עוף: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''עוף''' הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם כנפיים, ועפים בשמים. == בריאתו == העוף נברא ביום חמישי מששת ימי בראשית, אופן בריאתו הקב"ה ברא אותו מן הרקק, ונברא מיד עם נפש חיה<ref>ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית. </ref>. == הכשרו == ישנם יותר עופ...") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עוף''' הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם [[כנפיים]], ועפים בשמים. | |||
[[קטגוריה:בעלי חיים]]'''עוף''' הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם [[כנפיים]], ועפים בשמים. | |||
== בריאתו == | == בריאתו == | ||
העוף נברא ב[[יום חמישי]] מ[[ששת ימי בראשית]], אופן בריאתו [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] ברא אותו מן ה[[רקק]], ונברא מיד עם נפש חיה | העוף נברא ב[[יום חמישי]] מ[[ששת ימי בראשית]], אופן בריאתו [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] ברא אותו מן ה[[רקק]], ונברא מיד עם נפש חיה{{הערה|ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית. }}. | ||
== הכשרו == | == הכשרו == | ||
ישנם יותר עופות כשרים, מעופות שאינם כשרים, ולכן התורה מונה | ישנם יותר עופות כשרים, מעופות שאינם כשרים, ולכן התורה מונה{{הערה|ב[[פרשת שמיני]] וב[[פרשת ראה]].}} שת העופות שאינם כשרים. | ||
למרות זאת ישנו צורך לקבלה, לדעת אינם עופות אוכלים | למרות זאת ישנו צורך לקבלה, לדעת אינם עופות אוכלים{{הערה|ראה הביאור בעבודה לקו"ש ח"א פ' שמיני.}}. | ||
כדי לאכול עוף צריכים ל[[שחיטה|שוחט]] אותה, ולהוציא את ה[[דם]], על ידי [[מליחה]] ו[[הדחה]], ועוד פרטים | כדי לאכול עוף צריכים ל[[שחיטה|שוחט]] אותה, ולהוציא את ה[[דם]], על ידי [[מליחה]] ו[[הדחה]], ועוד פרטים{{הערה|[[שולחן ערוך]] יו"ד.}}. | ||
מובא בגמרא | מובא בגמרא{{הערה|חולין כז, ב.}} "בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים כו' עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד". | ||
== על פי חסידות == | == על פי חסידות == | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
וזה ששמירת בהמות הוא גם בחצר שאינו מקורה ושמירת העופות הוא דוקא בחצר מקורה (אף שעופות הם בדקות יותר), כי דקות דנוגה אינו ניכר כל כך, ולכן צריך לשמירה יתירה. | וזה ששמירת בהמות הוא גם בחצר שאינו מקורה ושמירת העופות הוא דוקא בחצר מקורה (אף שעופות הם בדקות יותר), כי דקות דנוגה אינו ניכר כל כך, ולכן צריך לשמירה יתירה. | ||
וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם '''אלקות''', הרי הם '''בלי גבול''', וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה ''בגג'', על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת | וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם '''אלקות''', הרי הם '''בלי גבול''', וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה ''בגג'', על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת{{הערה|ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.}}. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024
עוף הוא שם כללי למין הבעלי חיים שיש להם כנפיים, ועפים בשמים.
בריאתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
העוף נברא ביום חמישי מששת ימי בראשית, אופן בריאתו הקב"ה ברא אותו מן הרקק, ונברא מיד עם נפש חיה[1].
הכשרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם יותר עופות כשרים, מעופות שאינם כשרים, ולכן התורה מונה[2] שת העופות שאינם כשרים.
למרות זאת ישנו צורך לקבלה, לדעת אינם עופות אוכלים[3].
כדי לאכול עוף צריכים לשוחט אותה, ולהוציא את הדם, על ידי מליחה והדחה, ועוד פרטים[4].
מובא בגמרא[5] "בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים כו' עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד".
על פי חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהמה שנבראת מן העפר (יבשה) שלכן יש לה חיות בריא וחזק, רומז על נפש הבהמית כמו שהיא בתוקף הגסות. ולכן הכשרה הוא בשני סימנים. ועוף שנברא מן הרקק, מים ועפר, רומז על נפש הבהמית כמו שהיא בדקות. ולכן הכשרו בסימן אחד.
ובפרטיות יותר, בהמה היא נפש הבהמית (עצמה), שהיא ממדריגות תחתונות דנוגה (גסות שלה), ועוף הוא נפש השכלית שהיא ממדריגות עליונות דנוגה (דקות שלה), שלכן היא ממוצע בין נפש הבהמית ונפש האלקית.
ולכן העוף פורח באויר (מזמן לזמן), שאפשר לבאר את זה בשני אופנים.
שהפריחה באויר (של העוף) היא מצד נפש השכלית עצמה. כי טבע השכל (גם השכל דנפש השכלית הגם שהוא שכל טבעי, שכל דנוגה, מכל מקום, כיון שהוא שכל, טבעו) הוא להיות נמשך למה שלמעלה ממנו.
ועוד ענין בזה, שעל ידי ההתלבשות דנפש האלקית בנפש השכלית, יכולה היא להשיג עניני אלקות שלמעלה מעולם. אלא שגם אז היא רק מסכימה לההשגה דנפש האלקית אבל היא נשארת במהותה – שכל אנושי.
וזה ששמירת בהמות הוא גם בחצר שאינו מקורה ושמירת העופות הוא דוקא בחצר מקורה (אף שעופות הם בדקות יותר), כי דקות דנוגה אינו ניכר כל כך, ולכן צריך לשמירה יתירה.
וכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), על דרך זה הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר. זאת אומרת, שבגלל שהשכל של הנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא על ידי ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם אלקות, הרי הם בלי גבול, וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה בגג, על ידי זה נתברר דקות הרע שבה, נשמרת[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ ראה הביאור אודות זה תו"א בראשית.
- ↑ בפרשת שמיני ובפרשת ראה.
- ↑ ראה הביאור בעבודה לקו"ש ח"א פ' שמיני.
- ↑ שולחן ערוך יו"ד.
- ↑ חולין כז, ב.
- ↑ ד"ה אשרי תבחר תשט"ז, סה"מ מלוקט ה'.