חסידי אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
(בקרוב יושלם ויעבור למרחב הערכים בצורה כלשהי) |
מ (אליהו ב. העביר את הדף משתמש:אליהו ב./חסידי אדמו"ר הזקן לשם חסידי אדמו"ר הזקן בלי להשאיר הפניה: מוכן. אם יש למישהו שם אחר להציע, אפשר לדיון בדף השיחה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רשימת '''חסידי אדמו"ר הזקן''' שהמידע אודותם מועט, והוא מופיע באיזכור בודד, אך רב ערך, במכתבי ושיחות רבותינו נשיאנו ובספרות חב"ד. | רשימת '''חסידי אדמו"ר הזקן''' שהמידע אודותם מועט, והוא מופיע באיזכור בודד, אך רב ערך, במכתבי ושיחות רבותינו נשיאנו ובספרות חב"ד. | ||
==אלימלך הכהן יאנאווער== | ==אלימלך הכהן יאנאווער== | ||
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שבתאריך י"ט כסלו תקנ"ז קיבל את עליית 'כהן' בתורה (את 'לוי' קיבל החסיד ר' זעליג מאולע) ואת עליית 'שלישי' עלה אדמו"ר הזקן בעצמו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' רסב.}}. | |||
==ברוך וחיים אפצוגער== | ==ברוך וחיים אפצוגער== | ||
בני ר' משה אפצוגער, אברכים פשוטים בעלי לבבות תמימים, אחד חייט המסבב על הכפרים, והשני רוכל. האיר אצלם השכל האלוקי והרגש של אמונה פשוטה, ואמונת צדיקים הייתה אצלם עד מסירת נפש בלי שום התבוננות והכנות. | |||
היו ב[[ליאזנא]] יחד עם אביהם בחג [[שמחת תורה]] בשנת [[תקמ"ז]], והיו בין החולים שנתרפאו באופן ניסי משיורי הכוס שנתן אדמו"ר הזקן לחלק לחולים. | |||
דודם זקנם הגאון ר' [[אייזיק מחדש]] הפך לחסיד בגלל אמונת החכמים שראה אצלם{{הערה|ליקוטי דיבורים ח"ב עמ' 300. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 73, 78.}}. | |||
==בנימין מלמד== | ==בנימין מלמד== | ||
מובא אשר ר' ניסן שהיה ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], היה חתנו של ר' פעשע לייב מלמד, שהיה חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]], והוא היה חתנו של ר' בנימין המלמד, חסיד של אדמו"ר הזקן{{הערה|רשימות היומן עמ' תה.}}. | |||
==זלמן ברוך מראטשאוו== | ==זלמן ברוך מראטשאוו== | ||
מוזכר ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | |||
==זלמן חיענעאס== | ==זלמן חיענעאס== | ||
ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מובא שהיה אברך מ[[ביעשינקוביץ]] מ[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדר הג']] של אדמו"ר הזקן. מוזכר בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | |||
==זעליג מאולע== | ==זעליג מאולע== | ||
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שבתאריך י"ט כסלו תקנ"ז קיבל את עליית 'לוי' בתורה (את 'כהן' קיבל החסיד ר' אלימלך הכהן יאנאווער) ואת עליית 'שלישי' עלה אדמו"ר הזקן בעצמו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' רסב.}}. | |||
==חיים אליהו האופה== | ==חיים אליהו האופה== | ||
