חיים מאיר הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (בערך חסידות וויז'ניץ הצטבר מספיק חומר לערך נפרד) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הגהה) |
||
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
רבי '''חיים מאיר הגר''' (מכונה '''האמרי חיים'''), [[ט"ו כסלו]] [[תרמ"ח]], 1 בדצמבר 1887 – [[ט' ניסן]] [[תשל"ב]], 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת [[חסידות ויז'ניץ]]. | רבי '''חיים מאיר הגר''' (מכונה '''האמרי חיים'''), [[ט"ו כסלו]] [[תרמ"ח]], 1 בדצמבר 1887 – [[ט' ניסן]] [[תשל"ב]], 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת [[חסידות ויז'ניץ]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ו בכסלו]] [[תרמ"ח]] | נולד ב[[ט"ו בכסלו]] [[תרמ"ח]] להאדמו"ר רבי ישראל, (שכונה ה"אהבת ישראל"). | ||
בשנת [[תרצ"ו]] אחר פטירת אביו, מונה כממשיך דרכו של אביו בעיר גרויסוורדיין, | בשנת [[תרצ"ו]] אחר פטירת אביו, מונה כממשיך דרכו של אביו בעיר גרויסוורדיין, בגרוסוורדיין שהה עד [[השואה]]. לאחר השואה התיישב בבלגיה, ובשנת [[תש"ז]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בתחילה התיישב ב[[תל אביב]], אך מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]], לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון. | ||
אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי). | אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ ב[[בני ברק]] לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי). | ||
שורה 11: | שורה 12: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
כאשר היה רבי חיים מאיר בארצות הברית, נסע ברכבת לטורונטו שבקנדה, והחזיק בשקית טליתו את [[ספר התניא]], ובמשך רוב זמן הנסיעה הגה בו{{הערה|מאיר החיים | כאשר היה רבי חיים מאיר בארצות הברית, נסע ברכבת לטורונטו שבקנדה, והחזיק בשקית טליתו את [[ספר התניא]], ובמשך רוב זמן הנסיעה הגה בו{{הערה|אליהו נתן רוט, '''מאיר החיים''', בני ברק תשנ"ב, חלק ב, עמ' כד.}}. | ||
ידידות אמיצה הייתה בין ה"אמרי חיים" לבין הרב [[יעקב לנדא]]. פעם סיפר לו רבי חיים מאיר: "בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל [[הרבי הרש"ב]] מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב"דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר "י-ה ריבון"{{הערה|לפני ולפנים | ידידות אמיצה הייתה בין ה"אמרי חיים" לבין הרב [[יעקב לנדא]]. פעם סיפר לו רבי חיים מאיר: "בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל [[הרבי הרש"ב]] מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב"דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר "י-ה ריבון"{{הערה|מנחם אליעזר מוזס, '''לפני ולפנים''', מהדורת תשפ"ב, עמ' תלב. ועיין שם גם בעמוד תלא. ראו גם את תיאורו של נכדו הרב [[ישראל הגר]], [https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/458284/ כשהאדמו"ר מוויז'ניץ ניגן את ניגונו של הרבי הרש"ב • צפו] {{אינפו}}}}. | ||
כמו כן, בביקורו בקרלסבד (עיר מעיינות המרפא שבצ'כיה), עם אביו ה"אהבת ישראל" מויזניץ שנסע לשם לצרכי רפואתו, זכה רבי חיים מאיר לראות את הרבי הרש"ב ואת הרבי הריי"צ שביקרו שם באותה עת. כשביקר רבי חיים מאיר ב[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"י]], רצה לבקר את [[הרבי הריי"צ]] בביתו שב-[[770]]{{הערה|מפי ר' שלמה לונדנר, ראיון לשבועון בית משיח גליון 1149 עמ' 38. [https://chabad.info/magazine/445704/ "הייתי בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{אינפו}} [https://drive.google.com/drive/folders/1atnaVJ6rSQ7mstKOg_rWEjdcxfGn9AL7 זכיתי להיות נוכח בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{שבועון בית משיח}}}}, אך הדבר לא התאפשר בגלל מצב הבריאות של הרבי. כעבור זמן קצר, הסתלק הרבי הריי"צ, כשנודע דבר ההסתלקות לרבי חיים הוא התעצב וביטל