דובער אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דובער הלוי אשכנזי''' | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''דובער הלוי אשכנזי''' (מכונה '''בערל קאליסקער''', ?-[[ז' טבת]] [[תר"ס]]) היה '[[חוזר]]' של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. ותקופה מסויימת היה חברותא של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|נודע בשיעורים ע' 52}}. כמו כן כיהן כ[[שד"ר]] של אדמו"ר הצמח צדק, ואף זכה לשמש אותו במשך תקופת זמן כאשר משרתו האישי ר' חיים דוב לא יכל למלא תפקיד זה{{הערה|דברי ימי הרבנית רבקה עמוד סא הערה 130.}}. | |||
==חוזר== | ==חוזר== | ||
גר בקאליסק - רוסיה. נחשב לידען גדול בחסידות, ונינו הרב דובער אליעזרוב סיפר כי ר' בערל קאליסקער היה בקי בשש מאות מאמרי חסידות ששמע מאדמו"ר הצמח צדק. כך גם מספרים שבעת חזרתו מאמרי חסידות, חזר בדיוק כפי ששמע והתנועות תאמו להפליא לתנועותיו של הרבי בעת אמירת החסידות {{ | גר בקאליסק - רוסיה. נחשב לידען גדול בחסידות, ונינו הרב דובער אליעזרוב סיפר כי ר' בערל קאליסקער היה בקי בשש מאות מאמרי חסידות ששמע מאדמו"ר הצמח צדק. כך גם מספרים שבעת חזרתו מאמרי חסידות, חזר בדיוק כפי ששמע והתנועות תאמו להפליא לתנועותיו של הרבי בעת אמירת החסידות{{הערה|נודע בשיעורים ע' 49}}. ישנם 'הנחות' של ר' דובער ממאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועליהם הגהות [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|נודע בשיעורים ע' 50 וצילום ההנחה עם הגהות [[אדמו"ר המהר"ש]] בע' 51}}. | ||
==ממנהיגי חב"ד בחברון== | ==ממנהיגי חב"ד בחברון== | ||
עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרל"ג]], והתיישב ב[[חברון]]. ובמשך השנים נמנה על מנהיגי העדה ד[[חב"ד]] בעיר. למד שיעורים מיוחדים עם נכדו ר' [[אברהם חיים נאה]]. | עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת [[תרל"ג]], והתיישב ב[[חברון]]. ובמשך השנים נמנה על מנהיגי העדה ד[[חב"ד]] בעיר. למד שיעורים מיוחדים עם נכדו ר' [[אברהם חיים נאה]]. | ||
בביתו בחברון החזיק הנחות שכתב מפי אדמו"ר הצמח צדק, ועל כך כתב אדמו"ר הרש"ב באגרת אל הרב [[שניאור זלמן סלונים]]: "אצל הרב דובער מקאליסק נמצאים הרבה כתבי קודש, הנחות שלו מה ששמע | בביתו בחברון החזיק הנחות שכתב מפי אדמו"ר הצמח צדק, ועל כך כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] באגרת אל הרב [[שניאור זלמן סלונים]]: "אצל הרב דובער מקאליסק נמצאים הרבה כתבי קודש, הנחות שלו מה ששמע מאאזמו"ר זצוקללה"ה, ורובם ככולם מכוונים כמו שנאמרו ובנקל לחזור אותם{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' אגרת טז}}. | ||
נפטר בחברון ב[[ז' טבת]] [[תר"ס]] ושם נטמן. | נפטר בחברון ב[[ז' טבת]] [[תר"ס]] ושם נטמן. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו | אחיו, הרב [[אברהם אשכנזי (רודניא)|אברהם אשכנזי]] היה רבה של ה[[עיירה]] [[רודניא]] בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
רעייתו הרבנית לאנע בת אברהם אשכנזי. נפטרה ב[[ל' סיון]] [[תרנ"ד]]. | |||
בנותיו נישאו לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | בנותיו נישאו לרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[דוד צבי אריה שניאורסון]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:05, 8 באוקטובר 2024
הרב דובער הלוי אשכנזי (מכונה בערל קאליסקער, ?-ז' טבת תר"ס) היה 'חוזר' של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. ותקופה מסויימת היה חברותא של אדמו"ר המהר"ש[1]. כמו כן כיהן כשד"ר של אדמו"ר הצמח צדק, ואף זכה לשמש אותו במשך תקופת זמן כאשר משרתו האישי ר' חיים דוב לא יכל למלא תפקיד זה[2].
חוזר[עריכה | עריכת קוד מקור]
גר בקאליסק - רוסיה. נחשב לידען גדול בחסידות, ונינו הרב דובער אליעזרוב סיפר כי ר' בערל קאליסקער היה בקי בשש מאות מאמרי חסידות ששמע מאדמו"ר הצמח צדק. כך גם מספרים שבעת חזרתו מאמרי חסידות, חזר בדיוק כפי ששמע והתנועות תאמו להפליא לתנועותיו של הרבי בעת אמירת החסידות[3]. ישנם 'הנחות' של ר' דובער ממאמרי אדמו"ר הצמח צדק ועליהם הגהות אדמו"ר המהר"ש[4].
ממנהיגי חב"ד בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]
עלה לארץ הקודש בשנת תרל"ג, והתיישב בחברון. ובמשך השנים נמנה על מנהיגי העדה דחב"ד בעיר. למד שיעורים מיוחדים עם נכדו ר' אברהם חיים נאה.
בביתו בחברון החזיק הנחות שכתב מפי אדמו"ר הצמח צדק, ועל כך כתב אדמו"ר הרש"ב באגרת אל הרב שניאור זלמן סלונים: "אצל הרב דובער מקאליסק נמצאים הרבה כתבי קודש, הנחות שלו מה ששמע מאאזמו"ר זצוקללה"ה, ורובם ככולם מכוונים כמו שנאמרו ובנקל לחזור אותם[5].
נפטר בחברון בז' טבת תר"ס ושם נטמן.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיו, הרב אברהם אשכנזי היה רבה של העיירה רודניא בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
רעייתו הרבנית לאנע בת אברהם אשכנזי. נפטרה בל' סיון תרנ"ד.
בנותיו נישאו לרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, הרב מנחם מענדל נאה והרב דוד צבי אריה שניאורסון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ נודע בשיעורים ע' 52
- ↑ דברי ימי הרבנית רבקה עמוד סא הערה 130.
- ↑ נודע בשיעורים ע' 49
- ↑ נודע בשיעורים ע' 50 וצילום ההנחה עם הגהות אדמו"ר המהר"ש בע' 51
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' אגרת טז