מאיר ראבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
|||
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מאיר ראבקין''' ([[תרצ"ג]]-[[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ט]]) היה ממקושרי רבותינו נשיאינו. | [[קובץ:מאיר ראבקין2.jpg|ממוזער|הרב ראבקין באחרית ימיו]] | ||
הרב '''מאיר ראבקין''' ([[תרצ"ג]]-[[כ"ז כסלו]] [[תשנ"ט]]) היה ממקושרי רבותינו נשיאינו, סוחר יהלומים תושב [[קראון הייטס]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:מאיר ראבקין.jpg|ממוזער|הרב ראבקין עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים]] | |||
נולד בשנת [[תרצ"ג]] בעיר [[באברויסק]] לאביו ר' אליהו ולאמו מרת טויבע ראבקין{{הערה|ייתכן ונקרא בשעת הברית על שם הדיין מבאברויסק רבי אברהם מאיר ראבקין, מגדולי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש וממקורביו של רבי הלל מפאריטש.}}. | נולד בשנת [[תרצ"ג]] בעיר [[באברויסק]] לאביו ר' אליהו ולאמו מרת טויבע ראבקין{{הערה|ייתכן ונקרא בשעת הברית על שם הדיין מבאברויסק רבי אברהם מאיר ראבקין, מגדולי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש וממקורביו של רבי הלל מפאריטש.}}. | ||
בשנת [[תש"ד]] נכנס ללמוד בישיבות תומכי תמימים ב[[סמרקנד]] למרות שהיה ילד צעיר בלבד, על מנת שיזכה לחינוך חסידי. בסמרקנד, גר אצל דודו ר' חיים ליפא לוין ולמד אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]]. | בשנת [[תש"ד]] נכנס ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[סמרקנד]] למרות שהיה ילד צעיר בלבד, על מנת שיזכה לחינוך חסידי. בסמרקנד, גר אצל דודו ר' חיים ליפא לוין ולמד אצל ר' [[אליהו חיים רויטבלאט]]. | ||
למד בסניפים השונים של תומכי תמימים עד שנת תשי"ד. | למד בסניפים השונים של תומכי תמימים עד שנת [[תשי"ד]]. | ||
הצטרף עם דודו לבריחה שנודעה לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. | הצטרף עם דודו לבריחה שנודעה לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]]. | ||
שורה 12: | שורה 14: | ||
בתקופת המעבר לאחר היציאה מרוסיה ובדרכו לארצות הברית, היה מקבוצת התלמידים שייסדה את הישיבה במחנה המעבר ווגשייד, יחד עם ר' מאיר גרוזמן, ר' שלום איידלמן, והרב שלום בער בוטמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200004224 אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, פעילות במחנות הפליטים].}}. בשנת תש"י למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה{{הערה|פירוט המצולמים בתמונה שעל כריכת 'התמים' מוסף בית משיח גליון טז, עמוד 2.}}. | בתקופת המעבר לאחר היציאה מרוסיה ובדרכו לארצות הברית, היה מקבוצת התלמידים שייסדה את הישיבה במחנה המעבר ווגשייד, יחד עם ר' מאיר גרוזמן, ר' שלום איידלמן, והרב שלום בער בוטמן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200004224 אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, פעילות במחנות הפליטים].}}. בשנת תש"י למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה{{הערה|פירוט המצולמים בתמונה שעל כריכת 'התמים' מוסף בית משיח גליון טז, עמוד 2.}}. | ||
נדד | נדד ב[[פולין]], [[אוסטריה]] ו[[גרמניה]], ולבסוף היגר ל[[צרפת]] ובשנים אלו למד את מלאכת ה[[שחיטה]] ושימש מספר שנים כשוחט. | ||
בשנת תשי"ג הגיע | בשנת [[תשי"ג]] הגיע ל[[ניו יורק]]. | ||
לאחר נישואיו בשנת תש"כ עם רעייתו מרת שושנה בת ר' דוד, קבע את מגוריו בקראון הייטס ועסק לפרנסתו במסחר יהלומים. | לאחר נישואיו בשנת [[תש"כ]] עם רעייתו מרת שושנה בת ר' דוד קדוש, קבע את מגוריו בקראון הייטס ועסק לפרנסתו במסחר [[יהלום|יהלומים]]. | ||
