אגאדיר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:31, 13 בנובמבר 2024

אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. ישיבת חב"ד באגאדיר נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ, ועשרות תלמידים נהרגו, הרבי התייחס לכך באופן מיוחד באגרות ובהתוועדות פורים תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.

העיר אגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגאדיר היא עיר מרכזית תיירותית בדרום-מערב מרוקו, לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, העיר נחרבה ברעידת האדמה בתש"כ, ונבנתה מחדש במקום קרוב ושבה להיות מרכזית ותיירותית ובה כיום (תשפ"ה) קרוב למיליון תושבים ומהם כעשרים משפחות יהודיות בלבד.

ישיבת חב"ד באגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת חב"ד באגאדיר, מרוקו, היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים תשט"ו - תש"כ בעיר אגאדיר-מרוקו, אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר חב"ד במרוקו, פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.

הקמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשט"ו, השלוחים במרוקו שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. שליח הרבי לקזבלנקה הרב ניסן פינסון הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם שליח הרבי הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד במקנס. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב שלמה מטוסוב נסע לרבי ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:

"אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.

חדרי לימוד ישנם לשתי כתות. מצב התלמידים ובפרט שיתווספו דורש שלוש כיתות. גם כן לא מסודר עדיין ענין לינת התלמידים – לנים בחדר הלימוד, דרוש מקום לכל זה ועומדים לשכור.

כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים"^[1].

ראש הישיבה הרב עזריאל חייקין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת קיץ תשט"ז הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי ^[2].

בחורף תשט"ז התחתן הרב עזריאל חייקין עם בת הרב מיכאל ליפסקר שליח הרבי למקנס, הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים.

מקווה מהודר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.

הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה: "לפלא ותמיהה הדבר במאוד וביותר, כי אם בעיר ואם בישראל אין מקוה... ומה שכותב שקשה לעשות שם מקוה, הנה תמהני, איך אפשר לכתוב כזה, כיון שידוע שהתורה היא נצחית ולא רק בכל זמן אלא גם בכל מקום, ובמילא גם בני ישראל באגדיר מחוייבים בכל מצוותיה, וידוע שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, אם כן הרי פשוט שיש לעשות שם מקווה, ואין הדבר תלוי אלא באדם בר פועל שירצה לעשות בזה". לבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח^[3].

בית רבקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות. בתחילת שנת תשי"ז כתב הרב חייקין לרבי על אפשרות להקים כיתות לימוד לתלמידות שילמדו כל היום, ולא רק שיעורי ערב, והרבי השיב בחיוב והוסיף שגם אם בתחילה יהיו קשיים הרי צריך לעשות זאת. הרב חייקין ורעייתו שרה הקימו בית רבקה עם 5 כיתות לבנות מקומיות וללא פנימיה. במקביל גב' חייקין אירגנה פעילות ושיעורי תורה לתלמידות שלא למדו בחב"ד^[4].

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש ניסן תשי"ז היה הרב חייקין אצל הרבי וב'יחידות' דיבר הרבי אודות קביעות הלימוד של הרב חייקין עם רבה של אגאדיר וידיד ליובאוויטש הרב יהודה שיטרית ודיבר עמו אודות הישיבה ובית רבקה באגאדיר ועל כך כתב הרב חייקין לרב שיטרית:

"זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה לחדרו המיוחד של כ"ק אדמו"ר שליט"א, מסרתי לו כל הפתקאות של פ"נ וגם הרשימה של התלמידים והואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להתעניין בכל זה וברך את כולם. ואמר לי שאם יהיה לו זמן רצונו הוא לשלוח לכל אחד בפרטיות ברכתו לקראת הרגל, גם התעכב לשאול על הקביעות לימוד שיש לנו – היינו אני עם כת"ר – והביע דעתו שלכל הפחות צריך שתהיה שתי פעמים בשבוע. רבות דיבר על ענין הבית רבקה ואמר שבשום אופן שלא לחשוב להפסיק בזה, רק להמשיך ומובן מאליו שצריך להשתדל בהרחבת הדבהר הן בכמות והן באיכות, גם שאל אודות ר' אברהם בן שושן (המורה שהקים את הישיבה, ולבינתיים התחתן וגר באגאדיר)"^[5].

גירוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ז שבט תשי"ח הקונסול האמריקאי הודיע לרב חייקין כי הממשלה המרוקאית רוצה לגרשו בחשד שעוסק בענייני עלייה, ולכן החליט כי בימים הבאים יבוא לקזבלנקה להיפגש עם הרב שלמה מטוסוב כדי לברר את העניין. הרב מטוסוב וצוות הקונסוליה האמריקאית בקזבלנקה והשגרירות האמריקאית ברבאט פעלו בניסיון לבטל הגזירה, אבל עד מהרה הסיקו כי הממשלה המרוקאית החליטה סופית לגרש את הרב חייקין.

כל הפעולות שנעשו דווחו לרבי, והרבי באופן אישי שיגר מברקים לשגריר ארצות הברית במרוקו וקונסול ארצות הברית בקזבלנקה, כדי לנסות לבטל את הגזירה. במברק לקונסול הרבי הבטיח כי הוא מכיר את הרב חייקין כבר הרבה שנים, ועבודתו היא רק בחינוך דתי ומגדל דור צעיר שומרי חוק. במשך מספר שבועות נעשתה שתדלנות והיו חששות גדולים לגבי כל מפעל השליחות במרוקו, אך לבסוף הוברר שהשלטונות החליטו לגרש רק את הרב חייקין, ושאר השלוחים כולל חמיו הרב ליפסקר ישארו בתפקידם ומקומם. ואכן הרב חייקין עזב את מרוקו.

אודות הגירוש מספר הרב חייקין בספר חב"ד במרוקו: "באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים""^[6].

התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין. לאגאדיר נשלח עוד מורה בוגר תומכי תמימים ברינואה, ושמו משה בן אבו, כיום רב שכונת גילה בירושלים. כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה. מאז הגירוש הירבה הרב [[שלמה מטוסוב] לבקר באגאדיר, ושבועיים בלבד לפני רעידת האדמה ביקר במקום^[7].

רעידת האדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, תושבים רבים נהרגו ובהם כ-1500 יהודים. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו.

באור ליום שלישי, ב' אדר תש"כ, קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות.

רעידת האדמה הורגשה היטב גם בישיבת חב"ד בבית המושל בגבעה שמול הים, ומאז נפוצו שמועות רבות לגבי מצבם של התלמידים ומספר ההרוגים. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם.

איתור וחילוץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הרעידה השליח הרב שלמה מטוסוב הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם. נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו... לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.

כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".

החילוץ ארך חודשים ארוכים והתלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד קזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין. דיווחים על רעידת האדמה בכלל ועל האסון בישיבה בפרט, התפרסמו בעיתונות בארץ הקודש.

התייחסות הרבי לרעידת האדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:

"ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפילתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי' כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה, מנחם שניאורסאהן"^[8]

מספר ימים לאחר רעידת האדמה, במהלך התוועדות חג הפורים, הזכיר הרבי את האסון, במהלך הדברים הרבי אף בכה:

"מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת: ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות"

נעדרי אגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פרסום הספר חב"ד במרוקו התברר למשפחות תלמידים שלא ידוע מה עלה בגורלם, כי בספר פורסמו רשימות הרב שלמה מטוסוב ובהם תיעוד תלמידי הישיבה בזמן הרעידה ועל כל אחד יש פירוט מה עלה בגורלו. ומספר משפחות חידשו את החיפושים אחר התלמידים זאת על פי מידע שהבינו מתוך הספר. נראה כי במהלך החילוץ מספר ילדים הועברו לאימוץ מחוץ למדינה, יחד עם קבוצות ילדים שנשלחו באותם ימים לאימוץ בבלגיה.

אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר תשע"ז - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' שניאור זלמן ברגר מחבר חב"ד במרוקו הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.

הד תקשורתי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים:

טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: שבועון בית משיח, שבועון כפר חב"ד, אתרי האינטרנט חב"ד אינפו, חב"ד און ליין ושטורעם.

איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו^[9].

