו קבע את מגוריו בטשקנט שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שרה אסתר, בתו של החסיד ר' [[חיים בנימין ברוד]] שהיה מחשובי חסידי ברסלב והתקרב לחסידות חב"ד בשנים שאחרי [[מלחמת העולם | לאחר שחרורו קבע את מגוריו בטשקנט שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת שרה אסתר, בתו של החסיד ר' [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')|חיים בנימין ברוד]] שהיה מחשובי חסידי [[ברסלב]] והתקרב לחסידות חב"ד בשנים שאחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
===היציאה מרוסיה=== | ===היציאה מרוסיה=== | ||
למרות נסיונותיו התכופים לקבלת אשרת יציאה מרוסיה, סורב שוב ושוב עקב היותו אסיר פוליטי לשעבר, וכך הדבר נמשך | למרות נסיונותיו התכופים לקבלת אשרת יציאה מרוסיה, סורב שוב ושוב עקב היותו אסיר פוליטי לשעבר, וכך הדבר נמשך עד שבאחת הפעמים שגיסו ר' [[זלמן לייב אסטולין]] ורעייתו נכנסו ל[[יחידות]] אצל הרבי, דפקה גיסתו על השולחן ודרשה מ[[הרבי]] בלהט שיבטיח ברכה שאחותה וגיסה יצליחו לצאת מרוסיה, ואכן הרבי נענה לדרישה ואמר שאם [[הקב"ה]] יכול לעשות ניסים קטנים, הוא יכול לעשות גם ניסים גדולים. | ||
בנוסף, היו רמזים נוספים מהרבי לאורך התקופה שבין נתינת הברכה לקבלת האשרה בפועל, ובתוך פחות משנה התקיימה ברכתו של הרבי והם קיבלו אשרת יציאה נגד כל הסיכויים. | בנוסף, היו רמזים נוספים מהרבי לאורך התקופה שבין נתינת הברכה לקבלת האשרה בפועל, ובתוך פחות משנה התקיימה ברכתו של הרבי והם קיבלו אשרת יציאה נגד כל הסיכויים. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===בארץ הקודש=== | ===בארץ הקודש=== | ||
[[קובץ:שלוחים תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לפקיבקר בתמונה הקבוצתית של שלוחי הרבי בתל אביב, חשוון [[תשס"ח]] (יושב, שלישי משמאל)]] | [[קובץ:שלוחים תל אביב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לפקיבקר בתמונה הקבוצתית של שלוחי הרבי בתל אביב, חשוון [[תשס"ח]] (יושב, שלישי משמאל)]] | ||
אחרי שהות קצרה ב[[ | אחרי שהות קצרה ב[[ווינה]] התיישב ב[[בני ברק]], וניסה למצוא מקור פרנסה מכובד, אך ללא הצלחה. רק כעבור מספר שנים מצא עבודה כסגן מנהל המחלקה הטכנית ב[[אור יהודה]], כשאת תפקידו ניצל להפצת יהדות בין תושבי העיר, ואף דאג להקמת [[מקווה]] טהרה בעיר ולייסוד בית ספר דתי עבור העולים. | ||
לאחר פרישתו | לאחר פרישתו ל[[גמלאות]], החל לשמש כשליח בתחנה המרכזית ב[[תל אביב]] ובמשך שבע עשרה שנה פקד את המקום מדי יום חול והשקיע שעות רבות בשיחות עם עוברים ושבים על עניני יהדות, ב[[הנחת תפילין]], ובחלוקת חומר עונתי לקראת החגים. | ||
בשנותיו האחרונות סבל ממחלות שונות, | בשנותיו האחרונות סבל ממחלות שונות, נפטר בגיל 86 ביום חמישי [[י"ז טבת]] [[תשע"ה]], ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות ב[[ירושלים]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחותו, [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר]] | *אחיו, ר' [[אברהם לבקיבקר]]. | ||
