דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(←פטירתה) |
||
| (28 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרבנית '''דבורה לאה''' הייתה בתו של [[אדמו"ר הזקן]], ואמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | {{דמות | ||
|שם=הרבנית דבורה לאה (אלטשולר) | |||
|תמונה=עטרת מלכות.jpg | |||
|תאריך לידה=[[ה'תקכ"ו]] | |||
|מקום לידה=[[וויטבסק]] | |||
|תאריך פטירה=[[ג' בתשרי]] [[ה'תקנ"ג]] | |||
|מקום פטירה=[[ליאזנא]] | |||
|אב=[[אדמו"ר הזקן]] | |||
}} | |||
הרבנית '''דבורה לאה אלטשולר''' ([[תקכ"ו]] - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ג]]) הייתה בתו של [[אדמו"ר הזקן]], ואמו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
==תולדות חייה== | ==תולדות חייה== | ||
נולדה ב[[ויטבסק]] בשנת [[תקכ"ו]], לאביה [[אדמו"ר הזקן|רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן]], ולאמה מרת [[ | נולדה ב[[ויטבסק]] בשנת [[תקכ"ו]], לאביה [[אדמו"ר הזקן|רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן]], ולאמה מרת [[סטערנא]]. | ||
נישאה בשנת תקמ"ח לרבי [[שלום שכנא אלטשולר]], | נישאה בשנת [[תקמ"ח]] לרבי [[שלום שכנא אלטשולר]], ושנה וחצי בערך לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
===פטירתה=== | ===פטירתה=== | ||
בשנת [[תקנ"ב]] התעורר קיטרוג גדול למעלה על אדמו"ר הזקן ושיטתו בהפצת תורת החסידות, והוא היה זקוק למליצי יושר ולמעוררי רחמים, ולצורך כך הוא שלח שלוחים מיוחדים ל"אהלי קודש" של מורנו [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]]. | בשנת [[תקנ"ב]] התעורר קיטרוג גדול למעלה על [[אדמו"ר הזקן]] ושיטתו בהפצת תורת החסידות, והוא היה זקוק למליצי יושר ולמעוררי רחמים, ולצורך כך הוא שלח שלוחים מיוחדים ל"אהלי קודש" של מורנו [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]]. | ||
ב[[מוצאי שבת]] סליחות, סוף שנת [[תקנ"ב]], קרא רבנו הזקן אליו אחדים מקשישי התלמידים וסיפר להם על המצב הרציני של הקטרוג, וכי יש לו יסוד לחשוב שב[[ראש השנה]] הבא - [[תקנ"ג]] - יעבירו המקטרגים את קטרוגם מהחסידות - עליו. רבנו הזקן ביקש מהם לעורר [[רחמים]] וכן לעשות סדר כיצד לעזור לבנו [[אדמו"ר האמצעי]], בהנהגת והנהלת החסידים ועניני החסידות. | |||
לכששמעה את כל מה שמסר אביה לקומץ תלמידיו, החליטה להחליף את אביה, וחשבה כיצד לבצע זאת. | לכששמעה את כל מה שמסר אביה לקומץ תלמידיו, החליטה להחליף את אביה, וחשבה כיצד לבצע זאת. | ||
בערב [[ראש השנה]] אחרי | בערב [[ראש השנה]] אחרי תפילת [[מנחה]], נכנסה הרבנית דבורה לאה לבית המדרש של המנין הקטן, בו נכחו בני 'בית רבי' ויחידי סגולה מבין התלמידים שהיו שקועים אותה שעה באמירת [[תהלים]]. הרבנית דבורה לאה ניגשה אל [[ארון הקודש]], פתחה את דלתותיו והכריזה: | ||
"כל הקהל, הנכם עדים שבפני ספרי התורה הקדושים, אני מקבלת על עצמי בדעה צלולה באלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי [[שב"ר במצרים|שניאור זלמן בן רבקה]], שהוא ישאר בחיים". | |||
בערב ראש השנה אחרי תפילת מנחה, העמידה הרבנית שלושה [[חסיד]]ים{{הערה|ב[[רשימת היומן]] עמוד שיז כתוב שבתחילה קראה ג' אנשים, אחר כך קראה ז' אנשים, ואחר כך קראה מנין - כי זהו הסדר על פי קבלה.}} כבית דין והודיעה כי הינם [[עדים]] שהיא מקבלת על עצמה בדיעה צלולה ובאלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים. | |||
בליל א' דראש השנה אחרי התפילה, יצא רבנו הזקן ושאל היכן נמצאת דבורה לאה. כשראה אותה התחיל לומר לה "לשנה.." הוא הספיק לומר רק את המילה "לשנה", והרבנית דבורה לאה קפצה ואמרה: "לשנה טובה תכתב ותחתם, אבא, אל תדבר..." ולא נתנה לו לסיים את ברכתו. | |||
למחרת, ביום השני של ראש השנה, אמר רבנו הזקן חסידות עד הבדלה. אחרי הבדלה קרא לבתו דבורה לאה ולבעלה רבי [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא]] לחדרו (והיא היתה שם כל הלילה{{הערה|רשימת היומן עמוד שיט.}}). | |||
ביום שני של ראש השנה חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - [[ג' תשרי]] [[תקנ"ג]] - בבוקר הלכה לטבול במקוה ובאמצע היום{{הערה|רשימת היומן עמוד שיט.}} נסתלקה לעולמה כשהיא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, ונטמנה ב[[בית העלמין]] שב[[ליאזנא]]. | |||
בקשתה האחרונה מאביה הייתה, שיחנך וידריך את בנה יחידה - לימים [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
את [[ ניגון ההשתטחות ]] המודפס ב[[ספר הניגונים ]] היה שר [[ אדמו"ר הצמח צדק ]] בעלותו לציונה ביום השנה. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
'''[https://tablet.otzar.org/#/book/146405/p/1/t/0/fs/0/start/0/end/0/c קונטרס הרבנית דבורה לאה]''', קה"ת, ברוקלין נ.י., תשנ"ג | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}} | {{בית רבי/אדמו"ר הזקן}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בנות בית רבי]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:06, 7 באוקטובר 2024
| הרבנית דבורה לאה (אלטשולר) | |
|---|---|
| |
| לידה | ה'תקכ"ו |
| וויטבסק | |
| פטירה | ג' בתשרי ה'תקנ"ג |
| ליאזנא | |
| אב | אדמו"ר הזקן |
הרבנית דבורה לאה אלטשולר (תקכ"ו - ג' תשרי תקנ"ג) הייתה בתו של אדמו"ר הזקן, ואמו של אדמו"ר הצמח צדק.
תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה בויטבסק בשנת תקכ"ו, לאביה רבי שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן, ולאמה מרת סטערנא.
נישאה בשנת תקמ"ח לרבי שלום שכנא אלטשולר, ושנה וחצי בערך לאחר מכן נולד להם בנם יחידם, אדמו"ר הצמח צדק.
פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תקנ"ב התעורר קיטרוג גדול למעלה על אדמו"ר הזקן ושיטתו בהפצת תורת החסידות, והוא היה זקוק למליצי יושר ולמעוררי רחמים, ולצורך כך הוא שלח שלוחים מיוחדים ל"אהלי קודש" של מורנו הבעש"ט והרב המגיד ממזריטש.
במוצאי שבת סליחות, סוף שנת תקנ"ב, קרא רבנו הזקן אליו אחדים מקשישי התלמידים וסיפר להם על המצב הרציני של הקטרוג, וכי יש לו יסוד לחשוב שבראש השנה הבא - תקנ"ג - יעבירו המקטרגים את קטרוגם מהחסידות - עליו. רבנו הזקן ביקש מהם לעורר רחמים וכן לעשות סדר כיצד לעזור לבנו אדמו"ר האמצעי, בהנהגת והנהלת החסידים ועניני החסידות.
לכששמעה את כל מה שמסר אביה לקומץ תלמידיו, החליטה להחליף את אביה, וחשבה כיצד לבצע זאת.
בערב ראש השנה אחרי תפילת מנחה, נכנסה הרבנית דבורה לאה לבית המדרש של המנין הקטן, בו נכחו בני 'בית רבי' ויחידי סגולה מבין התלמידים שהיו שקועים אותה שעה באמירת תהלים. הרבנית דבורה לאה ניגשה אל ארון הקודש, פתחה את דלתותיו והכריזה: "כל הקהל, הנכם עדים שבפני ספרי התורה הקדושים, אני מקבלת על עצמי בדעה צלולה באלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים".
בערב ראש השנה אחרי תפילת מנחה, העמידה הרבנית שלושה חסידים[1] כבית דין והודיעה כי הינם עדים שהיא מקבלת על עצמה בדיעה צלולה ובאלה ובשבועה, שאני דבורה לאה בת שטערנא מחליפה את אבי רבי שניאור זלמן בן רבקה, שהוא ישאר בחיים.
בליל א' דראש השנה אחרי התפילה, יצא רבנו הזקן ושאל היכן נמצאת דבורה לאה. כשראה אותה התחיל לומר לה "לשנה.." הוא הספיק לומר רק את המילה "לשנה", והרבנית דבורה לאה קפצה ואמרה: "לשנה טובה תכתב ותחתם, אבא, אל תדבר..." ולא נתנה לו לסיים את ברכתו.
למחרת, ביום השני של ראש השנה, אמר רבנו הזקן חסידות עד הבדלה. אחרי הבדלה קרא לבתו דבורה לאה ולבעלה רבי שלום שכנא לחדרו (והיא היתה שם כל הלילה[2]).
ביום שני של ראש השנה חלתה הרבנית דבורה לאה, ולמחרת בצום גדליה - ג' תשרי תקנ"ג - בבוקר הלכה לטבול במקוה ובאמצע היום[3] נסתלקה לעולמה כשהיא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, ונטמנה בבית העלמין שבליאזנא.
בקשתה האחרונה מאביה הייתה, שיחנך וידריך את בנה יחידה - לימים אדמו"ר הצמח צדק.
את ניגון ההשתטחות המודפס בספר הניגונים היה שר אדמו"ר הצמח צדק בעלותו לציונה ביום השנה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קונטרס הרבנית דבורה לאה, קה"ת, ברוקלין נ.י., תשנ"ג
הערות שוליים
- ↑ ברשימת היומן עמוד שיז כתוב שבתחילה קראה ג' אנשים, אחר כך קראה ז' אנשים, ואחר כך קראה מנין - כי זהו הסדר על פי קבלה.
- ↑ רשימת היומן עמוד שיט.
- ↑ רשימת היומן עמוד שיט.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |