ממוצע – הבדלי גרסאות

(28 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

~~'''ממוצע''' בתורת החסידות הוא כל דרגה שממצעת ומתווכת בין שני בחינות.~~

בכל ממוצע ישנן שתי ~~מדריגות, המדריגה התחתונה~~ של ~~העליון~~, ~~והמדריגה~~ העליונה של התחתון, ~~והם הפנימיות והחיצוניות~~ של הממוצע.

'''ממוצע''' הינו מינוח ב[[תורת החסידות]] המתייחס ל[[דרגה]] המתווכת בין שני [[בחינה|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי מדרגות: המדרגה ה[[תחתון|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדרגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע.

==סוגי ממוצעים==

בממוצעים ניתן להבחין בשני סוגים כלליים:

===ממוצע המפסיק===

ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר.

===ממוצע המחבר===

ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.{{הערה|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].}}

ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}

כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.

כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}

ב[[דבר מלכות בראשית]] [[הרבי]] מה"מ אומר ששבת בראשית היא ממוצע המחבר בין חודש החגים, חודש תשרי, לבין ימי החול שאחריו.

בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.{{הערה|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}

[[קטגוריה:תורת החסידות]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ממוצע''' בתורת החסידות הוא כל דרגה שממצעת ומתווכת בין שני בחינות.
-בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע.
+'''ממוצע''' הינו מינוח ב[[תורת החסידות]] המתייחס ל[[דרגה]] המתווכת בין שני [[בחינה|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי מדרגות: המדרגה ה[[תחתון|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדרגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע.
+==סוגי ממוצעים==
+בממוצעים ניתן להבחין בשני סוגים כלליים:
+===ממוצע המפסיק===
+ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר.
+===ממוצע המחבר===
+ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.{{הערה|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].}}
+ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}
+כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.
+כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}
+ב[[דבר מלכות בראשית]] [[הרבי]] מה"מ אומר ששבת בראשית היא ממוצע המחבר בין חודש החגים, חודש תשרי, לבין ימי החול שאחריו.
+בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.{{הערה|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]