תשובה ליכט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נר שעווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"היו מדייקים לעשות הנרות משעווה", [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | |||
'''תשובה ליכט''' - נר תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית רבותינו נשיאנו להדליק נר לכבוד [[שבת תשובה]] | '''תשובה ליכט''' - נר של תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] להדליק נר לכבוד [[שבת תשובה]]{{הערה|ובבית [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלושה נרות}} (בנוסף לשני הנרות שמדליקים ב[[ערב יום הכיפורים]], נר החיים ונר נשמה). | ||
[[הרבי]] התבטא בשיחותיו שמנהג חב"ד הוא להדליק שלושה נרות לשבת תשובה כנגד שלושת ענייני ה[[תשובה]] "סור מרע" "ועשה טוב" "בקש שלום"{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"ב ועוד}}. | |||
בשנים ששבת תשובה מגיעה בהמשך ל[[ראש השנה]], מדליקים את הנר על ידי העברת אש מנר דולק לפני כניסת השבת. | |||
==בבית הרב== | ==בבית הרב== | ||
ב[[ספר המנהגים]] מובא שמנהג בית הרב להדליק ל[[שבת תשובה]] "אַ תשובה ליכט", ול[[יום הכיפורים]] "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה. | |||
ובספר השיחות{{הערה|1=בסעודת יום ב' דראש השנה תש"ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19806&st=&pgnum=15 ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8] נדפס גם ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=47&hilite= ספר המאמרים תש"ט עמ' לו]}} של [[אדמו"ר הריי"צ]]: | |||
"ב[[ליובאוויטש]] היו שומרים ביותר על [[מנהג|מנהגים]] ובפרט מנהגים שהם מקובלים מהגאון הצדיק [[מהר"ל מפראג]]. | |||
אחד המנהגים המקובלים הוא, שעושים שלושה נרות ב[[עשרת ימי תשובה]]: "נר של תשובה" (תשובה ליכט){{הערה|בהערת [[הרבי]] שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו}} בערב [[שבת שובה]], ושני נרות ב[[ערב יום הכיפורים]]: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט). | |||
היו מדייקים לעשות הנרות משעווה{{הערה|מובא מספר יד אליעזר: כל הנרות כשרים ומכל מקום ליוהכ"פ וליארצייט טוב ליקח נרות של שעווה. (ולהעיר אשר ראשי תיבות של שעוה: ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר)}}. | |||
היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשריית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני. | |||
בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה". | |||
בשיחה אחרת{{הערה|שם=סה"ש תש"ה|}} מוסיף בזה [[אדמו"ר הריי"צ]]: | |||
"..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים. | |||
הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] היה מודד בעצמו את חוט הפתילה שהיו מניחים עבורו, ובשעה המדידה היה אומר: "נר הוי' נשמת אדם". גם הוד כ"ק [[אדמו"ר האמצעי|אדמו"ר הרה"ק האמצעי]] שמר על מנהג זה - אף שלא היה מקפיד על עניינים חיצוניים. | |||
הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק [[הצמח צדק]] שהיה בעל משפחה גדולה, היה עושה בעצמו את הפתילות עבור כולם, עבור בניו, כלותיו, בנותיו וחתניו, ולפיכך היו עושים כמה נרות. פעם אחת היו שלושה "נרות של תשובה". | |||
==בדברי הרבי== | ==בדברי הרבי== | ||
הרבי דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר. | [[הרבי]] דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר. | ||
{{ציטוט|תוכן=עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|שם=סה"ש תש"ה|1=ליל ש"פ וילך שבת שובה תש"ה בסעודה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38574&st=&pgnum=21 ספר השיחות תש"ה עמ' 14-15]}}, שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת{{הערה|כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקול חנוק מבכי (המו"ל)}}!... | |||
וענה לה הצ"צ: אכן, ישנם ג' תשובות, כמבואר בלקו"ת{{הערה|בלק עג, א ואילך}} שג' התשובות הם "סור מרע", "עשה טוב" ו"בקש שלום"{{הערה|תהלים לד, טו.}}. | |||
וכן הוא גם בפשטות – שיש בתשובה ג' ענינים: (א) עיקר התשובה – קבלה על להבא בנוגע לפועל, (ב) תשובה בלב – חרטה על העבר, "שב מידיעתו"{{הערה|שבועות כו, ב. וש"נ}}, (ג) וידוי דברים.|מקור= | |||
[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4280004 שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשכ"א (בלתי מוגה)]|מרכאות=כן}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=184&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד - תשרי] עמ' קסו | |||
*[[מכון הלכה חב"ד]], [https://chabad.info/beis-medrash/531853/ "תשובה ליכט": מה המקור וכמה נרות מדליקים?] {{אינפו}} | |||
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8998&CategoryID=1672 התקשרות גיליון 948] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אוצר מנהגי חב"ד}} | |||
[[קטגוריה:ימים נוראים]] | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:28, 29 בספטמבר 2024
תשובה ליכט - נר של תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית רבותינו נשיאנו להדליק נר לכבוד שבת תשובה[1] (בנוסף לשני הנרות שמדליקים בערב יום הכיפורים, נר החיים ונר נשמה).