את השתתפותו ב[[סעודה שלישית]] שהייתה אמורה להערך יחד עם חסידיו, כשהתקיימה ההלוויה השתתף בה רבי חיים מאיר וצעד במשך כחצי שעה מ770 עד רחוב דין הסמוך לישיבת בדפורד כשכל זמן ההליכה ניכרו על פניו אותות עצב{{הערה|מאיר החיים, חלק ב, עמ' תכו. כך סיפר גם ר' שלמה לונדנר, ראיון לשבועון בית משיח גליון 1149 עמ' 38. [https://chabad.info/magazine/445704/ "הייתי בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{אינפו}} [https://drive.google.com/drive/folders/1atnaVJ6rSQ7mstKOg_rWEjdcxfGn9AL7 זכיתי להיות נוכח בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{שבועון בית משיח}}}}. | כמו כן, בביקורו בקרלסבד (עיר מעיינות המרפא שבצ'כיה), עם אביו ה"אהבת ישראל" מויזניץ שנסע לשם לצרכי רפואתו, זכה רבי חיים מאיר לראות את הרבי הרש"ב ואת הרבי הריי"צ שביקרו שם באותה עת. כשביקר רבי חיים מאיר ב[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"י]], רצה לבקר את [[הרבי הריי"צ]] בביתו שב-[[770]]{{הערה|מפי ר' שלמה לונדנר, ראיון לשבועון בית משיח גליון 1149 עמ' 38. [https://chabad.info/magazine/445704/ "הייתי בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{אינפו}} [https://drive.google.com/drive/folders/1atnaVJ6rSQ7mstKOg_rWEjdcxfGn9AL7 זכיתי להיות נוכח בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{שבועון בית משיח}}}}, אך הדבר לא התאפשר בגלל מצב הבריאות של הרבי. כעבור זמן קצר, הסתלק הרבי הריי"צ, כשנודע דבר ההסתלקות לרבי חיים הוא התעצב וביטל את השתתפותו ב[[סעודה שלישית]] שהייתה אמורה להערך יחד עם חסידיו, כשהתקיימה ההלוויה השתתף בה רבי חיים מאיר וצעד במשך כחצי שעה מ770 עד רחוב דין הסמוך לישיבת בדפורד כשכל זמן ההליכה ניכרו על פניו אותות עצב{{הערה|מאיר החיים, חלק ב, עמ' תכו. כך סיפר גם ר' שלמה לונדנר, ראיון לשבועון בית משיח גליון 1149 עמ' 38. [https://chabad.info/magazine/445704/ "הייתי בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{אינפו}} [https://drive.google.com/drive/folders/1atnaVJ6rSQ7mstKOg_rWEjdcxfGn9AL7 זכיתי להיות נוכח בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"] {{שבועון בית משיח}}}}. | ||
שורה 24: | שורה 25: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רבי [[משה יהושע הגר]] - (מכונה הישועות משה) האדמו"ר החמישי בשושולת וויז'ניץ, בני ברק. | *בנו, רבי [[משה יהושע הגר]] - (מכונה הישועות משה) האדמו"ר החמישי בשושולת וויז'ניץ, בני ברק. | ||
*רבי מרדכי הגר - האדמו"ר מויז'ניץ מונסי, ניו יורק. | *בנו, רבי [[מרדכי הגר]] - (מכונה התורת מרדכי) האדמו"ר מויז'ניץ מונסי, ניו יורק. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
מיון רגיל:הגר, חיים מאיר}} | {{מיון רגיל:הגר, חיים מאיר}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי ויז'ניץ]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] |
גרסה אחרונה מ־08:43, 17 בנובמבר 2024
רבי חיים מאיר הגר (מכונה האמרי חיים), ט"ו כסלו תרמ"ח, 1 בדצמבר 1887 – ט' ניסן תשל"ב, 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות ויז'ניץ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ו בכסלו תרמ"ח להאדמו"ר רבי ישראל, (שכונה ה"אהבת ישראל").
בשנת תרצ"ו אחר פטירת אביו, מונה כממשיך דרכו של אביו בעיר גרויסוורדיין, בגרוסוורדיין שהה עד השואה. לאחר השואה התיישב בבלגיה, ובשנת תש"ז עלה לארץ ישראל. בתחילה התיישב בתל אביב, אך מיד החל ליזום את הקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק, לשם כך הסתובב חודשים רבים בחו"ל לרתום שועים ונגידים לרעיון ולהתרימם להוציא לפועל את חזונו, לאחר כ-3 שנים הסתיימה הבנייה והוא עבר להתגורר בשיכון.
אחר פטירתו מונה לממלא מקומו בנו האדמו"ר רבי משה יהושע הגר שהמשיך להנהיג את החסידות משיכון ויז'ניץ בבני ברק לצד אחיו רבי מרדכי הגר שהנהיג חצר מקבילה במונסי (מכונה 'ויזניץ' מונסי).
