יצחק אייזיק בהר"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך (שלפלא שלא היה עד כה)) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[תקמ"ב]] התייתם מאביו, ועל פי רצונו של אביו לפני פטירתו, שלחה אותו אמו ללמוד אצל דודו - בעל אחותה - הגאון רבי זעמיל מסטוצק, שהיה תלמידו של רבי [[יחיאל היילפרין]] (בעל 'סדר הדורות'). בתחילת חודש תמוז הגיע אליו והחל ללמוד אצלו. | בשנת [[תקמ"ב]] התייתם מאביו, ועל פי רצונו של אביו לפני פטירתו, שלחה אותו אמו ללמוד אצל דודו - בעל אחותה - הגאון רבי זעמיל מסטוצק, שהיה תלמידו של רבי [[יחיאל היילפרין]] (בעל 'סדר הדורות'). בתחילת חודש תמוז הגיע אליו והחל ללמוד אצלו. | ||
בשנת [[תקמ"ג]], כאשר התקיים [[ויכוח מינסק]], הצטרף אל דודו רבי זעמיל - שהיה בין גדולי ה[[מתנגדים]] שהגיעו להתווכח עם [[אדמו"ר הזקן]] על שיטת [[החסידות]]. בעקבות הוויכוח התרשם מאוד מגדולתו של | בשנת [[תקמ"ג]], כאשר התקיים [[ויכוח מינסק]], הצטרף אל דודו רבי זעמיל - שהיה בין גדולי ה[[מתנגדים]] שהגיעו להתווכח עם [[אדמו"ר הזקן]] על שיטת [[החסידות]]. בעקבות הוויכוח התרשם מאוד מגדולתו של אדמו"ר הזקן והחליט להתקרב אליו. שלושה שבועות לאחר הויכוח הודיע על החלטתו לרבי זעמיל, שבתחילה לא הגיב, אך לאחר כמה ימים הסכים ובירכו. לאחר חג הסוכות [[תקמ"ד]] הגיע ל[[ליוזנא]] והתקשר לאדמו"ר הזקן. בליוזנא למד כל החורף{{הערה|1=ראה בהרחבה את תיאורי רבי יצחק אייזיק אודות הויכוח, ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40547&st=&pgnum=101&hilite= ספר התולדות – אדמו"ר הזקן], ע' צ ואילך.}}. | ||
לאחר שנים - ב[[חנוכה]] [[תר"ה]], ב[[התוועדות]] עם גדולי החסידים ר' [[הלל מפאריטש]] ור' [[יצחק אייזיק מהומיל]] - הסביר את ההבדל בלימוד התורה שלו קודם התקרבותו לאדמו"ר הזקן ואחר התקרבותו, באמרו: {{ציטוטון|כאשר עזבנו את לימוד השיעור של הדוד ר' זעמעלע הצדיק, התחלנו להתרומם - ברוך השם יודעים עוד פלפול גאוני, עוד חידושי תורה גאוניים. אך כאשר עזבנו את השיעור מהרבי, התחלנו להישבר - מכך שאין לנו השגה כלל במאור שבתורה, ומהגסות האישית שאין קולטים את נותן התורה ברוך הוא}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=460&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' תכג].}} | לאחר שנים - ב[[חנוכה]] [[תר"ה]], ב[[התוועדות]] עם גדולי החסידים ר' [[הלל מפאריטש]] ור' [[יצחק אייזיק מהומיל]] - הסביר את ההבדל בלימוד התורה שלו קודם התקרבותו לאדמו"ר הזקן ואחר התקרבותו, באמרו: {{ציטוטון|כאשר עזבנו את לימוד השיעור של הדוד ר' זעמעלע הצדיק, התחלנו להתרומם - ברוך השם יודעים עוד פלפול גאוני, עוד חידושי תורה גאוניים. אך כאשר עזבנו את השיעור מהרבי, התחלנו להישבר - מכך שאין לנו השגה כלל במאור שבתורה, ומהגסות האישית שאין קולטים את נותן התורה ברוך הוא}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=460&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' תכג].}}. | ||
===רבנותו=== | ===רבנותו=== | ||
למד ב[[חדרים]] של אדמו"ר הזקן, ובירר אצלו ספיקות בהוראה הלכה למעשה בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. קיבל מאדמו"ר הזקן [[סמיכת חכמים]] בכתב יד קדשו, וברכה לאריכות ימים והצלחה בהוראה. | למד ב[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של אדמו"ר הזקן, ובירר אצלו ספיקות בהוראה הלכה למעשה בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. קיבל מאדמו"ר הזקן [[סמיכה|סמיכת חכמים]] בכתב יד קדשו, וברכה לאריכות ימים והצלחה בהוראה. | ||
