אליהו יוסף ריבלין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־03:12, 15 בספטמבר 2024

רבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין (תקס"ה - י"ב תמוז תרכ"ה) היה גאון עצום ומגדולי החסידים של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק. בתחילה היה רב ומשפיע בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר פולוצק שם שימש כמשפיע ורב לקהל החסידים.

תולדות חיים

נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' צבי הירש מאולע.

למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' מנשה מאיליה, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן^[1].

בשנת תר"ז עלה לארץ הקודש.

על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו הבית יוסף והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי הבית יוסף הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של אדמו"ר הצמח צדק, נסע לארץ וקבע את מגוריו בירושלים, שם חי עוד 18 שנים.

מירושלים היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.

רבי אליהו היה זה שהקים את בית הכנסת צמח צדק על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.

נפטר בי"ב בתמוז תרכ"ה, ומנוחתו כבוד בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר ראובן ריבלין) זכה לקבל מכתב ברכה מהרבי להדפסת הספר^[2].

ספרו

אוהלי יוסף - הלכות קידוש השם ווסתות.

משפחתו

שניאור זלמן ריבלין
בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב יעקב כולי סלונים חתן אדמו"ר האמצעי.
דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' שמעון מנשה חייקין, רבה של חברון.
מרת ליבא סלאווע אשת הרב זאב דב סלונים ב"ר יהודה לייב סלונים.
מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים.
חתנו (בזיווג ראשון), ר' דובער אטינגר

לקריאה נוספת

ספר חסידים הראשונים ע' 111-120.
הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד חלק ב' עמ' 13-27
ספר אוהלי יוסף

הערות שוליים

↑ בספר בית רבי לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)
↑ אגרת מערב חג הפסח תשט"ז

[1] בספר בית רבי לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)

[2] אגרת מערב חג הפסח תשט"ז

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' (נפטר ב[[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.
+רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' ([[תקס"ה]] - [[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר [[דריבין]]. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.
 ==תולדות חיים==
-בשנת [[תרי"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].
+נולד כנראה בעיירה [[אולע]] שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, ולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]].
-על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 20 שנים.
+למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[מנשה מאיליה]], בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[בית רבי]] לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}.
+בשנת [[תר"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].
+על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 18 שנים.
 מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.
@@ שורה 11: / שורה 15: @@
 נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
+בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] להדפסת הספר{{הערה|אגרת מערב חג הפסח תשט"ז}}.
 ==ספרו==
-*'''[[אוהלי יוסף]]''' - הלכות קידוש השם ווסתות.
+*'''אוהלי יוסף''' - הלכות קידוש השם ווסתות.
+==משפחתו==
+* שניאור זלמן ריבלין
+* בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] חתן [[אדמו"ר האמצעי]].
+* דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון.
+* מרת ליבא סלאווע אשת הרב [[זאב דב סלונים]] ב"ר [[יהודה לייב סלונים]].
+* מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים.
+*חתנו (בזיווג ראשון), ר' [[דובער אטינגר]]
+==לקריאה נוספת==
+*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 111-120.
+*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק ב' עמ' 13-27
+*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7a/Hebrewbooks_org_40751.pdf ספר אוהלי יוסף]''' {{PDF}}
+{{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
 [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
-[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]
+[[קטגוריה:אישים בדריבין]]