תלמוד תורה חב"ד בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|אפיון= ממ"ח
|אפיון=  
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
|תאריך יסוד= [[תשכ"ה]]
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
|מיקום= [[בני ברק]], [[ארץ הקודש]]
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
|מייסד= עסקני קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
|מנהל חינוכי=הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)]]
|מנהל חינוכי=הרב [[לוי רוזנברג]]
|מנהל גשמי= הרב יוסף דוד הלל
|מנהל גשמי= הרב לוי רוזנברג
|סגן מנהל= הרב משה סבינר
|מספר תלמידים= 200
|מספר תלמידים= 200
}}
}}
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב לוי רוזנברג מנהל התלמוד תורה]]
[[קובץ:לוי יצחק רוזנברג.jpg|ממוזער|הרב [[לוי רוזנברג]] מנהל התלמוד תורה]]


[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]
[[קובץ:מנהלי בני ברק.jpeg|ממוזער|מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל]]
שורה 19: שורה 20:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
קהילת חב"ד בני ברק הינה אחד הריכוזים הראשונים שבהם התיישבו חסידי חב"ד בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים מ[[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.
קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי [[רוסיה]] הסובייטית דוגמת הרב [[זלמן לייב אסטולין]] (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב [[נחום גולדשמיד]], הרב [[יעקב לנדא]], ועוד.


על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.
על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד{{הערה|לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.}}.
שורה 31: שורה 32:
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].
בין השנים [[תשל"ו]]-[[תשל"ז]] שימש הרב [[שלמה גרברצ'יק]] כמנהל התלמוד תורה, ובשנת [[תשל"ח]] עם כניסתו של הרב [[מרדכי אנגלסמן]] כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב [[אורי בן שחר]].


ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד במשך עשרות שנים{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב [[שלמה רוזנברג]] יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז  {{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}} ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.


מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.  
מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב [[רש"י]] 26.  


בשנים הבאות שימש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.
בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי הרב [[ירחמיאל בלינוב]] וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל{{הערה|התמנה לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ד]]. קדם לו בתפקיד הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].}}.


בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.
בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב [[לוי רוזנברג]] למנהל התלמוד תורה.
שורה 41: שורה 42:
==צוות התלמוד תורה==
==צוות התלמוד תורה==


*הרב מאיר רובינשטיין - מזכיר
 
 
מנהל - הרב [[לוי רוזנברג]]
 
סגן מנהל - הרב משה סבינר
 
מזכיר - הרב מאיר רובינשטיין


;מחנכים
;מחנכים
* הרב זבולון קזידו
*הרב יעקב גרשוני
*הרב משה סבינר
*הרב [[משה דב זילברשטרום]]
*הרב [[משה דב זילברשטרום]]
* הרב אליעזר אצרף
* הרב מענדי קפלן
*הרב יוסף שולמן
*הרב נתנאל קופרשמידט
*הרב נתנאל קופרשמידט
*הרב חיים קירש
*הרב מנחם בכר
*הרב בנימין רייניץ
*הרב יקותיאל פישר
*הרב יקותיאל פישר


;בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:
;
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]].
;<nowiki>בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:</nowiki>:
*מנהלים: הרב [[שלמה גרברצ'יק]], הרב [[מרדכי אנגלסמן]], הרב [[אורי בן שחר]], הרב [[שלמה רוזנברג]],הרב [[לוי יצחק אפשטיין]], הרב [[מנחם מענדל גרינפלד]], הרב ירחמיאל בלינוב, הרב דוד הלל. כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום  רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־17:40, 15 בספטמבר 2024

בני מנחם

הכיתה המסיימת בתלמוד תורה (תשפ"א) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
תאריך יסוד תשכ"ה
מיקום בני ברק, ארץ הקודש
מייסד עסקני קהילת חב"ד בבני ברק
מנהל גשמי הרב לוי רוזנברג
מנהל חינוכי הרב לוי רוזנברג
מספר תלמידים 200
הרב לוי רוזנברג מנהל התלמוד תורה
מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב דוד הלל

תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק, הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר בני ברק שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת תשכ"ה וזכה לעידוד רב מהרבי, שאף התבטא עליו שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק.

נכון לשנת תשפ"ג למדו בו כ-200 תלמידים. בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב לוי רוזנברג למנהל התלמוד תורה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי רוסיה הסובייטית דוגמת הרב זלמן לייב אסטולין (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב נחום גולדשמיד, הרב יעקב לנדא, ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד[1].

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב נתן בלייכר, ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת תשכ"ה הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב משה יהודה לייב לנדא (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב יעקב כץ, הרב שמעון משה דיסקין והרב מרדכי גולדשמיד.

בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בין השנים תשל"ו-תשל"ז שימש הרב שלמה גרברצ'יק כמנהל התלמוד תורה, ובשנת תשל"ח עם כניסתו של הרב מרדכי אנגלסמן כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנת תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב אורי בן שחר.

בחודש ניסן שנת תשמ"ז התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב שלמה רוזנברג יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז [2] ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26.

בשנים תשנ"ז - פ"ד שימש כמנהל החינוכי הרב ירחמיאל בלינוב וכמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל[3].

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב לוי רוזנברג למנהל התלמוד תורה.

צוות התלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהל - הרב לוי רוזנברג

סגן מנהל - הרב משה סבינר

מזכיר - הרב מאיר רובינשטיין

מחנכים
בעלי תפקידים בתלמוד תורה לאורך ההיסטוריה:

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת אחי תמימים תל אביב הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.
  2. צילום מהמכתב
  3. התמנה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד. קדם לו בתפקיד הרב מנחם מענדל גרינפלד.