תשובה ליכט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 [[הרבי]] התבטא בשיחותיו שמנהג חב"ד הוא להדליק שלושה נרות לשבת תשובה כנגד שלושת ענייני ה[[תשובה]] "סור מרע" "ועשה טוב" "בקש שלום"{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"ב ועוד}}.
+בשנים ששבת תשובה מגיעה בהמשך ל[[ראש השנה]], מדליקים את הנר על ידי העברת אש מנר דולק לפני כניסת השבת.
 ==בבית הרב==
 ב[[ספר המנהגים]] מובא שמנהג בית הרב להדליק ל[[שבת תשובה]] "אַ תשובה ליכט", ול[[יום הכיפורים]] "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.
-ובספר השיחות{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]:
+ובספר השיחות{{הערה|1=בסעודת יום ב' דראש השנה תש"ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=15 ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8] נדפס גם ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=47&hilite= ספר המאמרים תש"ט עמ' לו]}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]:
+"ב[[ליובאוויטש]] היו שומרים ביותר על [[מנהג|מנהגים]] ובפרט מנהגים שהם מקובלים מהגאון הצדיק [[מהר"ל מפראג]].
-"אחד המנהגים המקובלים [מה[[מהר"ל מפראג]]] הוא, שעושים שלושה נרות ב[[עשרת ימי תשובה]]: "נר של תשובה" (תשובה ליכט){{הערה|ובהערת [[הרבי]] שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו}} בערב [[שבת שובה]], ושני נרות ב[[ערב יום הכיפורים]]: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).
+אחד המנהגים המקובלים הוא, שעושים שלושה נרות ב[[עשרת ימי תשובה]]: "נר של תשובה" (תשובה ליכט){{הערה|בהערת [[הרבי]] שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו}} בערב [[שבת שובה]], ושני נרות ב[[ערב יום הכיפורים]]: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).
-היו מדייקים לעשות הנרות משעווה{{הערה|מובא מספר יד אליעזר: כל הנרות כשרים ומכל מקום ליוהכ"פ וליארצייט טוב לירח נרות של שעווה. (ולהעיר אשר ראשי תיבות של שעוה: ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר)}}.
+היו מדייקים לעשות הנרות משעווה{{הערה|מובא מספר יד אליעזר: כל הנרות כשרים ומכל מקום ליוהכ"פ וליארצייט טוב ליקח נרות של שעווה. (ולהעיר אשר ראשי תיבות של שעוה: ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר)}}.
 היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשריית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני.
@@ שורה 17: / שורה 21: @@
 בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה".
-בשיחה אחרת{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 14}} מוסיף בזה [[אדמו"ר הריי"צ]]:
+בשיחה אחרת{{הערה|שם=סה"ש תש"ה|}} מוסיף בזה [[אדמו"ר הריי"צ]]:
 "..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים.
@@ שורה 28: / שורה 32: @@
 [[הרבי]] דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר.
-{{ציטוט|תוכן=עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|ליל ש"פ וילך, שבת שובה תש"ה ס"ה (סה"ש תש"ה ע' 14 ואילך)}}, שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת{{הערה|כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקול חנוק מבכי (המו"ל)}}!...
+{{ציטוט|תוכן=עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|שם=סה"ש תש"ה|1=ליל ש"פ וילך שבת שובה תש"ה בסעודה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38574&st=&pgnum=21 ספר השיחות תש"ה עמ' 14-15]}}, שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת{{הערה|כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקול חנוק מבכי (המו"ל)}}!...
 וענה לה הצ"צ: אכן, ישנם ג' תשובות, כמבואר בלקו"ת{{הערה|בלק עג, א ואילך}} שג' התשובות הם "סור מרע", "עשה טוב" ו"בקש שלום"{{הערה|תהלים לד, טו.}}.