משה גולדשמיד (קרית מלאכי): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:גולדשמיד סירוטה.jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד לצד חמיו הרב [[מרדכי סירוטה]]]] | [[קובץ:גולדשמיד סירוטה.jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד לצד חמיו הרב [[מרדכי סירוטה]]]] | ||
נולד ב[[ט' כסלו]] [[תרפ"ז]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי יצחק גולדשמיד, ששימש כ[[שוחט]] בעיר, ולאמו מרת דינה. | נולד ב[[ט' כסלו]] [[תרפ"ז]] בעיר [[יקטרינוסלב]] לאביו רבי [[יצחק גולדשמיד]], ששימש כ[[שוחט]] בעיר, ולאמו מרת דינה. | ||
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. | משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]], אביו של [[הרבי]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], נמלטה משפחתו מהחזית הנאצית, אך באמצע הנסיעה ירדו הוריו על מנת לשאוף אוויר ולפתע הרכבת המשיכה בדרכה כשהוא נותר לבד עם אחיו הקטנים, ובמשך חצי שנה נדד עמם ושמר עליהם עד שהצליחה המשפחה להתאחד מחדש. | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], נמלטה משפחתו מהחזית הנאצית, אך באמצע הנסיעה ירדו הוריו על מנת לשאוף אוויר ולפתע הרכבת המשיכה בדרכה כשהוא נותר לבד עם אחיו הקטנים, ובמשך חצי שנה נדד עמם ושמר עליהם עד שהצליחה המשפחה להתאחד מחדש. | ||
לאחר שהמשפחה התאחדה, המשיכו לסמרקנד, שם החל לעבוד על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, כיוון שאביו היה חולה ולא יכל לעבוד, וכך למרות | לאחר שהמשפחה התאחדה, המשיכו לסמרקנד, שם החל לעבוד על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, כיוון שאביו היה חולה ולא יכל לעבוד, וכך למרות היותו נער צעיד בגיל 14 בלבד, הפך למפרנס העיקרי של המשפחה. | ||
יחד עם זאת, מידי יום עם סיום יום העבודה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית שפעלה בסמרקנד. | יחד עם זאת, מידי יום עם סיום יום העבודה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית שפעלה בסמרקנד. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתם עם רעייתו מרת חיה, בת החסיד הרב [[מרדכי סירוטה]] מ[[טשקנט]], ולאחר החתונה התגורר במשך תקופה בסמרקנד ועבד בבית חרושת שהוקם על ידי החסידים במטרה להקל על שמירת השבת, וכעבור מספר שנים עבר לטשקנט, שם עמד בראש מפעל טקסטיל ועשה מאמצים רבים כדי להקל על העובדים שתחתיו לשמור שבת על אף הסכנה הגדולה בדבר. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתם עם רעייתו מרת חיה, בת החסיד הרב [[מרדכי סירוטה]] מ[[טשקנט]], ולאחר החתונה התגורר במשך תקופה בסמרקנד ועבד בבית חרושת שהוקם על ידי החסידים במטרה להקל על שמירת השבת, וכעבור מספר שנים עבר לטשקנט, שם עמד בראש מפעל טקסטיל ועשה מאמצים רבים כדי להקל על העובדים שתחתיו לשמור שבת על אף הסכנה הגדולה בדבר. | ||
לצד זאת, את הרווחים שהצליח לצבור מניהול המפעל ניצל על מנת לסייע ביד רחבה למשפחות אנ"ש, הן בסיוע כספי, הן בהלוואות, והן בהפעלת קשרים שונים עבור חסידים שנעצרו ונאסרו על לא עוול בכפם, וכן סייע לנערים מאנ"ש לקבל פטור מהגיוס לצבא. | לצד זאת, את הרווחים שהצליח לצבור מניהול המפעל ניצל על מנת לסייע ביד רחבה למשפחות אנ"ש, הן בסיוע כספי, הן בהלוואות, והן בהפעלת קשרים שונים עבור חסידים שנעצרו ונאסרו על לא עוול בכפם, וכן סייע לנערים מאנ"ש לקבל פטור מהגיוס לצבא הרוסי. | ||
בשנת [[תשכ"ח]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות, וביציאתו הביא יחד עמו את ספר התורה ששימש את המניין החסידי שניהל בביתו במשך כל השנים במסירות נפש, ומשהתברר שמדובר בספר עתיק שערכו רב, שאל במזכירות הרבי מה לעשות בספר התורה, ועל פי התשובה שקיבל, מסר את הספר לרבי כאשר | בשנת [[תשכ"ח]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות, וביציאתו הביא יחד עמו את ספר התורה ששימש את המניין החסידי שניהל בביתו במשך כל השנים במסירות נפש{{הערה|לפי עדות נכדו, ספר זה היה הספר תורה של אביו של הרבי, וכאשר הביא זאת לרבי ליחידות זיהה הרבי את הספר והודה לו, אך אמר לו שלהבא - אין להוציא ספר תורה מארץ הקודש.}}, ומשהתברר שמדובר בספר עתיק שערכו רב, שאל במזכירות הרבי מה לעשות בספר התורה, ועל פי התשובה שקיבל, מסר את הספר לרבי כאשר נסע אל הרבי לראשונה, לקראת חודש החגים של שנת [[תש"ל]], ובצורה יוצאת דופן לקח הרבי את הספר בידיו, ובעיצומה של היחידות יצא בעצמו מהחדר, ירד לזאל הגדול והכניס את ספר התורה לארון הקודש. | ||
לאחר עלייתו לארץ, התגורר במשך כשנה ב[[כפר חב"ד]], ולאחר מכן על פי בקשתו של הרב [[אפרים וולף]] עבר | לאחר עלייתו לארץ, התגורר במשך כשנה ב[[כפר חב"ד]], ולאחר מכן על פי בקשתו של הרב [[אפרים וולף]] עבר לגור בקרית מלאכי והצטרף לחסידים שהקימו את מפעל הטקסטיל 'גולגוטקס' על פי הצעתו של הרבי, ממנו התפרנסו רבים מתושבי השכונה החדשה 'נחלת הר חב"ד', כשר' משה משתמש בידע הקודם שרכש בניהול מפעל הטקסטיל עבור הצלחת המפעל. המפעל זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכך בכל פעם שעבר לפני הרבי בחלוקת [[כוס של ברכה]], העניק לו הרבי בקבוק 'לחיים' עבור המפעל. | ||
במשך ארבעים שנה יצא בקביעות מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] ב[[אשדוד]] כשהוא לוקח עמו חסידים ברכבו. | במשך ארבעים שנה יצא בקביעות מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] ב[[אשדוד]] כשהוא לוקח עמו חסידים ברכבו. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' יצחק גולדשמיד - כפר חב"ד | *בנו, ר' יצחק גולדשמיד - כפר חב"ד | ||
*בנו, ר' שלום גולדשמיד - | *בנו, ר' שלום גולדשמיד - כפר חב"ד | ||
*בתו מרת חנה, רעיית ר' [[דוד מלכא]] - קראון הייטס | *בתו מרת חנה, רעיית ר' [[דוד מלכא]] - קראון הייטס | ||
*בתו, מרת רחל אלפרוביץ - נחלת הר חב"ד | *בתו, מרת רחל אלפרוביץ - נחלת הר חב"ד | ||
גרסה אחרונה מ־13:28, 6 בספטמבר 2024
הרב משה גולדשמיד (ט' כסלו תרפ"ז - ב' אייר תשע"א) היה מאנשי קהילת חב"ד בטשקנט, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, מנכבדי קהילת חב"ד בקרית מלאכי שנמנה על חבורת החסידים שהקימה את מפעל הטקסטיל 'גולגוטקס', ונודע באהבת ישראל שלו, עסק רבות בהכנסת אורחים וחילק צדקה ביד רחבה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט' כסלו תרפ"ז בעיר יקטרינוסלב לאביו רבי יצחק גולדשמיד, ששימש כשוחט בעיר, ולאמו מרת דינה.
משפחתם הייתה מקושרת מאוד לרב העיר - רבי לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של הרבי.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, נמלטה משפחתו מהחזית הנאצית, אך באמצע הנסיעה ירדו הוריו על מנת לשאוף אוויר ולפתע הרכבת המשיכה בדרכה כשהוא נותר לבד עם אחיו הקטנים, ובמשך חצי שנה נדד עמם ושמר עליהם עד שהצליחה המשפחה להתאחד מחדש.
לאחר שהמשפחה התאחדה, המשיכו לסמרקנד, שם החל לעבוד על מנת לסייע בפרנסת המשפחה, כיוון שאביו היה חולה ולא יכל לעבוד, וכך למרות היותו נער צעיד בגיל 14 בלבד, הפך למפרנס העיקרי של המשפחה.
יחד עם זאת, מידי יום עם סיום יום העבודה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית שפעלה בסמרקנד.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתם עם רעייתו מרת חיה, בת החסיד הרב מרדכי סירוטה מטשקנט, ולאחר החתונה התגורר במשך תקופה בסמרקנד ועבד בבית חרושת שהוקם על ידי החסידים במטרה להקל על שמירת השבת, וכעבור מספר שנים עבר לטשקנט, שם עמד בראש מפעל טקסטיל ועשה מאמצים רבים כדי להקל על העובדים שתחתיו לשמור שבת על אף הסכנה הגדולה בדבר.
לצד זאת, את הרווחים שהצליח לצבור מניהול המפעל ניצל על מנת לסייע ביד רחבה למשפחות אנ"ש, הן בסיוע כספי, הן בהלוואות, והן בהפעלת קשרים שונים עבור חסידים שנעצרו ונאסרו על לא עוול בכפם, וכן סייע לנערים מאנ"ש לקבל פטור מהגיוס לצבא הרוסי.
בשנת תשכ"ח קיבל אישור יציאה מברית המועצות, וביציאתו הביא יחד עמו את ספר התורה ששימש את המניין החסידי שניהל בביתו במשך כל השנים במסירות נפש[1], ומשהתברר שמדובר בספר עתיק שערכו רב, שאל במזכירות הרבי מה לעשות בספר התורה, ועל פי התשובה שקיבל, מסר את הספר לרבי כאשר נסע אל הרבי לראשונה, לקראת חודש החגים של שנת תש"ל, ובצורה יוצאת דופן לקח הרבי את הספר בידיו, ובעיצומה של היחידות יצא בעצמו מהחדר, ירד לזאל הגדול והכניס את ספר התורה לארון הקודש.
לאחר עלייתו לארץ, התגורר במשך כשנה בכפר חב"ד, ולאחר מכן על פי בקשתו של הרב אפרים וולף עבר לגור בקרית מלאכי והצטרף לחסידים שהקימו את מפעל הטקסטיל 'גולגוטקס' על פי הצעתו של הרבי, ממנו התפרנסו רבים מתושבי השכונה החדשה 'נחלת הר חב"ד', כשר' משה משתמש בידע הקודם שרכש בניהול מפעל הטקסטיל עבור הצלחת המפעל. המפעל זכה ליחס מיוחד מהרבי, וכך בכל פעם שעבר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה, העניק לו הרבי בקבוק 'לחיים' עבור המפעל.
במשך ארבעים שנה יצא בקביעות מידי יום שישי למבצע תפילין באשדוד כשהוא לוקח עמו חסידים ברכבו.
נודע בהכנסת אורחים ובאהבת ישראל שלו, ניהל קרן גמ"ח פרטית, והעניק הלוואות רבות וסיוע כספי ביד רחבה.
בשנה האחרונה לחייו נפל למשכב, עד לפטירתו בב' אייר תשע"א.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' יצחק גולדשמיד - כפר חב"ד
- בנו, ר' שלום גולדשמיד - כפר חב"ד
- בתו מרת חנה, רעיית ר' דוד מלכא - קראון הייטס
- בתו, מרת רחל אלפרוביץ - נחלת הר חב"ד
- בתו, מרת פייגא פרוס - לוד
- בתו, מרת מלכה סגל - כפר חב"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, נטפי דמע אחר מטתו, שבועון בית משיח גליון 788 ט"ז אייר תשע"א עמוד 46
- חסיד מופלא, כתבה בעיתון המודיע לאחר פטירתו
הערות שוליים
- ↑ לפי עדות נכדו, ספר זה היה הספר תורה של אביו של הרבי, וכאשר הביא זאת לרבי ליחידות זיהה הרבי את הספר והודה לו, אך אמר לו שלהבא - אין להוציא ספר תורה מארץ הקודש.