עיר חדשה מוסדות חדשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ולאחר ביקורים של הרב מטוסוב באגאדיר ודיווחים שכתב לרבי, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים, ונוהלו בפועל על ידי התלמיד ברוך אלחרר בוגר ישיבת חב"ד בקזבלנקה, ובהמשך הרב מטוסוב שלח מנהלים אחרים גם הם בוגרי חב"ד קזבלנקה: התלמיד מכלוף אבוטבול והתלמיד דוד אסייג^[10].

צוות מוסדות חב"ד אגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהל מוסדות חב"ד במרוקו: הרב שלמה מטוסוב
שליח ומנהל הישיבה ובית רבקה: הרב עזריאל חייקין
שליחה ומנהלת בבית רבקה: גב' שרה חייקין
מנהל הישיבה: הת' אברהם בן שושן
מנהל הישיבה: הת' חיים אלבז
מנהל הישיבה: הת' ברוך אלחרר
מנהל הישיבה: הת' מכלוף אבוטבול
מנהל הישיבה: הת' דוד אסייג
משגיח בישיבה: הת' מסעוד קאקון
מורה בישיבה: הרב יהודה שיטרית (היה מורה בתקופת הקמת הישיבה ולאחר זמן התמנה לרבה של אגאדיר)^[11].
מורה בישיבה: הרב משה בן אבו - כיום רבה של שכונת גילה ירושלים
מורה בישיבה: הרב עמרם מור יוסף
מורה בישיבה: ניסים יבגי

בית חב"ד אגאדיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

באגאדיר פועל בית חב"ד בניהולו של הרב יחיאל רווח (בן הרב שניאור זלמן רווח).

בבית חב"ד מארחים תיירים לסעודות שבת ואת התפילות עושים בבית כנסת הסמוך.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמיר איבגי מראיין את ניסים קינן בתוכנית 'היום שהיה' ערוץ 20: ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה
מענדי ריזל, תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?, רדיו דרום
שניאור זלמן ברגר, אחי מתועד במכתב אל הרבי, שבועון בית משיח י"ב מנחם אב תשע"ז
יצחק הורוויץ, החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר, בקהילה י"ח אדר תשע"ז
שמואל הרשקוביץ, אסון אגאדיר, שבועון כפר חב"ד גליון 1684

הערות שוליים

↑ חב"ד במרוקו ע' 177
↑ חב"ד במרוקו
↑ תכתב זאת, ותולדות חב"ד במרוקו ע' 182-183
↑ תולדות חב"ד במרוקו ע' 185
↑ חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר
↑ חב"ד במרוקו עמודים 186-187
↑ חב"ד במרוקו ע' 187
↑ אחי מתועד במכתב הרבי
↑ ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה
↑ תולדות חב"ד במרוקו פרק כח-תקומה
↑ תולדות חב"ד במרוקו ע' 176

[1] חב"ד במרוקו ע' 177

[2] חב"ד במרוקו

[3] תכתב זאת, ותולדות חב"ד במרוקו ע' 182-183

[4] תולדות חב"ד במרוקו ע' 185

[5] חב"ד במרוקו ע' 184. וראה גם ר' שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח, גיליון 1367 הרבי ורבני מרוקו - סוד הקשר

[6] חב"ד במרוקו עמודים 186-187

[7] חב"ד במרוקו ע' 187

[8] אחי מתועד במכתב הרבי

[9] ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה

[10] תולדות חב"ד במרוקו פרק כח-תקומה

[11] תולדות חב"ד במרוקו ע' 176

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-אגאדיר - עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת תש"כ. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.
+אגאדיר - עיר ב[[מרוקו]] לחופי האוקינוס האטלנטי, בה היתה קהילה יהודית מפוארת. שלוחי הרבי הקימו בה ישיבה, בית ספר בית רבקה ומקווה. [[ישיבת חב"ד באגאדיר]] נחרבה ברעידת אדמה בשנת [[תש"כ]], ועשרות תלמידים נהרגו, הרבי התייחס לכך באופן מיוחד באגרות ובהתוועדות [[פורים]] [[תש"כ]]. בתקופה מאוחרת יותר בעיר אגאדיר שהוקמה מחדש, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים.
+[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]
+==העיר אגאדיר==
+אגאדיר היא עיר מרכזית תיירותית בדרום-מערב [[מרוקו]], לחופי האוקיינוס האטלנטי, בסמוך למרגלות הדרום-מערביים של הרי האטלס, העיר נחרבה ברעידת האדמה בתש"כ, ונבנתה מחדש במקום קרוב ושבה להיות מרכזית ותיירותית ובה כיום ([[תשפ"ה]]) קרוב למיליון תושבים ומהם כעשרים משפחות יהודיות בלבד.
 ==ישיבת חב"ד באגאדיר==
-[[קובץ:תלמידי ישיבת חב''ד באגאדיר.png|ממוזער|תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר]]
 '''[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]''', [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]] בעיר אגאדיר-[[מרוקו]], אז נחרבה ברעידת אדמה. כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה.
 ==הקמה==
-בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרורו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. השליח הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]].
+בשנת [[תשט"ו]], השלוחים ב[[מרוקו]] שקלו הקמת ישיבה באגאדיר, עיר במרוקו לחופי האוקינוס האטלנטי ובה קהילה יהודית וותיקה וחשובה. שליח הרבי ל[[קזבלנקה]] הרב [[ניסן פינסון]] הגיע לאגאדיר לבדוק את האופציות להקמת הישיבה, ובעקבות ביקורו הוחלט יחד עם שליח הרבי הרב [[שלמה מטוסוב]] מנהל מוסדות חב"ד במרוקו, להקים ישיבה אותה ינהל אברהם בן שושן תלמיד ישיבת חב"ד ב[[מקנס]]. מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:
-מספר חודשים לאחר הקמת הישיבה, הרב [[שלמה מטוסוב]] נסע ל[[רבי]] ומסר לרבי סקירה מיוחדת אודות התפתחות מוסדות חב"ד ברחבי מרוקו, והנה תיאורו אודות הישיבה באגאדיר:
 {{ציטוטון|אגאדיר. לזאת יקרא בשם ישיבה, ועומדת להתפתח בעזרת ה' יתברך... ישנן שתי כיתות; אחת של משניות והתחלת גמרא, קרוב לעשרים תלמידים רובם מן הכפרים הקרובים והרחוקים. השנית של חיבור מילים ותפילה.
@@ שורה 16: / שורה 17: @@
 כן גם יש צורך לשכור מקום מיוחד לאכילה וסידור מטבח שעד עכשיו אוכלים בדוחק אצל בעלי הבית, ואיזה אכילה גם בישיבה. משתדלים למצוא בשביל כל הנ"ל מקומות ראויים}}{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] ע' 177}}.
-==ראש הישיבה הרב [[עזריאל חייקין]]==
+==ראש הישיבה הרב עזריאל חייקין==
-בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב עזריאל חייקין לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.
+בתחילת קיץ [[תשט"ז]] הגיע לאגאדיר השליח הרב [[עזריאל חייקין]] לבדוק כיצד להרחיב ולבסס את הישיבה, ומאז המשיך לבקר במקום יחד עם חיים אלבז בוגר הישיבה בקזבלנקה. ויחד הם פעלו להעביר את הישיבה לבניין חדש ומפואר המכונה "בית המושל" על שם המושל שהיה גר שם בשנים מוקדמות יותר, הבניין שכן בגבעה מול חופי האוקינוס האטלנטי. בתקופה הבאה חיים אלבז ניהל את הישיבה שמספר תלמידיה הלך וגדל, אך ר' ישראל שיף מנהל הג'וינט במרוקו באותם ימים, המליץ כי הרב חייקין ינהל את הישיבה כדי לבססה על ידי מנהל קבוע ומוכשר, וכך נעשה. ובתקופה זו הוקם מקווה מהודר באגאדיר בעידודו וברכתו של הרבי {{הערה|חב"ד במרוקו}}.
 בחורף [[תשט"ז]] התחתן הרב [[עזריאל חייקין]] עם בת הרב [[מיכאל ליפסקר]] שליח הרבי ל[[מקנס]], הזוג הצעיר התיישבו באגאדיר לשליחות קבועה והישיבה המשיכה להתרחב ולהגדיל את מספר התלמידים.
@@ שורה 25: / שורה 26: @@
 לפני חתונת הרב חייקין, שאף חמיו הרב ליפסקר להקים באגאדיר מקווה טהרה מהודר, אלא שבאקלים המדברי באגאדיר, לא היה שייך למלאת מקוה במי גשמים.
-הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה ולבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת ותולדות חב"ד במרוקו}}.
+הרב ליפסקר כתב על כך לרבי והרבי ענה שלא יתכן שיש עיר שאי אפשר להקים בה מקווה: "לפלא ותמיהה הדבר במאוד וביותר, כי אם בעיר ואם בישראל אין מקוה... ומה שכותב שקשה לעשות שם מקוה, הנה תמהני, איך אפשר לכתוב כזה, כיון שידוע שהתורה היא נצחית ולא רק בכל זמן אלא גם בכל מקום, ובמילא גם בני ישראל באגדיר מחוייבים בכל מצוותיה, וידוע שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, אם כן הרי פשוט שיש לעשות שם מקווה, ואין הדבר תלוי אלא באדם בר פועל שירצה לעשות בזה".
+לבסוף הוקם מקווה ומילאוהו באמצעות בלוקי קרח{{הערה| תכתב זאת, ותולדות חב"ד במרוקו ע' 182-183}}.
 ===בית רבקה===
 הרב חייקין ורעייתו הקימו בית ספר בית רבקה באגאדיר, בו למדו בנות מקומיות.
+בתחילת שנת תשי"ז כתב הרב חייקין לרבי על אפשרות להקים כיתות לימוד לתלמידות שילמדו כל היום, ולא רק שיעורי ערב, והרבי השיב בחיוב והוסיף שגם אם בתחילה יהיו קשיים הרי צריך לעשות זאת.
+הרב חייקין ורעייתו שרה הקימו בית רבקה עם 5 כיתות לבנות מקומיות וללא פנימיה. במקביל גב' חייקין אירגנה פעילות ושיעורי תורה לתלמידות שלא למדו בחב"ד{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 185}}.
 ==הוראות הרבי==
@@ שורה 45: / שורה 49: @@
 {{ציטוטון|באזור אגאדיר היתה השפעה ניכרת של לאומנים קיצונים, ולכן התמנה מושל מחוז קיצוני שרצה להוכיח לכולם את דעותיו הקיצוניות. בזמן בו גירש אותי גורש גם קונסול ספרד. כך הצליח להדביק לי "עבירה" כאילו סייעתי לעלייה לארץ הקודש, ובפועל כולם ידעו שלא עסקתי בכך. אנשי הקהילה באגאדיר ביקשו לסייע לי והחליטו לפנות ישירות למושל והלכתי עמם יחדיו לביתו. אך הדבר הכעיסו עד מאוד, כאשר ראה אותנו מתקרבים יצא מהבית וצעק בקול זועם: "בשבילו באתם? הוא מרגל! אצלם בבית הספר לומדים עברית, ואילו ערבית לא לומדים שם". עזבנו את המקום בפחי נפש. מאז נחשדתי, ליוו אותי לכל מקום אנשי ביטחון. כך עד שעליתי למטוס והתיישבתי במקומי, ואז עזבו אותי המלווים"}}{{הערה|חב"ד במרוקו עמודים 186-187}}.
 התלמיד חיים אלבז, באותה תקופה עבד בישיבה במקנס ושב לאגאדיר ומונה למנהל וראש הישיבה במקום הרב חייקין.
+לאגאדיר נשלח עוד מורה בוגר תומכי תמימים ברינואה, ושמו משה בן אבו, כיום רב שכונת גילה בירושלים.
 כאשר הרב אלבז התכונן לחתונתו נשלח במקומו תלמיד ישיבת חב"ד קזבלנקה מסעוד קאקון (אחיו של שדרן הרדיו ניסים קינן) והם כיהנו בתפקיד יחדיו באופן זמני, כאשר לבינתיים מסעוד קאקון נחשב כמשגיח בישיבה.
+מאז הגירוש הירבה הרב [[שלמה מטוסוב] לבקר באגאדיר, ושבועיים בלבד לפני רעידת האדמה ביקר במקום{{הערה|חב"ד במרוקו ע' 187}}.
 ==רעידת האדמה==
-בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו.
+בתחילת אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, תושבים רבים נהרגו ובהם כ-1500 יהודים. בניין הישיבה קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו.
 באור ליום שלישי, ב' אדר [[תש"כ]], קרוב לחצות הלילה באגאדיר התרחשה רעידת אדמה גדולה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. אלפי תושבים נקברו תחת הריסות הבתים וכוחות החילוץ וההצלה עמדו חסרי אונים לנוכח ממדי האסון הנורא. כעבור עשרה ימי חיפושים התברר כי למעלה מעשרת אלפים אזרחים נהרגו ובתוכם יהודים רבים ובהם תלמידי ישיבת חב"ד. המספרים המדויקים של ההרוגים אינם ברורים עד היום, בגלל גודל האסון, הלכודים הרבים והמשפחות הענפות שאבדו תחת ההריסות.
@@ שורה 58: / שורה 63: @@
 ===איתור וחילוץ===
 לאחר הרעידה השליח הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לעיר ההרוסה. את הרשמים הזוועתיים העלה על הכתב שבוע לאחר רעידת האדמה: "מצאתי מקום הישיבה כולו הרוס ומכוסה גל של אבנים ולבנים. אלו שנמלטו חיים ברחו לנפשם.
-נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו...
+נפגשתי עם הרב יהודה שיטרית שהוא ניצול עם כל משפחתו... לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.
-לנו בישיבה – 61 תלמידים, וחיים אלבז ומסעוד קאקון (זהו המשגיח ששלחנו מקסבלנקה). המורה שלמה עבו, זה האחרון ניצל מתחת המפולת שלחצה הרגל שלו והיה בכאן איזה ימים בבית החולים וכבר יצא בריא ב"ה. חיים אלבז– ע"ה, לן במשרד לבדו, היו עליו הרבה שמועות אבל נתברר ששבק חיים לכל חי וקברוהו ביום ג' בקבר אחד עם 46 אנשים (אומרים שרק יהודים, ביניהם 12 תלמידים). מסעוד קאקון היה בחדר אחד עם שלמה עבו, ושלמה הרגיש בו שמת תיכף.
 כפי שנתברר על תלמידים הרי 33 נשארו חיים, הרבה הם עכשיו בקסבלנקה ואחרים נתפזרו בכפרים למשפחותיהם, עוד שלושה יש דיעות שונות, ו־13 כמעט ברור שמתו, והשאר עודם בספק עד שיתברר. 17־18 לנו בבתים אחרים אצל הוריהם או קרוביהם, מהם ששה נשארו חיים בודאי, ועל האחרים עוד לא נתברר, היו שניצלו מהם שברחו באמצע הלילה בחושך הגמור, ומצאו איזה חורים איפה לצאת, ואחר כך בעשר בבוקר הביא משה שיטרית חיילים צרפתים והצילו את שלמה עבו וכל התלמידים שהיה אפשר להציל וכפי שאני רואה מרשימת התלמידים שלנו בכל חדר וחדר הם הצילו מכל חדר וחדר, והוציאו גם המתים וקברום".
@@ שורה 76: / שורה 79: @@
 {{ציטוטון|מסתמא קראו כולם אודות המאורע "את אשר קרהו" באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:
 ובהקדם מארז"ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו'. ולא רק ב' פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד"ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות}}
 ===נעדרי אגאדיר===
@@ שורה 84: / שורה 86: @@
 אחד התלמידים - מסעוד אוחנונה - אשר מאז רעידת האדמה משפחתו עשתה מאמצים לאתרו אך לשווא, ואחייניתו גב' יעל אוחנה, ראתה ברשימת הנספים והניצולים בספר, כי ליד שם הדוד, אין מידע כלשהו, והדבר חיזק את הרצון שלה לחפש אחר הדוד. דבר החיפושים פורסמו בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, ובעקבות הפרשיה, הוחלט בברית יוצאי אגאדיר, להקדיש את טקסי הזכרון לנספי אגאדיר - שהתקיימו בתחילת חודש אדר [[תשע"ז]] - לתלמיד מסעוד אוחנונה. בטקסים ר' [[שניאור זלמן ברגר]] מחבר [[חב"ד במרוקו]] הציג אגרות קודש מהרבי הקשורות לרעידת האדמה.
+====הד תקשורתי====
+פרשית תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר הנעדרים, הדהדה בעוצמה חזקה ופורסמה בכלי תקשורת רבים:
+טלויזיה: ערוץ 20. רדיו: קול ישראל, רדיו מורשת, רדיו דרום, קול ברמה. עיתונים: בקהילה, יום ליום. אתרי אינטרנט: אתר מאקו, הידברות. כלי התקשורת החב"דיים: [[שבועון בית משיח]], [[שבועון כפר חב"ד]], אתרי האינטרנט [[חב"ד אינפו]], [[חב"ד און ליין]] ו[[שטורעם]].
+איש התקשורת ניסים קינן, שאחיו שכיהן כמשגיח בישיבה נהרג, סיפר בראיון בתכנית 'היום שהיה' בהגשת אמיר איבגי בערוץ 20, על מסע החיפושים המיוחד שנפתח בעקבות הממצאים בספר, בו משתתפים קינן, בני משפחות הנעדרים, עורך הספר, וצאצאי הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי מליובאוויטש במרוקו{{הערה|[https://ch10.co.il/news/391474/  ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]}}.
 ==עיר חדשה מוסדות חדשים==
-לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ושם הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו}}.
+לאחר רעידת האדמה, הוקמה אגאדיר מחדש במקום קרוב, ולאחר ביקורים של הרב מטוסוב באגאדיר ודיווחים שכתב לרבי, הוקמו מוסדות חב"דיים חדשים, ונוהלו בפועל על ידי התלמיד ברוך אלחרר בוגר ישיבת חב"ד בקזבלנקה, ובהמשך הרב מטוסוב שלח מנהלים אחרים גם הם בוגרי חב"ד קזבלנקה: התלמיד מכלוף אבוטבול והתלמיד דוד אסייג{{הערה|תולדות חב"ד במרוקו פרק כח-תקומה}}.
+==צוות מוסדות חב"ד אגאדיר==
+*מנהל מוסדות חב"ד במרוקו: הרב [[שלמה מטוסוב]]
+*שליח ומנהל הישיבה ובית רבקה: הרב [[עזריאל חייקין]]
+*שליחה ומנהלת בבית רבקה: גב' שרה חייקין
+*מנהל הישיבה: הת' אברהם בן שושן
+*מנהל הישיבה: הת' חיים אלבז
+*מנהל הישיבה: הת' ברוך אלחרר
+*מנהל הישיבה: הת' מכלוף אבוטבול
+*מנהל הישיבה: הת' דוד אסייג
+*משגיח בישיבה: הת' מסעוד קאקון
+*מורה בישיבה: הרב יהודה שיטרית (היה מורה בתקופת הקמת הישיבה ולאחר זמן התמנה לרבה של אגאדיר){{הערה|תולדות חב"ד במרוקו ע' 176}}.
+*מורה בישיבה: הרב משה בן אבו - כיום רבה של שכונת גילה ירושלים
+*מורה בישיבה: הרב [[עמרם מור יוסף]]
+*מורה בישיבה: ניסים יבגי
+==בית חב"ד אגאדיר==
+באגאדיר פועל בית חב"ד בניהולו של הרב יחיאל רווח (בן הרב שניאור זלמן רווח).
+בבית חב"ד מארחים תיירים לסעודות שבת ואת התפילות עושים בבית כנסת הסמוך.
+==לקריאה נוספת==
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרקים כה, כו, כז, כח, כט.
+==קישורים חיצוניים==
+*אמיר איבגי מראיין את ניסים קינן בתוכנית 'היום שהיה' ערוץ 20: [https://ch10.co.il/news/391474/  ‘ילדי אגאדיר האבודים’: החיפושים אחר ניצולים מרעידת האדמה]
+*[[מענדי ריזל]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F_%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A5_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8_104060.html תעלומה: היכן תיקי האימוץ של תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר?]''', רדיו דרום
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/3/858546179473.html אחי מתועד במכתב אל הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] י"ב מנחם אב תשע"ז
+*[[יצחק הורוויץ]], '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%9E%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94_103304.html החיפוש אחר הילדים האבודים של אגאדיר]''', [[בקהילה]] י"ח אדר תשע"ז
+*שמואל הרשקוביץ, '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/22/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%92%D7%90%D7%93%D7%99%D7%A8.pdf אסון אגאדיר]''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1684
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה: יבשת אפריקה]]