יצחק משה מיאסי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:41, 26 באוגוסט 2024

החסיד רבי יצחק משה מיאס היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.

אודותיו

נולד בערך בשנת תק"נ או בשלהי שנת תק"ל^[1]בעיר יאסי, עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.

ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי אדמו"ר הזקן^[2], אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי החסידים. לאחר מכן היה חסיד ומקושר לאדמו"ר האמצעי ולאדמו"ר הצמח צדק, ממנו זכה לשמוע מאמרי חסידות ביחידות.

בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכמשפיע לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.

ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' משה וילנקר. כידוע, הייתה עבודתו של אדמו"ר הזקן בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.

כאשר נכנס ליחידות אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל ליל שישי. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי^[3].

הבן שזכה לאריכות ימים

סבל רב היה מנת חלקו של ר' יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו. את צרתם תינה בפני אדמו"ר הזקן שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם "הרבי" - המגיד ממעזריטש.

אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל דובער. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם אדמו"ר הריי"צ^[4].

בפגישה זו סיפר ר' דובער כי אביו היה מהמקבלים של החסיד ר' לייב מטרקשר.

בשליחות אדמו"ר הזקן

בשנת תקנ"ו נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם החוזר של אדמו"ר הזקן ר' פנחס רייזעס, אל הרבנים הצדיקים רבי יהודה לייב הכהן ורבי זוסיא מאניפולי בכדי לקבל את הסכמתם על ספר התניא.

כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ"ו, הודיע אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.^[5]

חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר לאדמו"ר האמצעי בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. בבית רבי כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר אדמו"ר האמצעי עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).

לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את אדמו"ר הצמח צדק לרבי. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' הלל מפריטש, ר' יצחק אייזיק מויטבסק, ר' פרץ חן ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.

מהסתלקותו של אדמו"ר האמצעי בט' כסלו תקפ"ח, עד חג השבועות אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר מאמר חסידות.

ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד דא"ח והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...^[6].

זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר^[7].

הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה

פעולותיו הברוכות למען הפצת המעיינות היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי'ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.

מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר 'דרך חיים ותוכחת מוסר השכל' שחיבר אדמו"ר האמצעי (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר שער תשובה). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת תרי"ט.

כולל ביאסי

במשך השנים תר"ד - תר"ה, ייסד אדמו"ר הצמח צדק בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה בליובאוויטש, וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר' אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר' הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד כולל ביאסי נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.

פטירתו

רבי יצחק משה נפטר בא' דחול המועד פסח תרכ"א ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום.

לקריאה נוספת

זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 9-16.
Derher Reb Moshe Yitzchok of Yasi
הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 212-215.

קישורים חיצוניים

ר' יצחק משה מיאסי מאמר ב'התמים'

הערות שוליים

↑ קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גיליון א'קצז עמ' 84-92.
↑ בית רבי ח"ב עמ' טז.
↑ פניני הכתר ג' עמ' 526.
↑ ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.
↑ ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
↑ ניצוצי אור אות קלה.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.

[1] קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גיליון א'קצז עמ' 84-92.

[2] בית רבי ח"ב עמ' טז.

[3] פניני הכתר ג' עמ' 526.

[4] ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.

[5] ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו

[6] ניצוצי אור אות קלה.