*גיסו, הרב [[נחום לבקובסקי]] | *אחותו, [[ליובא אלטע טייבל ליפסקר]]. | ||
*גיסו, ר' [[זלמן לייב אסטולין]] | *גיסו, הרב [[נחום לבקובסקי]]. | ||
*גיסו, ר' [[ישראל ברוד]] | *גיסו, ר' [[זלמן לייב אסטולין]]. | ||
*בנו, ר' [[ברוך | *גיסו, הרב [[אהרן אופן]] | ||
*בנו, ר' [[יצחק לפקיבקר]] - רכז הפעילות של מרכז חב"ד תל אביב | *גיסו, ר' [[ישראל ברוד]]. | ||
*בנו, ר' [[מנחם לפקיבקר]] | *בנו, ר' [[ברוך לבקיבקר (ניו ג'רזי)|ברוך לבקיבקר]] - משלוחי הרבי בניו ג'רסי. | ||
*בנו, ר' [[חיים לפקיבקר]] | *בנו, ר' [[יצחק לפקיבקר]] - רכז הפעילות של מרכז חב"ד [[תל אביב]]. | ||
*בנו, ר' [[שמואל לפקיבקר]] | *בנו, ר' [[מנחם לפקיבקר]]. | ||
*בתו, מרת לאה רקסין | *בנו, ר' [[חיים לפקיבקר]]. | ||
*בתו, מרת חנה קריימאן | *בנו, ר' [[שמואל לפקיבקר]]. | ||
*בתו, מרת לאה רקסין. | |||
*בתו, מרת חנה קריימאן. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/15/816118810319.html חסיד מול הסכנה]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 957 כ"ה טבת תשע"ה | *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/1/15/816118810319.html חסיד מול הסכנה]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 957 [[כ"ה טבת]] [[תשע"ה]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:לפקיבקר, יעקב יוסף}} | {{מיון רגיל:לפקיבקר, יעקב יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כותאיס]] | |||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]] | [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:56, 26 בדצמבר 2024
הרב יעקב יוסף לבקיבקר (י"ב סיון תרפ"ח-י"ז טבת תשע"ה) היה חסיד חב"ד תושב בני ברק ששימש במשך 17 שנה כשליח הרבי בתחנה המרכזית בתל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באוקראינה בעיר ווזניסנסק בי"ב סיון תרפ"ח, לאביו הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר ששימש כשוחט כמוהל וכחזן בעיר.
בעקבות רדיפות הנ.ק.וו.ד. נאלץ אביו לברוח למקום נידח ולאחר נדודים התיישב עם משפחתו בעיר באטום שבגרוזיה, שם פגש בחסידי חב"ד והתקשר לאדמו"ר הריי"צ. אביו, אחיו ואחיותיו הצליחו לצאת מרוסיה לפולין ומשם לגרמניה. אביו עם 2 בנות ובעליהם ובת רווקה עלו לארץ ישראל.
בעקבות פטירת אמו, עברה משפחתו של ר' יעקב יוסף להתגורר בכותאיס, וכשהגיע לגיל ישיבה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים העירונית, ובישיבה דבק בו הכינוי "יענק'ל דער שווארצער" [= יענקל השחור] של שם צבע השער שלו.
לקראת סוף מלחמת העולם השנייה נסע לסמרקנד, ממנה המשיך בסיום המלחמה לעיר צ'רנוביץ' במטרה להבריח ממנה את הגבול.
המאסר והחתונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בו' כסלו תש"ט ניסה להבריח את הגבול יחד עם שלושה תמימים נוספים, אך הקבוצה הוסגרה לשלטונות על ידי המבריחים הרומניים ובמשך חודשיים נחקרו הבחורים ועונו בבתי הכלא בצ'רנוביץ' ובקייב בירת אוקראינה, ובז' אדר תש"ט ניתן גזר הדין של עשרים וחמש שנות עבודת פרך בסיביר[1].
התמימים נשלחו לרצות את עונש הגלות במחנה עבודה הסמוך לעיירה אומסק, ובהמשך הועסקו בבניית מגדל הטלוויזיה של העיר תוך סיכון עצום.
לשמחתם, בעקבות מותו של סטאלין בשנת תשי"ג נערך גל טיהור גדול לאסירים פוליטיים שהואשמו בעוון בגידה בשלטון, וביניהם זוכו גם התמימים והשתחררו בחודשי החורף של שנת תשי"ד.
לאחר שחרורו קבע את מגוריו בטשקנט שם נשא את רעייתו מרת שרה אסתר, בתו של החסיד ר' חיים בנימין ברוד שהיה מחשובי חסידי ברסלב והתקרב לחסידות חב"ד בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה.
היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות נסיונותיו התכופים לקבלת אשרת יציאה מרוסיה, סורב שוב ושוב עקב היותו אסיר פוליטי לשעבר, וכך הדבר נמשך עד שבאחת הפעמים שגיסו ר' זלמן לייב אסטולין ורעייתו נכנסו ליחידות אצל הרבי, דפקה גיסתו על השולחן ודרשה מהרבי בלהט שיבטיח ברכה שאחותה וגיסה יצליחו לצאת מרוסיה, ואכן הרבי נענה לדרישה ואמר שאם הקב"ה יכול לעשות ניסים קטנים, הוא יכול לעשות גם ניסים גדולים.
בנוסף, היו רמזים נוספים מהרבי לאורך התקופה שבין נתינת הברכה לקבלת האשרה בפועל, ובתוך פחות משנה התקיימה ברכתו של הרבי והם קיבלו אשרת יציאה נגד כל הסיכויים.
גם לאחר קבלת אישור היציאה, לא יכלה המשפחה לצאת מרוסיה היות ולא היה להם כסף כדי לרכוש חמישה כרטיסי טיסה עבור כל בני המשפחה, ובאופן ניסי קיבלו במתנה חמישה כרטיסי טיסה מהשגרירות ההולנדית (ששימשה באותן שנים גם כנציגות עבור השגרירות הישראלית), וכך הצליחו לצאת מרוסיה בשנת תשכ"ט.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי שהות קצרה בווינה התיישב בבני ברק, וניסה למצוא מקור פרנסה מכובד, אך ללא הצלחה. רק כעבור מספר שנים מצא עבודה כסגן מנהל המחלקה הטכנית באור יהודה, כשאת תפקידו ניצל להפצת יהדות בין תושבי העיר, ואף דאג להקמת מקווה טהרה בעיר ולייסוד בית ספר דתי עבור העולים.
לאחר פרישתו לגמלאות, החל לשמש כשליח בתחנה המרכזית בתל אביב ובמשך שבע עשרה שנה פקד את המקום מדי יום חול והשקיע שעות רבות בשיחות עם עוברים ושבים על עניני יהדות, בהנחת תפילין, ובחלוקת חומר עונתי לקראת החגים.
בשנותיו האחרונות סבל ממחלות שונות, נפטר בגיל 86 ביום חמישי י"ז טבת תשע"ה, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' אברהם לבקיבקר.
- אחותו, ליובא אלטע טייבל ליפסקר.
- גיסו, הרב נחום לבקובסקי.
- גיסו, ר' זלמן לייב אסטולין.
- גיסו, הרב אהרן אופן
- גיסו, ר' ישראל ברוד.
- בנו, ר' ברוך לבקיבקר - משלוחי הרבי בניו ג'רסי.
- בנו, ר' יצחק לפקיבקר - רכז הפעילות של מרכז חב"ד תל אביב.
- בנו, ר' מנחם לפקיבקר.
- בנו, ר' חיים לפקיבקר.
- בנו, ר' שמואל לפקיבקר.
- בתו, מרת לאה רקסין.
- בתו, מרת חנה קריימאן.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, חסיד מול הסכנה
בתוך שבועון בית משיח גליון 957 כ"ה טבת תשע"ה