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ שהיה חסיד של אדמו"ר הזקן: "רבי [[נתן מפולוצק]]... הכרתי את אבי, שלמה 'הקדר', שהיה בקי בכל הש"ס משניות בעל פה. הוא גם הכיר את סבי, אבי אמי, ר' חיים אליהו 'האופה', חסיד רבינו הזקן... את סבך חיים אליהו 'האופה' - אמר הרבי - ואת אביך שלמה 'הקדר', הכרתי. שניהם היו חסידים גדולים. יעזור לך ה' יתברך שתהיה חסיד"{{הערה|ספר השיחות ה'ת"ש עמ' קעא.}}. | |||
==חיים אליהו מדרויא== | ==חיים אליהו מדרויא== | ||
מובא ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ שהחסיד ר' חיים אליהו מ[[דרויא]] היה חסיד של אדמו"ר הזקן ובעל התפעלות גדול. | |||
מוזכר בקשר למעשה אודות תלמידי [[המגיד ממזריטש]] שרצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | |||
==יוסף מיכאל== | ==יוסף מיכאל== | ||
בנו של ר' פייוויש משה הישוב'ניק מ[[דוברובנה]], שהיה מנכבדי סלוצקי, והיה מגדולי המנגדים על [[הבעל שם טוב]], ואחר כך מסיבה בלתי ידועה, עזב את סלוצקי והתיישב בכפר הסמוך לדוברובנה, ונהיה לחסיד נלהב של הבעל שם טוב ושם נולד לו בנו יחידו ר' יוסף מיכאל. | |||
ר' יוסף מיכאל היה מוכסן בעיר אחרעמאווא, ממקושרי אדמו"ר הזקן{{הערה|ליקוטי דיבורים ח"ג עמ' תקיט, תקכא.}}. | |||
==יוסף מקריסלאווייע== | ==יוסף מקריסלאווייע== | ||
ר' יוסף מקריסלאווייע היה בנו של ר' אברהם, וחסיד של אדמו"ר הזקן. נדפס ממנו שו"ת הלכתי על אודות יי"ש הנעשה ממני קטניות בקשר לחג הפסח{{הערה|יגדיל תורה חוברת י"ב, עמ' יא-טז.}}. | |||
==כתריאל== | ==כתריאל== | ||
החסיד ר' כתריאל המכונה ר' קערפל היה מחסידי אדמו"ר הזקן. מובא אודותיו סיפור, שפעם אדון הכפר הגוי ניסה להכשילו בעגל מפוטם באיסורי הנאה, ומן השמים שמרו עליו שלא יכשל{{הערה|רשימות דברים ג, עמ' צט.}}. | |||
==נחמן וועלוועל מבישינקוביץ'== | ==נחמן וועלוועל מבישינקוביץ'== | ||
מוזכר ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | |||
==נפתלי סענדער== | ==נפתלי סענדער== | ||
| שורה 30: | שורה 49: | ||
==צדוק== | ==צדוק== | ||
החסיד ר' צדוק היה מחסידי אדמו"ר הזקן והתאפיין בכך שהיה חוזר משניות בעל פה - גם כשהיה נודד רגלי בכפרים. | |||
היה נודד בחצרות הפריצים לקנות ולמכור חפצי כסף וזהב שונים, וכשהיה מרוויח קצת יותר מאשר צרכיו החיוניים, היה אומר, מן הסתם צריך להגיע שליח או מכתב מהרבי שזקוקים לכסף עבור ענייני צדקה שונים, ולכן זיכו אותי מן השמים בפרנסה יתירה{{הערה|ספר השיחות ה'ת"ש עמ' קמד.}}. | |||
==שלמה (בנו של ר' גדליה הצדיק)== | ==שלמה (בנו של ר' גדליה הצדיק)== | ||
ר' שלמה נולד לאביו ר' [[גדליה הצדיק]] לעת זקנותו בזיווג שני. כשהיה בן עשר, ערך אביו גלות ולקח אותו עמו כשלוש שנים עד שבאו ל[[צ'רניגוב]] שם שהה שנה שלמה. בזמן זה שקד שלמה בלימודו בהתמדה גדולה, ואחד הגבירים רצה לקחתו לחתן לבתו. ר' גדליה מיאן בכך, ועדי שלא לביישו עזב את צ'רניגוב והמשיך בנידודיו עד בואו ל[[פאהאר]], שם התוודע לחסידי חב"ד עד שנסע אל אדמו"ר הזקן ואת בנו ר' שלמה מסר לעדת החסידים לחנכו ולהדריכו בדרכי החסידות. | |||
ר' שלמה התחתן עם בתו של ר' יצחק שאול, ולהם נולד החסיד ר' נחום{{הערה|דברי ימי החוזרים עמ' י-יא.}}. | |||
==שלמה (בנו של ר' ירוחם)== | ==שלמה (בנו של ר' ירוחם)== | ||
