1,616
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''טהירו עילאה''' | המושג '''טהירו עילאה''' מקורו בספר הזוהר{{הערה|בראשית טו א: "בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה".}}, ונחלקו בו תלמידי האר"י{{הערה|הערת הרבי על ספר המאמרים תרנ"ט, עמ' רנ (בהוצאה הישנה עמ' עח).}} ז"ל האם הכוונה ל[[אור אין סוף]] '''שלפני''' ה[[צמצום]] (שיטת [[עמק המלך]], על פי קבלת [[מהר"י סרוג]]){{הערה|בפרטיות יותר כותב שם, שטהירו עילאה הוא ה[[רשימו]] שנשאר ב[[אויר]] קדמון לאחר ש[[ה"א]] האחרונה של [[שם ס"ג]] שהאירה ב[[עולם המלבוש]] נסתלקה וחזרה לאחר שהאירה את האויר קדמון.}} או ל"[[אדם קדמון]]" (א"ק, הדרגה הראשונה '''שאחרי''' הצמצום - שיטת ר' [[חיים ויטאל]]). הרבי{{הערה|בהערה הנ"ל על ספר המאמרים תרנ"ט.}} משאיר ב"צריך עיון" את הטעם שרוב המאמרים בתורת החסידות נוקטים דוקא בשיטת עמק המלך{{הערה|למרות שמקובל אצלנו שהרח"ו '''הוא''' המקבל המוסמך של דברי [[האר"י|האר"י ז"ל]].}}. | ||
מאחר ועניינו של א"ק מתבאר [[אדם קדמון|בערך בפני עצמו]], בערך זה מוסברת רק שיטת עמק המלך (וראוי להעיר, שבמאמרים הנוקטים כשיטת עמק המלך נקרא א"ק "טהירו תתאה"). | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
| שורה 11: | שורה 14: | ||
במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות. | במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" מבואר כי גם בטהירו עילאה גנוזים עשר הספירות בבחינת [[אותיות החקיקה]], והם [[עשר ספירות הגנוזות]]. שענין ספירות אלו ששיער בעצמו מה שיהיה לאחר הצמצום. ובחינת [[מלכות דאור אין סוף]] הוא ספירה ומידה העשירית מעשר ספירות הגנוזות. | ||
במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת אותיות החקיקה, לעומת עשר הספירות של עולם האצילות שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]]. | במקום אחר מבואר כי ענין הגליף גליפו בטהירו עילאה הוא התהוות ה[[פרצוף|פרצופים]] [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] של עולם ה[[אצילות]]. שפרצופים אלו הם בבחינת [[אותיות]] החקיקה, לעומת עשר הספירות של [[עולם האצילות]] שהם בבחינת [[אותיות כתיבה]]. | ||
טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום. | טהירו עילאה הוא בבחינת [[שמי השמים]] לעומת [[טהירו תתאה]] שהוא בבחינת [[שמים]]. שענין טהירו תתאה הוא המקיף הכללי המקיף לכל [[עולמות אבי"ע]], כענין השמים המקיפים לארץ, והוא נמשך מן ה[[רשימו]] אחר ה[[צמצום]]. מה שאין כן טהירו עילאה שהוא בבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום. | ||
בבחינת טהירו עילאה כלול גם בחינת ה[[תענוג הפשוט]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/3/122a.htm נר מצוה ותורה אור, שער היחוד, קכב, א].}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[בריש הורמנותא דמלכא]] | *[[בריש הורמנותא דמלכא]] | ||
*[[שעשועי המלך בעצמותו]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
[[קטגוריה:עולם המלבוש]] | [[קטגוריה:עולם המלבוש]] | ||