במשך חמש עשרה שנה כיהן כרב בעיירה אוסטרובנה שבמחוז ויטבסק, ובמשך שישים שנה כרב ב[[ויטבסק]]. במהלך כהונתו ייסד ישיבה בעיר. פעל רבות לקירוב יהודי העיר והסביבה לחסידות חב"ד. | במשך חמש עשרה שנה כיהן כרב בעיירה אוסטרובנה שבמחוז ויטבסק, ובמשך שישים שנה כרב ב[[ויטבסק]]. במהלך כהונתו ייסד ישיבה בעיר. פעל רבות לקירוב יהודי העיר והסביבה לחסידות חב"ד. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]. לאחר הסתלקותו, היה בין משלחת גדולי החסידים שהחליטו לקבל את [[אדמו"ר הצמח צדק]] כממשיך, ושיכנעו אותו לקבל את הנשיאות. נתן סמיכה לרבנות לאדמו"ר המהר"ש. | לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]. לאחר הסתלקותו, היה בין משלחת גדולי החסידים שהחליטו לקבל את [[אדמו"ר הצמח צדק]] כממשיך, ושיכנעו אותו לקבל את הנשיאות. נתן סמיכה לרבנות לאדמו"ר המהר"ש. | ||
הסכמות ממנו הופיעו על ספריו של אדמו"ר הזקן, [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|השולחן ערוך]] (הוצאות [[ | הסכמות ממנו הופיעו על ספריו של אדמו"ר הזקן, [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|השולחן ערוך]] (הוצאות [[ז'יטומיר]] [[תר"ז]], [[תרט"ז]]) וה[[לקוטי תורה]] (הוצאת ז'יטומיר, תר"ח). | ||
נפטר בשנת [[תרכ"ז]] או [[תרכ"ח]]. לאחר פטירתו מילא את מקומו הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]]. | נפטר בשנת [[תרכ"ז]] או [[תרכ"ח]]. לאחר פטירתו מילא את מקומו הרב [[יקותיאל זלמן לנדא]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, רבי [[זלמן לייב | *גיסו, רבי [[זלמן לייב מאולע]] - מחסידי אדמו"ר הזקן (בעל אחותו זלדה גיטא) | ||
*בנו יחידו, רבי יוסף, מדייני ויטבסק. המוציא לאור של ספר תשובותיו | *בנו יחידו, רבי יוסף, מדייני ויטבסק. המוציא לאור של ספר תשובותיו | ||
*דודו, רבי שמואל מו"ץ אוסטאמלי'(מהסכמתו על ספר קול אר'י מר'לייב חריף) | |||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
*שו"ת '''"[http://hebrewbooks.org/379 פני יצחק]"''', וילנא תרס"ט | *שו"ת '''"[http://hebrewbooks.org/379 פני יצחק]"''', וילנא תרס"ט | ||
*חידושי תורה נוספים ממנו נמצאים בכתב-יד בספריית מוסד הרב קוק | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''ר' יצחק אייזיק מויטבסק''', [[התמים (בית משיח)]] גליון יא, ע' 6 {{*}} גליון יב, ע' 6 | |||
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 139-143 | |||
*'''ספר "וויטבסק"''', ע' 184 | *'''ספר "וויטבסק"''', ע' 184 | ||
| שורה 46: | שורה 50: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בהר"ד, יצחק אייזיק}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
| שורה 53: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בויטבסק]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרכ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:17, 30 באוגוסט 2024
רבי יצחק אייזיק בהר"ד מוויטבסק (תקכ"ח - תרכ"ז/תרכ"ח), היה מראשוני ומגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ולאחר מכן מקושר לאדמו"ר האמצעי והצמח צדק. כיהן ברבנות במשך שבעים וחמש שנה, בעיירה אוסטרובנה ולאחר מכן בויטבסק, והאריך ימים קרוב למאה שנה. תשובותיו נדפסו בשו"ת 'פני יצחק'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
צעירותו והתקרבותו לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקכ"ח בסמילוביץ' לאביו, הגאון והצדיק ר' ישעיה מתמיד. אביו היה נשוי בצעירותו והתאלמן, ולאחר חמישים ושבע שנות פרישות התחתן בשנית - בשנת תקכ"ז - עם בת הגאון רבי ברוך, רבה של סמילוביץ', ושם נולד לו בנו יצחק אייזיק בגיל שבעים וחמש.
בשנת תקמ"ב התייתם מאביו, ועל פי רצונו של אביו לפני פטירתו, שלחה אותו אמו ללמוד אצל דודו - בעל אחותה - הגאון רבי זעמיל מסטוצק, שהיה תלמידו של רבי יחיאל היילפרין (בעל 'סדר הדורות'). בתחילת חודש תמוז הגיע אליו והחל ללמוד אצלו.
בשנת תקמ"ג, כאשר התקיים ויכוח מינסק, הצטרף אל דודו רבי זעמיל - שהיה בין גדולי המתנגדים שהגיעו להתווכח עם אדמו"ר הזקן על שיטת החסידות. בעקבות הוויכוח התרשם מאוד מגדולתו של אדמו"ר הזקן והחליט להתקרב אליו. שלושה שבועות לאחר הויכוח הודיע על החלטתו לרבי זעמיל, שבתחילה לא הגיב, אך לאחר כמה ימים הסכים ובירכו. לאחר חג הסוכות תקמ"ד הגיע לליוזנא והתקשר לאדמו"ר הזקן. בליוזנא למד כל החורף[1].
