חיים מרדכי פרלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←ספריו) |
|||
| (42 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' | [[קובץ:Perlov, Mordechai 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים מרדכי הכהן פרלוב[[בנים: דוד הכהן פרלוב]]]] | ||
הרב '''חיים מרדכי הכהן פרלוב''' ([[תרמ"ט]] - [[י' תשרי]] [[תשל"ח]]), מכונה '''מרדכי חרסונר''' על שם עיר הולדתו [[חרסון]]) היה [[רב]] מפורסם ובעל שמועה. | |||
==תולדות== | ==תולדות חיי== | ||
הרב פרלוב נולד ב[[עיירה]] החסידית [[חרסון]]{{הערה|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערה|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד הכהן היה ממשפחת פרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד [[אדר ראשון]] [[תרע"ג]]. בישיבה היה נחשב ל[[מתמיד]] עצום{{הערה|ראה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}. | |||
בשנת [[תער"ב]] [[נישואין|נשא]] את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, [[רב]] העיר [[שדווה]] שליד [[קובנא]] במדינת [[ליטא]], ועבר לגור שם. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב ב[[עיירה]] [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]]. | ||
בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]]. | בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]]. | ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]]. | ||
כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] | כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל-10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערה|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים. | ||
לאחר [[מלחמת העולם | לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פרלוב ועל יסוד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה. | ||
בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] | בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] ועניני יהדות נוספים. | ||
בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{ | בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{הערה|המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ב[[רוסטוב]].}}. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם [[הרבי]] בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת [[אגרות קודש]]{{הערה|עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.}}. | ||
הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה].}}. | |||
בשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב{{הערה|חתן הרב [[בצלאל וילשנסקי]].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]]. | |||
נפטר ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ח]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''גט למעשה''' - עיונים ו[[פסק דין|פסקי דין]] בנושא [[עיגון]], [[יבום]], [[גט]] ו[[חליצה]] - | *'''גט למעשה''' - עיונים ו[[פסק דין|פסקי דין]] בנושא [[עיגון]], [[יבום]], [[גט]] ו[[חליצה]] - על פי פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' ד[[גרמניה]]. יצא לאור [[תש"ל]]. | ||
*'''לקוטי סיפורים''' - מאות סיפורים ששמע המחבר ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], רובם מה[[משפיע]] ר' [[גרונם אסתרמן]]. כתיבת הספר נעשתה בבקשת [[הרבי]]. מהדורה ראשונה - [[תשכ"ו]], מהדורה שנייה - [[תשנ"ב]]. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[ישראל נתן סלווין]] ור' שניאור זלמן פרלוב - [[תשס"ב]]. | |||
*'''לקוטי סיפורים''' - מאות סיפורים ששמע המחבר ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], רובם מה[[משפיע]] ר' [[גרונם]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''תולדותיו''' במהדורה החדשה של ספרו '''לקוטי סיפורים''', [[תשס"ב]]. | |||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד | |||
*''' | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתביו לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פרלוב, חיים מרדכי}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים במלבורן]] | |||
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:17, 24 בנובמבר 2024
הרב חיים מרדכי הכהן פרלוב (תרמ"ט - י' תשרי תשל"ח), מכונה מרדכי חרסונר על שם עיר הולדתו חרסון) היה רב מפורסם ובעל שמועה.
תולדות חיי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פרלוב נולד בעיירה החסידית חרסון[1] בשנת תרמ"ט[2]. אביו ר' דוד הכהן היה ממשפחת פרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרס"ד, ולמד שם עד אדר ראשון תרע"ג. בישיבה היה נחשב למתמיד עצום[3].
בשנת תער"ב נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, רב העיר שדווה שליד קובנא במדינת ליטא, ועבר לגור שם.
בשנת תרע"ח נתקבל לרב בעיירה בריסלב שבפלך חרסון, וברבנות זו כיהן עד שנת תרע"ט, אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת תו"ת בחרסון.
בשנת תרפ"ב עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר קולאש בגרוזיה, שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב אברהם לוי סלוין. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם ישיבה ומקווה.
בתרפ"ח עבר לסטשחרי שם הפיץ יהדות ונאבק עם הק.ג.ב. במסירות נפש, בגלל פעילות זו נאסר בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ז.
כשחזר ממאסרו עבר לעיר כותאיס - העיר המרכזית בגרוזיה שם עסק בהפצת תורה. בשנת תרצ"ו נתפס על ידי השלטונות ונשלח לגלות ל-10 שנים, לסיביר[4] בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.
לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ו הצליח לעזוב את רוסיה, ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד מינכן בגרמניה. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות עיגון, גיטין וחליצה שנתעוררו לאחר השואה. בין החברים היה הרב פרלוב ועל יסוד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.
בהיותו שם הקים במקום מקוה, וכן עמד בראש תעמולה על שמירת שבת ועניני יהדות נוספים.
בשנת תש"ט עבר למילאנו שבאיטליה וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים מקווה בור על גבי בור[5]. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם הרבי בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת אגרות קודש[6].
הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים[7].
בשנת תשי"ט עקר למלבורן שבאוסטרליה להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב[8], שם שימש כמשפיע ישיבת אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן.
נפטר ביום הכיפורים תשל"ח.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גט למעשה - עיונים ופסקי דין בנושא עיגון, יבום, גט וחליצה - על פי פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' דגרמניה. יצא לאור תש"ל.
- לקוטי סיפורים - מאות סיפורים ששמע המחבר בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, רובם מהמשפיע ר' גרונם אסתרמן. כתיבת הספר נעשתה בבקשת הרבי. מהדורה ראשונה - תשכ"ו, מהדורה שנייה - תשנ"ב. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב נפתלי צבי גוטליב, הרב ישראל נתן סלווין ור' שניאור זלמן פרלוב - תשס"ב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדותיו במהדורה החדשה של ספרו לקוטי סיפורים, תשס"ב.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתביו לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה, הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175
הערות שוליים
- ↑ המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי
- ↑ או בשנת תר"נ.
- ↑ ראה בזכרונות הרב חיים אליעזר קרסיק הנדפסים בבטאון חב"ד
- ↑ סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן דא"ח, משניות ותניא בע"פ.
- ↑ המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ברוסטוב.
- ↑ עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה.
- ↑ חתן הרב בצלאל וילשנסקי.