הרבי התבטא בשיחותיו שמנהג חב"ד הוא להדליק שלושה נרות לשבת תשובה כנגד שלושת ענייני התשובה "סור מרע" "ועשה טוב" "בקש שלום"[2].
בשנים ששבת תשובה מגיעה בהמשך לראש השנה, מדליקים את הנר על ידי העברת אש מנר דולק לפני כניסת השבת.
בבית הרב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר המנהגים מובא שמנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט", וליום הכיפורים "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.
ובספר השיחות[3] של אדמו"ר הריי"צ:
"בליובאוויטש היו שומרים ביותר על מנהגים ובפרט מנהגים שהם מקובלים מהגאון הצדיק מהר"ל מפראג.
אחד המנהגים המקובלים הוא, שעושים שלושה נרות בעשרת ימי תשובה: "נר של תשובה" (תשובה ליכט)[4] בערב שבת שובה, ושני נרות בערב יום הכיפורים: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).
היו מדייקים לעשות הנרות משעווה[5].
היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשריית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני.
בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה".
בשיחה אחרת[6] מוסיף בזה אדמו"ר הריי"צ:
"..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים.
הוד כ"ק רבינו הזקן היה מודד בעצמו את חוט הפתילה שהיו מניחים עבורו, ובשעה המדידה היה אומר: "נר הוי' נשמת אדם". גם הוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק האמצעי שמר על מנהג זה - אף שלא היה מקפיד על עניינים חיצוניים.
הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח צדק שהיה בעל משפחה גדולה, היה עושה בעצמו את הפתילות עבור כולם, עבור בניו, כלותיו, בנותיו וחתניו, ולפיכך היו עושים כמה נרות. פעם אחת היו שלושה "נרות של תשובה".
בדברי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר.
עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר[6], שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת[7]!...
וענה לה הצ"צ: אכן, ישנם ג' תשובות, כמבואר בלקו"ת[8] שג' התשובות הם "סור מרע", "עשה טוב" ו"בקש שלום"[9].
וכן הוא גם בפשטות – שיש בתשובה ג' ענינים: (א) עיקר התשובה – קבלה על להבא בנוגע לפועל, (ב) תשובה בלב – חרטה על העבר, "שב מידיעתו"[10], (ג) וידוי דברים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוצר מנהגי חב"ד - תשרי עמ' קסו
- מכון הלכה חב"ד, "תשובה ליכט": מה המקור וכמה נרות מדליקים?
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, התקשרות גיליון 948
הערות שוליים
- ↑ ובבית אדמו"ר הצמח צדק שלושה נרות
- ↑ שיחת ו' תשרי תשמ"ב ועוד
- ↑ בסעודת יום ב' דראש השנה תש"ד ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8 נדפס גם בספר המאמרים תש"ט עמ' לו
- ↑ בהערת הרבי שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו
- ↑ מובא מספר יד אליעזר: כל הנרות כשרים ומכל מקום ליוהכ"פ וליארצייט טוב ליקח נרות של שעווה. (ולהעיר אשר ראשי תיבות של שעוה: ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר)
- ↑ 6.0 6.1 ליל ש"פ וילך שבת שובה תש"ה בסעודה ספר השיחות תש"ה עמ' 14-15
- ↑ כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקול חנוק מבכי (המו"ל)
- ↑ בלק עג, א ואילך
- ↑ תהלים לד, טו.
- ↑ שבועות כו, ב. וש"נ
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)