לאחר שנים - בחנוכה תר"ה, בהתוועדות עם גדולי החסידים ר' הלל מפאריטש ור' יצחק אייזיק מהומיל - הסביר את ההבדל בלימוד התורה שלו קודם התקרבותו לאדמו"ר הזקן ואחר התקרבותו, באמרו: "כאשר עזבנו את לימוד השיעור של הדוד ר' זעמעלע הצדיק, התחלנו להתרומם - ברוך השם יודעים עוד פלפול גאוני, עוד חידושי תורה גאוניים. אך כאשר עזבנו את השיעור מהרבי, התחלנו להישבר - מכך שאין לנו השגה כלל במאור שבתורה, ומהגסות האישית שאין קולטים את נותן התורה ברוך הוא"[2].
רבנותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
למד בחדרים של אדמו"ר הזקן, ובירר אצלו ספיקות בהוראה הלכה למעשה בארבעת חלקי השולחן ערוך. קיבל מאדמו"ר הזקן סמיכת חכמים בכתב יד קדשו, וברכה לאריכות ימים והצלחה בהוראה.
במשך חמש עשרה שנה כיהן כרב בעיירה אוסטרובנה שבמחוז ויטבסק, ובמשך שישים שנה כרב בויטבסק. במהלך כהונתו ייסד ישיבה בעיר. פעל רבות לקירוב יהודי העיר והסביבה לחסידות חב"ד.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר לבנו, אדמו"ר האמצעי. לאחר הסתלקותו, היה בין משלחת גדולי החסידים שהחליטו לקבל את אדמו"ר הצמח צדק כממשיך, ושיכנעו אותו לקבל את הנשיאות. נתן סמיכה לרבנות לאדמו"ר המהר"ש.
הסכמות ממנו הופיעו על ספריו של אדמו"ר הזקן, השולחן ערוך (הוצאות ז'יטומיר תר"ז, תרט"ז) והלקוטי תורה (הוצאת ז'יטומיר, תר"ח).
נפטר בשנת תרכ"ז או תרכ"ח. לאחר פטירתו מילא את מקומו הרב יקותיאל זלמן לנדא.
תשובות ממנו בהלכה נלקטו על ידי בנו ונדפסו בשם "שו"ת פני יצחק" (ווילנא, תרס"ט). הספר זכה להסכמה מאדמו"ר המהר"ש. תשובות נוספות נדפסו בחוברות יגדיל תורה[3].
אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יצחק אייזיק היה מורה הוראה מפורסם ונשא ונתן בהלכה עם גדולי דורו.
אדמו"ר הצמח צדק חיבבו מאוד. בזכות קבלתו בהוראה מאדמו"ר הזקן, כינה אותו בשם "הבעל הוראה והפוסק הרב יצחק אייזיק". גם אדמו"ר המהר"ש חיבבו מאוד ובהזדמנות מסויימת, בחודש חשוון תר"כ, פנה אליו בשאלה הלכתית, בהוראת אביו הצמח צדק.
מאז היותו ילד, התקרב אדמו"ר המהר"ש לרבי יצחק אייזיק ובילה איתו שעות ארוכות בכל פעם שבה הגיע לליובאוויטש, על מנת לשמוע ממנו סיפורים שונים. במשך עשרים ושלושת השנים - תר"ג-תרכ"ו, שמע ממנו סיפורים רבים. אדמו"ר המהר"ש סיפר שלרבי יצחק אייזיק היה זיכרון מופלא, והוא היה מתאר אירועים שהתרחשו שמונים או שמונים וחמש שנה קודם לכך תוך דיוק בפרטיהם המדוייקים, כמו שמות האנשים והמקומות, וניכר היה שהדברים עומדים מול עיניו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, רבי זלמן לייב מאולע - מחסידי אדמו"ר הזקן (בעל אחותו זלדה גיטא)
- בנו יחידו, רבי יוסף, מדייני ויטבסק. המוציא לאור של ספר תשובותיו
- דודו, רבי שמואל מו"ץ אוסטאמלי'(מהסכמתו על ספר קול אר'י מר'לייב חריף)
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת "פני יצחק", וילנא תרס"ט
- חידושי תורה נוספים ממנו נמצאים בכתב-יד בספריית מוסד הרב קוק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, ר' יצחק אייזיק מויטבסק, התמים (בית משיח) גליון יא, ע' 6 • גליון יב, ע' 6
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 139-143
- ספר "וויטבסק", ע' 184
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הריי"צ, רשימת "אבות החסידות", פרק כב ואילך - בתוך גליון התמים - חוברת ד, ע' כח ואילך
- בית רבי, ע' עה
הערות שוליים
- ↑ ראה בהרחבה את תיאורי רבי יצחק אייזיק אודות הויכוח, בספר התולדות – אדמו"ר הזקן, ע' צ ואילך.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' תכג.
- ↑ חלקן צויינו בגליון שנה ו, חוברת ב (מח), ע' פד.