ר' שלמה היה מחסידי אדמו"ר הזקן ובנו של ר' ירוחם ראש הישיבה. ר' שלמה היה זה שקירב את החסיד ר' אפרים שמחה לתורת החסידות ולאדמו"ר הזקן. על כך מסופר שר' שלמה פתר לר' אפרים שמחה את קושיותיו בלימוד במשך תקופה ארוכה, וכשנאלצו להיפרד גילה לו את זהותו: | |||
"יליד עיר [[פאלאצק]] אנכי, ושלמה בר' ירוחם ראש הישיבה שמי, והנני אחד מקטני תלמידי המגיד מליאזנא", נשיאם של חסידי חב"ד במדינת רייסין, וכל דברי התורה אשר שמעתם ממני ב[[ווילנא]] ובביתכם - תורתו הם,ואם חפצכם בחיים אמיתיים, לכו אליו לליאזנא ותהנו מזיו תורתו הקדושה, ויושט להם את ידו ויברכם וילך לו"{{הערה|דברי ימי החוזרים עמ' ו-יא.}}. | |||
==שמואל אליהו הצרוד== | ==שמואל אליהו הצרוד== | ||
| שורה 48: | שורה 76: | ||
מוזכר ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | מוזכר ברשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר למעשה שתלמידי [[המגיד ממזריטש]] רצו להטיל חרם על [[הגר"א]]{{הערה|לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.}}. | ||
=לקריאה נוספת== | ==ראו גם== | ||
*[[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק א'. | *הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' חלק א'. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:49, 13 בספטמבר 2024
רשימת חסידי אדמו"ר הזקן שהמידע אודותם מועט, והוא מופיע באיזכור בודד, אך רב ערך, במכתבי ושיחות רבותינו נשיאנו ובספרות חב"ד.
אלימלך הכהן יאנאווער[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שבתאריך י"ט כסלו תקנ"ז קיבל את עליית 'כהן' בתורה (את 'לוי' קיבל החסיד ר' זעליג מאולע) ואת עליית 'שלישי' עלה אדמו"ר הזקן בעצמו[1].
ברוך וחיים אפצוגער[עריכה | עריכת קוד מקור]
בני ר' משה אפצוגער, אברכים פשוטים בעלי לבבות תמימים, אחד חייט המסבב על הכפרים, והשני רוכל. האיר אצלם השכל האלוקי והרגש של אמונה פשוטה, ואמונת צדיקים הייתה אצלם עד מסירת נפש בלי שום התבוננות והכנות.
היו בליאזנא יחד עם אביהם בחג שמחת תורה בשנת תקמ"ז, והיו בין החולים שנתרפאו באופן ניסי משיורי הכוס שנתן אדמו"ר הזקן לחלק לחולים.
דודם זקנם הגאון ר' אייזיק מחדש הפך לחסיד בגלל אמונת החכמים שראה אצלם[2].
בנימין מלמד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא אשר ר' ניסן שהיה המלמד של אדמו"ר הריי"צ, היה חתנו של ר' פעשע לייב מלמד, שהיה חסיד של אדמו"ר האמצעי, והוא היה חתנו של ר' בנימין המלמד, חסיד של אדמו"ר הזקן[3].
זלמן ברוך מראטשאוו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר למעשה שתלמידי המגיד ממזריטש רצו להטיל חרם על הגר"א[4].
זלמן חיענעאס[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שהיה אברך מביעשינקוביץ מחדר הג' של אדמו"ר הזקן. מוזכר בקשר למעשה שתלמידי המגיד ממזריטש רצו להטיל חרם על הגר"א[5].
זעליג מאולע[עריכה | עריכת קוד מקור]
ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ מובא שבתאריך י"ט כסלו תקנ"ז קיבל את עליית 'לוי' בתורה (את 'כהן' קיבל החסיד ר' אלימלך הכהן יאנאווער) ואת עליית 'שלישי' עלה אדמו"ר הזקן בעצמו[6].