נפטר בגיל 66 ב[[כ"ז כסלו]] נר שלישי של חנוכה [[תשנ"ט]], ונטמן | נפטר בגיל 66 ב[[כ"ז כסלו]] נר שלישי של [[חנוכה]] [[תשנ"ט]], ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע [[קווינס]] שבניו יורק. | ||
בשנת [[תשס"ז]] חנכה משפחתו על שמו את 'מקוה מאיר' בפינת הרחובות קינגסטון-מונטגומרי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/25671 ידיעה באתר COL].}}, שנחשב למקוה הגדול המרכזי והמפואר ביותר | בשנת [[תשס"ז]] חנכה משפחתו על שמו את 'מקוה מאיר' בפינת הרחובות קינגסטון-מונטגומרי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/25671 ידיעה באתר COL].}}, שנחשב למקוה הגדול המרכזי והמפואר ביותר המשמש את תושבי השכונה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
שורה 41: | שורה 43: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו בבריחה | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ט]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]] | ||
[[קטגוריה:שוחטים]] | [[קטגוריה:שוחטים]] |
גרסה אחרונה מ־21:58, 28 באוגוסט 2024
הרב מאיר ראבקין (תרצ"ג-כ"ז כסלו תשנ"ט) היה ממקושרי רבותינו נשיאינו, סוחר יהלומים תושב קראון הייטס.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרצ"ג בעיר באברויסק לאביו ר' אליהו ולאמו מרת טויבע ראבקין[1].
בשנת תש"ד נכנס ללמוד בישיבות תומכי תמימים בסמרקנד למרות שהיה ילד צעיר בלבד, על מנת שיזכה לחינוך חסידי. בסמרקנד, גר אצל דודו ר' חיים ליפא לוין ולמד אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט.
למד בסניפים השונים של תומכי תמימים עד שנת תשי"ד.
הצטרף עם דודו לבריחה שנודעה לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו.
בתקופת המעבר לאחר היציאה מרוסיה ובדרכו לארצות הברית, היה מקבוצת התלמידים שייסדה את הישיבה במחנה המעבר ווגשייד, יחד עם ר' מאיר גרוזמן, ר' שלום איידלמן, והרב שלום בער בוטמן[2]. בשנת תש"י למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה[3].
נדד בפולין, אוסטריה וגרמניה, ולבסוף היגר לצרפת ובשנים אלו למד את מלאכת השחיטה ושימש מספר שנים כשוחט.
לאחר נישואיו בשנת תש"כ עם רעייתו מרת שושנה בת ר' דוד קדוש, קבע את מגוריו בקראון הייטס ועסק לפרנסתו במסחר יהלומים.
נפטר בגיל 66 בכ"ז כסלו נר שלישי של חנוכה תשנ"ט, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
בשנת תשס"ז חנכה משפחתו על שמו את 'מקוה מאיר' בפינת הרחובות קינגסטון-מונטגומרי[4], שנחשב למקוה הגדול המרכזי והמפואר ביותר המשמש את תושבי השכונה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח גליון 210 עמוד 72
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסיו, ר' אברהם ויפה קדוש - כפר חב"ד
- גיסתו מרת רבקה אסולין - ירושלים
- גיסתו מרת אורלי גרוסמן - ניו יורק
- גיסתו מרת איריס סולוף - ניו יורק
- בנו, ר' יוסף יצחק ראבקין
- בנו, ר' שלום דובער ראבקין
- בנו, ר' מנחם מענדל ראבקין
- בתו מרת חנה, רעיית ר' מנחם מענדל קמינצקי - מלבורן, אוסטרליה
- בתו מרת טויבע
הערות שוליים
- ↑ ייתכן ונקרא בשעת הברית על שם הדיין מבאברויסק רבי אברהם מאיר ראבקין, מגדולי חסידי אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש וממקורביו של רבי הלל מפאריטש.
- ↑ אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, פעילות במחנות הפליטים.
- ↑ פירוט המצולמים בתמונה שעל כריכת 'התמים' מוסף בית משיח גליון טז, עמוד 2.
- ↑ ידיעה באתר COL.