יוסף יצחק נאה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''יוסף יצחק נאה''' ([[תרנ"ו]]-[[כ' תשרי]] [[תש"ל]]{{הערה|על פי 'נודע בשיעורים'. אף כי במקומות אחרים נכתב שנפטר ביום השני של ראש השנה תש"י.}}) היה מנכבדי קהילת חב"ד בירושלים, טוען רבני מומחה, ממנהלי ישיבת [[מדרש שמואל]] בעיר, אשר שימש במשך תקופה כמנהל [[כולל חב"ד ארץ הקודש]]. | הרב '''יוסף יצחק נאה''' ([[תרנ"ו]]-[[כ' תשרי]] [[תש"ל]]{{הערה|על פי 'נודע בשיעורים'. אף כי במקומות אחרים נכתב שנפטר ביום השני של ראש השנה תש"י.}}) היה מנכבדי קהילת חב"ד בירושלים, טוען רבני מומחה, ממנהלי ישיבת [[מדרש שמואל]] בעיר, אשר שימש במשך תקופה כמנהל [[כולל חב"ד ארץ הקודש]]. השתייך גם לחוגי 'המזרחי' ו[[הרבנות הראשית לישראל]].{{מקור}} | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
*אחיו הרב [[אברהם חיים נאה]] | *אחיו הרב [[אברהם חיים נאה]] | ||
לו ולרעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם: | לו ולרעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם: | ||
*בנו, הרב משה צבי נאה | *בנו, הרב משה צבי נאה{{הערה|אין לבלבל עם בן דודו, מפתח תקווה, בן הגרא"ח - בעל ה'נחמו עמי'.}} | ||
*בנו, ר' שלום נאה (נפטר בכ"ט תמוז תשס"ה, נטמן בהר המנוחות) | *בנו, ר' שלום נאה (נפטר בכ"ט תמוז תשס"ה, נטמן בהר המנוחות) | ||
*בתו מרת לאה, רעיית ר' גרשון קלח | *בנו, ר' דובער נאה | ||
*בתו מרת לאה (לנה), רעיית ר' גרשון קלח/קלך | |||
*בתו מרת חיה שוסטר-שילה | |||
*בנו מר אהרן נאה | |||
*בנו, מר משה נאה | |||
*בתו, מרת נחמה נאה | |||
*בתו מרת ארה אטל אמיתי | |||
*בתו מרת רחל ורמן | |||
**נכדו, הרב אלעזר נאה, רב הישוב קשת ברמת הגולן | **נכדו, הרב אלעזר נאה, רב הישוב קשת ברמת הגולן | ||
גרסה אחרונה מ־20:32, 1 בספטמבר 2024
הרב יוסף יצחק נאה (תרנ"ו-כ' תשרי תש"ל[1]) היה מנכבדי קהילת חב"ד בירושלים, טוען רבני מומחה, ממנהלי ישיבת מדרש שמואל בעיר, אשר שימש במשך תקופה כמנהל כולל חב"ד ארץ הקודש. השתייך גם לחוגי 'המזרחי' והרבנות הראשית לישראל.[דרוש מקור]
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחברון בשנת תרנ"ו כבן שני לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאמו מרת מוסיא עטא.
כנער למד בישיבת תורת אמת חברון ובישיבת תורת חיים בירושלים.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בי"ד אדר ראשון תרע"ג עם בת דודו מרת בתיה (באשה) פרומה, בתו של הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ומרת חנה.
לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בירושלים.
בימי מלחמת העולם הראשונה, נדד יחד עם שאר בני המשפחה המורחבת למצרים, ועסק שם במסחר אריגים בשותפות עם שני יהודים נוספים, וראה ברכה בעסקיו. כאשר נרגעו רוחות המלחמה וחזר לירושלים, רצו השותפים להמשיך בעסק, אך הוא משך את ידיו וחזר לשקוד על תלמודו.
התגורר בשכונת זכרון משה ושימש לפרנסתו כטוען רבני מומחה, בעל התמחות מיוחדת בדיני ממונות.
שמעו כטוען רבני יצא למרחוק, ולעיתים קרובות התבקש לכתת רגליו לשמש כטוען רבני במקומות מרוחקים ואף ערך נסיעות לחו"ל כולל הודו וארגנטינה.
במשך תקופה ארוכה שימש כטוען רבני של הרבנות הראשית בירושלים, ובין השאר שימש כנציג הרבנות הראשית בנושא ועדות השחיטה המשותפות עם הרבנות והעדה החרדית.
עסק במעשי צדקה וחסד, והיה הממונה על חלוקת התמיכות בתושבי ירושלים מטעמו של הנדיב מר יצחק שלום מארה"ב.
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, זכה ליחידות וביקש ברכה להצליח בניתוח שהיה נצרך עבורו בשל הכאבים העזים שסבל מהאבן בכליותיו, שהיה מסובך מאוד באותם ימים, אך הרבי אמר לו שאינו צריך ניתוח, ולמחרת האבן יצאה מעצמה[2].
בשנת תרצ"ב ההדיר את ספרו של הבן איש חי.
בשנים תש"ד - תש"ח נמנה על מנהלי ישיבת מדרש שמואל שפעלה בעיר העתיקה של ירושלים. בעקבות הירצחו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין במהלך המלחמה, לקח על עצמו את ניהול כולל חב"ד באופן זמני, וכאשר נודע לאדמו"ר הריי"צ על המקרה הטראגי, הורה שהרב נאה ימשיך בתפקידו עד להקמת הנהלה חדשה[3], שהוקמה בכ"ג סיון תש"ט[4].
נפטר בחול המועד סוכות כ' תשרי תש"ל, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו הרב אברהם חיים נאה
לו ולרעייתו נולדו תשעה ילדים, בהם:
- בנו, הרב משה צבי נאה[5]
- בנו, ר' שלום נאה (נפטר בכ"ט תמוז תשס"ה, נטמן בהר המנוחות)
- בנו, ר' דובער נאה
- בתו מרת לאה (לנה), רעיית ר' גרשון קלח/קלך
- בתו מרת חיה שוסטר-שילה
- בנו מר אהרן נאה
- בנו, מר משה נאה
- בתו, מרת נחמה נאה
- בתו מרת ארה אטל אמיתי
- בתו מרת רחל ורמן
- נכדו, הרב אלעזר נאה, רב הישוב קשת ברמת הגולן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, נודע בשיעורים, פרק ל"א