חיים אליהו האופה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ שהיה חסיד של אדמו"ר הזקן: "רבי נתן מפולוצק... הכרתי את אבי, שלמה 'הקדר', שהיה בקי בכל הש"ס משניות בעל פה. הוא גם הכיר את סבי, אבי אמי, ר' חיים אליהו 'האופה', חסיד רבינו הזקן... את סבך חיים אליהו 'האופה' - אמר הרבי - ואת אביך שלמה 'הקדר', הכרתי. שניהם היו חסידים גדולים. יעזור לך ה' יתברך שתהיה חסיד"[7].
חיים אליהו מדרויא[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ שהחסיד ר' חיים אליהו מדרויא היה חסיד של אדמו"ר הזקן ובעל התפעלות גדול.
מוזכר בקשר למעשה אודות תלמידי המגיד ממזריטש שרצו להטיל חרם על הגר"א[8].
יוסף מיכאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו של ר' פייוויש משה הישוב'ניק מדוברובנה, שהיה מנכבדי סלוצקי, והיה מגדולי המנגדים על הבעל שם טוב, ואחר כך מסיבה בלתי ידועה, עזב את סלוצקי והתיישב בכפר הסמוך לדוברובנה, ונהיה לחסיד נלהב של הבעל שם טוב ושם נולד לו בנו יחידו ר' יוסף מיכאל.
ר' יוסף מיכאל היה מוכסן בעיר אחרעמאווא, ממקושרי אדמו"ר הזקן[9].
יוסף מקריסלאווייע[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' יוסף מקריסלאווייע היה בנו של ר' אברהם, וחסיד של אדמו"ר הזקן. נדפס ממנו שו"ת הלכתי על אודות יי"ש הנעשה ממני קטניות בקשר לחג הפסח[10].
כתריאל[עריכה | עריכת קוד מקור]
החסיד ר' כתריאל המכונה ר' קערפל היה מחסידי אדמו"ר הזקן. מובא אודותיו סיפור, שפעם אדון הכפר הגוי ניסה להכשילו בעגל מפוטם באיסורי הנאה, ומן השמים שמרו עליו שלא יכשל[11].
נחמן וועלוועל מבישינקוביץ'[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר למעשה שתלמידי המגיד ממזריטש רצו להטיל חרם על הגר"א[12].
נפתלי סענדער[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר לחגיגות שהיו בי"ט כסלו אצל אדמו"ר הזקן, שר' נפתלי סענדער היה בעל מנגן חסידי ידוע[13].
צדוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
החסיד ר' צדוק היה מחסידי אדמו"ר הזקן והתאפיין בכך שהיה חוזר משניות בעל פה - גם כשהיה נודד רגלי בכפרים.
היה נודד בחצרות הפריצים לקנות ולמכור חפצי כסף וזהב שונים, וכשהיה מרוויח קצת יותר מאשר צרכיו החיוניים, היה אומר, מן הסתם צריך להגיע שליח או מכתב מהרבי שזקוקים לכסף עבור ענייני צדקה שונים, ולכן זיכו אותי מן השמים בפרנסה יתירה[14].
שלמה (בנו של ר' גדליה הצדיק)[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שלמה נולד לאביו ר' גדליה הצדיק לעת זקנותו בזיווג שני. כשהיה בן עשר, ערך אביו גלות ולקח אותו עמו כשלוש שנים עד שבאו לצ'רניגוב שם שהה שנה שלמה. בזמן זה שקד שלמה בלימודו בהתמדה גדולה, ואחד הגבירים רצה לקחתו לחתן לבתו. ר' גדליה מיאן בכך, ועדי שלא לביישו עזב את צ'רניגוב והמשיך בנידודיו עד בואו לפאהאר, שם התוודע לחסידי חב"ד עד שנסע אל אדמו"ר הזקן ואת בנו ר' שלמה מסר לעדת החסידים לחנכו ולהדריכו בדרכי החסידות.
ר' שלמה התחתן עם בתו של ר' יצחק שאול, ולהם נולד החסיד ר' נחום[15].
שלמה (בנו של ר' ירוחם)[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שלמה היה מחסידי אדמו"ר הזקן ובנו של ר' ירוחם ראש הישיבה. ר' שלמה היה זה שקירב את החסיד ר' אפרים שמחה לתורת החסידות ולאדמו"ר הזקן. על כך מסופר שר' שלמה פתר לר' אפרים שמחה את קושיותיו בלימוד במשך תקופה ארוכה, וכשנאלצו להיפרד גילה לו את זהותו:
"יליד עיר פאלאצק אנכי, ושלמה בר' ירוחם ראש הישיבה שמי, והנני אחד מקטני תלמידי המגיד מליאזנא", נשיאם של חסידי חב"ד במדינת רייסין, וכל דברי התורה אשר שמעתם ממני בווילנא ובביתכם - תורתו הם,ואם חפצכם בחיים אמיתיים, לכו אליו לליאזנא ותהנו מזיו תורתו הקדושה, ויושט להם את ידו ויברכם וילך לו"[16].
שמואל אליהו הצרוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר לחגיגות שהיו בי"ט כסלו אצל אדמו"ר הזקן:
"החסיד ר' שמואל אליהו ה'צרוד' - ידוע היטב בקול הארי החזק שלו - הכריז שמיד יבוא הרבי, שכולם יהיו שקטים. מ"שא" של רבי שמואל אליהו, רעדו הברכיים... כשסיים הרבי את אמירת המאמר, התחיל החסיד רבי נפתלי סענדער מנגן חסידי ידוע - לשיר ניגון שמח, והחסיד רבי שמואל אליהו ה'צרוד', הכריז שכל הקהל ישתתף בשירה אך בסדר מסודר[17].
שמואל אליעזר[עריכה | עריכת קוד מקור]
תלמיד של ר' ניסן 'מלמד דרדקי' מליאזנא, שהיה מחסידי הבעל שם טוב. היה חסיד גדול של אדמו"ר הזקן, בעל עסק, מתואר כבעל לב רחב ותמיד היה בשמחה.
כשהלשינו על אדמו"ר הזקן ולקחוהו לפטרבורג, היה מהמתעסקים בעבודת ההצלה. כששחררו את אדמו"ר הזקן חילק רכושו לענייני צדקה על דעת אדמו"ר הזקן, ואמר: "מאחר ויש לי רבי חי ובריא, אין לי צורך בכסף. כשיש כסף אך ללא רבי, ישנה סכנה של נפילה לתהום של "כוחי ועוצם ידי", ואילו כשיש לי את הרבי,לשם מה אני זקוק לכסף?"[18].
שמחה זיסל מהורודוק[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוזכר ברשימותיו של אדמו"ר הריי"צ בקשר למעשה שתלמידי המגיד ממזריטש רצו להטיל חרם על הגר"א[19].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד חלק א'.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' רסב.
- ↑ ליקוטי דיבורים ח"ב עמ' 300. ספר השיחות תרצ"ו עמ' 73, 78.
- ↑ רשימות היומן עמ' תה.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ד עמ' רסב.
- ↑ ספר השיחות ה'ת"ש עמ' קעא.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.
- ↑ ליקוטי דיבורים ח"ג עמ' תקיט, תקכא.
- ↑ יגדיל תורה חוברת י"ב, עמ' יא-טז.
- ↑ רשימות דברים ג, עמ' צט.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.
- ↑ ספר השיחות ה'ת"ש עמ' נו.
- ↑ ספר השיחות ה'ת"ש עמ' קמד.
- ↑ דברי ימי החוזרים עמ' י-יא.
- ↑ דברי ימי החוזרים עמ' ו-יא.
- ↑ ספר השיחות ה'ת"ש עמ' נו.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' 123.
- ↑ לקוטי דיבורים ח"ב עמ' 342.