יואל קלופט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''יואל קלופט''' ([[תרס"ו]]-[[ט' אדר]] [[תשמ"ה]]) היה אב"ד בחיפה וחבר מערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], וקודם לכן שימש כדיין בעיר [[רחובות]] וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. עסק בקבלה, ונחשב למקורב של גדולי הרבנים הליטאיים, בעוד הוא עצמו היה נצר למשפחה חב"דית. | הרב '''יואל קלופט''' ([[תרס"ו]]-[[ט' אדר]] [[תשמ"ה]]) היה אב"ד בחיפה וחבר מערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית]], וקודם לכן שימש כדיין בעיר [[רחובות]] וראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. עסק בקבלה, ונחשב למקורב של גדולי הרבנים הליטאיים, בעוד הוא עצמו היה נצר למשפחה חב"דית. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
* בתו מרת אורה, אשת הרב מנחם צבי ברלין - ראש ישיבת 'רבנו חיים עוזר' ב[[בני ברק]] | * בתו מרת אורה, אשת הרב מנחם צבי ברלין - ראש ישיבת 'רבנו חיים עוזר' ב[[בני ברק]] | ||
* חתנו הרב גדליהו שולמן - ר"מ בישיבת בית שמעיה | * חתנו הרב גדליהו שולמן - ר"מ בישיבת בית שמעיה | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12396&st=%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%98&pgnum=30 דברים אחר מטתו]''', בבטאון 'הפרדס' {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 36: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:09, 9 באוקטובר 2024
הרב יואל קלופט (תרס"ו-ט' אדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה וחבר מערכת האנציקלופדיה תלמודית, וקודם לכן שימש כדיין בעיר רחובות וראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. עסק בקבלה, ונחשב למקורב של גדולי הרבנים הליטאיים, בעוד הוא עצמו היה נצר למשפחה חב"דית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"ו לאביו ר' שניאור זלמן קלופט בריגה שבלטביה.
אמו, היתה בת חורגת של החסיד ר' מיכאל דווארקין, וזכתה שלקראת חתונתה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה לאביה החורג.
בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת סלוצק ממנה עבר ללמוד בישיבת קלצק ובישיבת מיר. בשנים בהן שהה בריגא, הסתופף בצילם של גדולי החסידים שהתגוררו בעיר באותה תקופה, ביניהם עם הגאון הרוגוצ'ובי, והעסקן החסידי ר' מרדכי דובין.
בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל והתקרב לחזון איש.
במשך מספר שנים שימש בתפקיד משגיח רוחני וראש ישיבה במספר ישיבות, דוגמת ישיבת היישוב החדש של הרב עמיאל, בישיבת קלצק[1], וכן שימש תקופה קצרה כראש ישיבת אחי תמימים תל אביב כשהוא מחליף בתפקיד את הרב פוברסקי, ובשנים אלו היה בקשר קרוב עם המשפיע הרב חיים שאול ברוק[2].
בשנת תש"י התמנה לדיין בבית הדין ברחובות, ובעקבות דין ודברים שהיה בינו לבין רב של העיר, התגלעה מחלוקת בין הרבנות הראשית שתמכה ברב העיר לבין מועצת גדולי התורה שתמכו ברב קלופט ודרשו להשאיר אותו בתפקידו, ובסופו של דבר הושגה פשרה במסגרתה עבר לכהן כאב בית דין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, ובמשך השנים שימש כראש כולל ורב בית כנסת 'עדת ישראל' בעיר.
עסק בקבלה, וכן השתתף בעריכת האנציקלופדיה התלמודית.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דעת יואל, תשנ"א
- הצעת סדר הלימוד למתחילים בספר עסיס רימונים, בצירוך סקירה קצרה מתולדותיו, הערות התמימים ואנ"ש חיפה גליון י"ז עמוד 148
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב שניאור זלמן קלופט - ראש כולל 'דעת יואל', חיפה
- בנו, הרב חיים קלופט - ראש ישיבת 'קהילות יעקב', מודיעין עילית
- חתנו, הרב שמואל אביגדור פייבלזון - ראש ישיבת נחלת נפתלי בצפת
- בתו מרת אורה, אשת הרב מנחם צבי ברלין - ראש ישיבת 'רבנו חיים עוזר' בבני ברק
- חתנו הרב גדליהו שולמן - ר"מ בישיבת בית שמעיה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דברים אחר מטתו, בבטאון 'הפרדס'