[7] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב|מועתק מכתבה ללא עריכה מנימלית}}
+החסיד רבי '''יצחק משה מיאס''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
-החסיד רבי '''יצחק משה''' ([[תקכ"ו]] - א' ד[[חול המועד פסח]] [[תרכ"א]]) מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
-נולד בעיר [[יאסי]], עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.
+==אודותיו==
+נולד בערך בשנת תק"נ או בשלהי שנת תק"ל{{הערה|קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גיליון א'קצז עמ' 84-92.}}בעיר [[יאסי]], עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.
-ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי ה[[חסידים]]. לאחר מכן היה חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]], ממנו זכה לשמוע [[מאמר]]י חסידות ב[[יחידות]].
+ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בית רבי ח"ב עמ' טז.}}, אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי ה[[חסידים]]. לאחר מכן היה חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]], ממנו זכה לשמוע [[מאמר]]י חסידות ב[[יחידות]].
 בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכ[[משפיע]] לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.
-ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' [[משה וילנקר]]. כידוע, הייתה עבודתו של [[אדמו"ר הזקן]] בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. [[אדמו"ר הזקן]] ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.
+ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' [[משה וילנקר]]. כידוע, הייתה עבודתו של [[אדמו"ר הזקן]] בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.
-כאשר נכנס ל[[יחידות]] אל רבנו הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל ליל שישי. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי.
+כאשר נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל [[ליל שישי]]. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי{{הערה|פניני הכתר ג' עמ' 526.}}.
 == הבן שזכה לאריכות ימים ==
 סבל רב היה מנת חלקו של ר' יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו. את צרתם תינה בפני [[אדמו"ר הזקן]] שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם "הרבי" - [[המגיד ממעזריטש]].
-אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל '''דובער'''. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם [[אדמו"ר הריי"צ]].
+אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל '''דובער'''. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.}}.
 בפגישה זו סיפר ר' דובער כי אביו היה מהמקבלים של החסיד ר' [[לייב מטרקשר]].
 == בשליחות אדמו"ר הזקן ==
 בשנת [[תקנ"ו]] נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].
-כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ"ו, הודיע [[אדמו"ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת [[אדמו"ר הריי"ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}
+כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ"ו, הודיע [[אדמו"ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}
 == חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק ==
+לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]] בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).
-לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]] בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, [[אדמו"ר האמצעי]] היה מחבבו מאוד. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).
 לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[רבי]]. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' [[הלל מפריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מויטבסק]], ר' [[פרץ חן]] ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.
@@ שורה 34: / שורה 31: @@
 מ[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות.
-ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצ"צ עוד [[דא"ח]] והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...{{הערה|ניצוצי אור אות קלה.}}
+ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד [[דא"ח]] והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...{{הערה|ניצוצי אור אות קלה.}}.
-זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת [[רוסיה]] הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר.
+זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת [[רוסיה]] הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.}}.
 == הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה ==
+פעולותיו הברוכות למען [[הפצת המעיינות]] היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי [[ישראל מרוזי'ן]] לביקור ב[[קישנוב]], והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.
-פעולותיו הברוכות למען [[הפצת המעיינות]] היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי'ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.
 מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר '[[דרך חיים ותוכחת מוסר השכל]]' שחיבר [[אדמו"ר האמצעי]] (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר [[שער תשובה]]). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת [[תרי"ט]].
 ==כולל ביאסי==
+במשך השנים [[תר"ד]] - [[תר"ה]], ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה ב[[ליובאוויטש]], וכן חיזק את הכוללים ב[[הומיל]] בראשותו של ר' [[אייזיק מהומיל]] וב[[בוברויסק]] בראשות ר' [[הלל מפריטש]]. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד [[כולל יאסי (תקופת אדמו"ר הצמח צדק)|כולל ביאסי]] נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.
-במשך השנים [[תר"ד]] - [[תר"ה]], ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה ב[[ליובאוויטש]], וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר' אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר' הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר [[אדמו"ר הצמח צדק]] וכשייסד [[כולל יאסי (תקופת אדמו"ר הצמח צדק)|כולל ביאסי]] נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.
 ==פטירתו==
+רבי יצחק משה נפטר בא' דחול המועד פסח [[תרכ"א]] ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום.
-רבי יצחק משה נפטר בחול המועד פסח [[תרכ"א]] ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום.
 ==לקריאה נוספת==
 *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 9-16.
 *  [https://derher.org/wp-content/uploads/2020/01/90-Shevat-5780-Biography-of-Chaossid-Reb-Moshe-Yitzchok-of-Yasi.pdf Derher Reb Moshe Yitzchok of Yasi]
+*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 212-215.
 ==קישורים חיצוניים==
 [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=116 ר' יצחק משה מיאסי] מאמר ב'[[התמים]]'
 {{הערות שוליים}}
-{{מיון רגיל: מיאסי יצחק משה}}
+{{מיון רגיל:יצחק משה מיאסי}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 [[קטגוריה:ראשי כוללים]]