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר היה רבי חיים מאיר בארצות הברית, נסע ברכבת לטורונטו שבקנדה, והחזיק בשקית טליתו את ספר התניא, ובמשך רוב זמן הנסיעה הגה בו[1].
ידידות אמיצה הייתה בין ה"אמרי חיים" לבין הרב יעקב לנדא. פעם סיפר לו רבי חיים מאיר: "בהיותי ברוסיא אצל חותני הקדוש מרחמסטריווקא, ניצלתי את ההזדמנות וביקרתי אז בהרבה חצרות קודש, גם לרבות אצל הרבי הרש"ב מליובאוויטש, ומשם לקחתי את התנועה החב"דית והלבשתיה על 'רברבין' שבזמר "י-ה ריבון"[2].
כמו כן, בביקורו בקרלסבד (עיר מעיינות המרפא שבצ'כיה), עם אביו ה"אהבת ישראל" מויזניץ שנסע לשם לצרכי רפואתו, זכה רבי חיים מאיר לראות את הרבי הרש"ב ואת הרבי הריי"צ שביקרו שם באותה עת. כשביקר רבי חיים מאיר בארצות הברית בשנת תש"י, רצה לבקר את הרבי הריי"צ בביתו שב-770[3], אך הדבר לא התאפשר בגלל מצב הבריאות של הרבי. כעבור זמן קצר, הסתלק הרבי הריי"צ, כשנודע דבר ההסתלקות לרבי חיים הוא התעצב וביטל את השתתפותו בסעודה שלישית שהייתה אמורה להערך יחד עם חסידיו, כשהתקיימה ההלוויה השתתף בה רבי חיים מאיר וצעד במשך כחצי שעה מ770 עד רחוב דין הסמוך לישיבת בדפורד כשכל זמן ההליכה ניכרו על פניו אותות עצב[4].
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע תפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים בו נכתב (בין השאר) אשר "כדי לנצל שעת כושר ועת הרצון, שכמוהו לא היה זה עידן ועידנים, פנה כבוד קדושת אדמו"ר הגאון והקדוש מליובאוויטש שליט"א, בקריאה נרגשת להחלץ למערכה גדולה ולהשפיע על אחינו בני ישראל בכל מקומות פזוריהם, להגשים את הרהורי התשובה בקיו מצוות מעשיות, ובמסגרת זו הכריז על מבצע עולמי להנחת תפילין הנערך ב"ה בהצלחה גדולה על ידי מאות עסקנים יראי ד' ורבים נתקרבו כבר על ידי זה לחיי תורה ומצוות.. הרינו בזה להצטרף לקריאתו הגדולה של כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ואנו פונים בזה לכל החרדים לדבר ה' להחלץ למסע הסברה ולהצטרף למבצעים האמורים"[5] נפטר בתשל"ב. על כך אמר הרבי שבכך שויז'ניץ נמצאת בבני ברק, ממשיכה ומחדירה ענין השמחה בבני-ברק, ששם דרושה ביותר הדגשת ענין השמחה, כיון שישנם שם כמה ישיבות שהנהגתם בקו של עצבות כו'[6].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אמרי חיים
- ליקוטי אמרי חיים
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי משה יהושע הגר - (מכונה הישועות משה) האדמו"ר החמישי בשושולת וויז'ניץ, בני ברק.
- בנו, רבי מרדכי הגר - (מכונה התורת מרדכי) האדמו"ר מויז'ניץ מונסי, ניו יורק.
הערות שוליים
- ↑ אליהו נתן רוט, מאיר החיים, בני ברק תשנ"ב, חלק ב, עמ' כד.
- ↑ מנחם אליעזר מוזס, לפני ולפנים, מהדורת תשפ"ב, עמ' תלב. ועיין שם גם בעמוד תלא. ראו גם את תיאורו של נכדו הרב ישראל הגר, כשהאדמו"ר מוויז'ניץ ניגן את ניגונו של הרבי הרש"ב • צפו
- ↑ מפי ר' שלמה לונדנר, ראיון לשבועון בית משיח גליון 1149 עמ' 38. "הייתי בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי" זכיתי להיות נוכח בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"
- ↑ מאיר החיים, חלק ב, עמ' תכו. כך סיפר גם ר' שלמה לונדנר, ראיון לשבועון בית משיח גליון 1149 עמ' 38. "הייתי בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי" זכיתי להיות נוכח בהלוויית אדמו"ר הריי"צ ובקבלת הנשיאות של הרבי"
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ תורת מנחם תשי"ד