שלום שכנא פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לאחר המלחמה הגיעה אמו לסמרקנד, והם המשיכו יחד במסע הבריחה שלהם מפולין כשהם מצטרפים לאלפי החסידים שניצלו את חלון ההזדמנויות והבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים מזוייפים במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], והוא נכנס ללמוד בישיבה במחנה העקורים בפוקינג שבגרמניה יחד עם בני דודיו [[ישראל פרידמן]] ו[[מאיר פרידמן]], ומשם המשיך בגפו עם ר' [[ניסן נמנוב]] ל[[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור מספר שנים עלה בשנת [[תש"ט]] בעקבות משפחתו לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | לאחר המלחמה הגיעה אמו לסמרקנד, והם המשיכו יחד במסע הבריחה שלהם מפולין כשהם מצטרפים לאלפי החסידים שניצלו את חלון ההזדמנויות והבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים מזוייפים במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], והוא נכנס ללמוד בישיבה במחנה העקורים בפוקינג שבגרמניה יחד עם בני דודיו [[ישראל פרידמן]] ו[[מאיר פרידמן]], ומשם המשיך בגפו עם ר' [[ניסן נמנוב]] ל[[תומכי תמימים ברינואה]], וכעבור מספר שנים עלה בשנת [[תש"ט]] בעקבות משפחתו לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' יעקב צבי סאפרין, מחסידי שטפנש מהעיר יאס שברומניה. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בתחילת החורף של שנת תשי"ט עם רעייתו מרת רבקה בת ר' יעקב צבי סאפרין, מחסידי שטפנש מהעיר יאס שברומניה. | ||
לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. | לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
*בנו, יעקב פרידמן | *בנו, יעקב פרידמן | ||
*נכדו, אליהו פרידמן - שליח הרבי ביישוב אליפלט{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=18472&CategoryID=2829 סקירה בגליון שיחת השבוע].}}. | *נכדו, אליהו פרידמן - שליח הרבי ביישוב אליפלט{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=18472&CategoryID=2829 סקירה בגליון שיחת השבוע].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/15/Friedman_Wartheimer_Cheshvan_5785.pdf אש יוקדת בקרח]''', תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:54, 17 בנובמבר 2024
הרב שלום שכנא פרידמן (סלבודיאנסקי) (י"ז אדר תרצ"א-ט"ו מנחם אב תשע"ב) היה מוותיקי חסידי חב"ד בבני ברק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באודסה בי"ז אדר תרצ"א לאביו ר' בערל סלבודיאנסקי ולאמו מרת מלכה, בתו של הרב זוסיא פרידמן רב העיר.
כילד, למד בחיידר המחתרתי שהפעיל סבו, עד תחילת שנת תש"ב, כאשר הנאצים התקרבו לעיר ואביו נמלט עם המשפחתו לעומק רוסיה והם קבעו את מגוריהם בסיביר, שם פירנס אביו את המשפחה מעבודתו כשען.
בהיותו כבן עשר, התייתם מאביו בז'יזאק, ובגיל 12 בלבד נשלח על ידי אמו במסירות נפש לישיבה בסמרקנד שם השתכן בבית דוד ר' מרדכי (מוטל) שטרנברג, ונכנס בשנת תש"ד ללמוד בישיבה החב"דית.
לאחר פטירת אביו, בשל נסיבות ואילוצים שונים חזרה אמו לשם הנעורים של משפחתה, ומאז דבק בה ובילדיה השם פרידמן.
לאחר המלחמה הגיעה אמו לסמרקנד, והם המשיכו יחד במסע הבריחה שלהם מפולין כשהם מצטרפים לאלפי החסידים שניצלו את חלון ההזדמנויות והבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים מזוייפים במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, והוא נכנס ללמוד בישיבה במחנה העקורים בפוקינג שבגרמניה יחד עם בני דודיו ישראל פרידמן ומאיר פרידמן, ומשם המשיך בגפו עם ר' ניסן נמנוב לתומכי תמימים ברינואה, וכעבור מספר שנים עלה בשנת תש"ט בעקבות משפחתו לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בתחילת החורף של שנת תשי"ט עם רעייתו מרת רבקה בת ר' יעקב צבי סאפרין, מחסידי שטפנש מהעיר יאס שברומניה.
לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם בשיכון אגודת ישראל בבני ברק.
לפרנסתו, עבד במשך תקופה כסולל כבישים, ובהמשך כמלטש יהלומים, ולבסוף עבד ארבעים שנה בחלוקת דואר. כאשר הבחין במהלך החלוקה במכתב שהגיע מהרבי, היה מקפיד לעלות ולדפוק בדלת הבית ולהגיש את המכתב לנמען באופן אישי, כיון שראה פחיתות כבוד בהשארת מכתב של הרבי בתיבת דואר ככל שאר המכתבים.
ניצל את עבודתו לעיסוק במבצעי הרבי ולהפצת יהדות, והמשיך בכך אף לאחר פרישתו לגמלאות.
שימש כשלושים וחמש שנה כבעל קורא בבית כנסת ברמת גן מרחק הליכה רב מביתו, והיה מתוועד ומוסר רעיונות משיחות הרבי בפני המתפללים, ולאחר מכן חוזר לבית הכנסת חב"ד ברחוב רש"י בבני ברק על מנת להשתתף בעצמו בהתוועדויות חסידיות.
בשנותיו האחרונות חלה במחלה הידועה ולא ויתר על סדר יומו החסידי ועל מנהגיו החסידיים גם כאשר הטיפולים כילו את כוחותיו.
נפטר בט"ו מנחם אב תשע"ב, ובשעת יציאת נשמתו קרא בכוחותיו האחרונים: "משיח! משיח!".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, יעקב פרידמן
- נכדו, אליהו פרידמן - שליח הרבי ביישוב אליפלט[1].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אש יוקדת בקרח, תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה