משה זלמן קמינצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏משפחתו: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב קמינצקי נולד ב[[י"ד אלול]] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] צ'יארי שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר'ראובן ולאמו מרת העניא. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תר"פ]] והיה מהתלמידים המצטיינים בה. התגורר ביגרובסק, שם היה הרוח החיה בענייני [[יהדות]]. לאחר שה[[נ.ק.וו.ד.]] אסר את המגיד שיעור ר' [[ישראל נעוולער]] ב[[אלול]] [[תרצ"ז]] החליפו ר' משה זלמן.
הרב קמינצקי נולד ב[[י"ג מנחם אב] [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] צ'יארי שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו ר'ראובן ולאמו מרת העניא. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תרע"א]] - [[תר"פ]] והיה מהתלמידים המצטיינים בה. התגורר ביגרובסק, שם היה הרוח החיה בענייני [[יהדות]]. לאחר שה[[נ.ק.וו.ד.]] אסר את המגיד שיעור ר' [[ישראל נעוולער]] ב[[אלול]] [[תרצ"ז]] החליפו ר' משה זלמן.


עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]]. בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] כשהבריח את הגבול יחד עם [[חסידים]] נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של [[אנ"ש]] במקום, יחד עם [[שמריהו ששונקין]], [[בצלאל וילשנסקי]], [[יוסף גולדברג]], [[שמואל בצלאל אלטהויז]], [[אפרים זלמן סודקביץ]], ישראל קוגל ור' [[דוד קוק]]. מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[סמרקנד]]. בשנת [[תש"ז]] יצא מ[[רוסיה]] כשהבריח את הגבול יחד עם [[חסידים]] נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של [[אנ"ש]] במקום, יחד עם [[שמריהו ששונקין]], [[בצלאל וילשנסקי]], [[יוסף גולדברג]], [[שמואל בצלאל אלטהויז]], [[אפרים זלמן סודקביץ]], ישראל קוגל ור' [[דוד קוק]]. מוינה המשיכו ל[[פריז]] ושוכנו במלון 'פרימה'.

גרסה מ־02:34, 1 בנובמבר 2024

ר' יצחק מענדל ליס מוזג לחיים לרב קמינצקי בצ'רטר הראשון במטוס בריטניה של חברת התעופה אל על

הרב משה זלמן קמינצקי (י"ד אלול תרנ"ט - ט"ו בחשוון תשל"ה), היה ממצויני תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, חבר ועד הפועל בפיקוח על מצבם הרוחני של מחנות העקורים לאחרי השואה, ומראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.

תולדות חיים

הרב קמינצקי נולד ב[[י"ג מנחם אב] תרנ"ט בעיירה צ'יארי שברוסיה הלבנה, לאביו ר'ראובן ולאמו מרת העניא. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בין השנים תרע"א - תר"פ והיה מהתלמידים המצטיינים בה. התגורר ביגרובסק, שם היה הרוח החיה בענייני יהדות. לאחר שהנ.ק.וו.ד. אסר את המגיד שיעור ר' ישראל נעוולער באלול תרצ"ז החליפו ר' משה זלמן.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לסמרקנד. בשנת תש"ז יצא מרוסיה כשהבריח את הגבול יחד עם חסידים נוספים דרך וינה, שם נבחר ל'ועד הפועל' האחראי על פיקוח ענייניהם הרוחניים והגשמיים של אנ"ש במקום, יחד עם שמריהו ששונקין, בצלאל וילשנסקי, יוסף גולדברג, שמואל בצלאל אלטהויז, אפרים זלמן סודקביץ, ישראל קוגל ור' דוד קוק. מוינה המשיכו לפריז ושוכנו במלון 'פרימה'.

התחתן עם מרת רישא בת ר' יהושע זעליג הכהן ומרת שיינע באשע[1] ריבקין מקלימוביטש. מצאצאי ר' מרדכי פויזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן

לאחר מכן עלה לארץ ישראל והיה מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.

נפטר ביום ט"ו בחשוון תשל"ה.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים