יצחק משה מיאסי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:41, 26 באוגוסט 2024

החסיד רבי יצחק משה מיאס היה מחסידי אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.

אודותיו

נולד בערך בשנת תק"נ או בשלהי שנת תק"ל^[1]בעיר יאסי, עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.

ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי אדמו"ר הזקן^[2], אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי החסידים. לאחר מכן היה חסיד ומקושר לאדמו"ר האמצעי ולאדמו"ר הצמח צדק, ממנו זכה לשמוע מאמרי חסידות ביחידות.

בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכמשפיע לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.

ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' משה וילנקר. כידוע, הייתה עבודתו של אדמו"ר הזקן בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.

כאשר נכנס ליחידות אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל ליל שישי. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי^[3].

הבן שזכה לאריכות ימים

סבל רב היה מנת חלקו של ר' יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו. את צרתם תינה בפני אדמו"ר הזקן שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם "הרבי" - המגיד ממעזריטש.

אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל דובער. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם אדמו"ר הריי"צ^[4].

בפגישה זו סיפר ר' דובער כי אביו היה מהמקבלים של החסיד ר' לייב מטרקשר.

בשליחות אדמו"ר הזקן

בשנת תקנ"ו נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם החוזר של אדמו"ר הזקן ר' פנחס רייזעס, אל הרבנים הצדיקים רבי יהודה לייב הכהן ורבי זוסיא מאניפולי בכדי לקבל את הסכמתם על ספר התניא.

כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ"ו, הודיע אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.^[5]

חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן התקשר לאדמו"ר האמצעי בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. בבית רבי כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר אדמו"ר האמצעי עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).

לאחר הסתלקות אדמו"ר האמצעי הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את אדמו"ר הצמח צדק לרבי. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' הלל מפריטש, ר' יצחק אייזיק מויטבסק, ר' פרץ חן ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.

מהסתלקותו של אדמו"ר האמצעי בט' כסלו תקפ"ח, עד חג השבועות אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר מאמר חסידות.

ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד דא"ח והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...^[6].

זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ"ש בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר^[7].

הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה

פעולותיו הברוכות למען הפצת המעיינות היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי'ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.

מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר 'דרך חיים ותוכחת מוסר השכל' שחיבר אדמו"ר האמצעי (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר שער תשובה). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת תרי"ט.

כולל ביאסי

במשך השנים תר"ד - תר"ה, ייסד אדמו"ר הצמח צדק בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה בליובאוויטש, וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר' אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר' הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד כולל ביאסי נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.

פטירתו

רבי יצחק משה נפטר בא' דחול המועד פסח תרכ"א ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום.

לקריאה נוספת

זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 9-16.
Derher Reb Moshe Yitzchok of Yasi
הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 212-215.

קישורים חיצוניים

ר' יצחק משה מיאסי מאמר ב'התמים'

הערות שוליים

↑ קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גיליון א'קצז עמ' 84-92.
↑ בית רבי ח"ב עמ' טז.
↑ פניני הכתר ג' עמ' 526.
↑ ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.
↑ ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו
↑ ניצוצי אור אות קלה.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.

[1] קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גיליון א'קצז עמ' 84-92.

[2] בית רבי ח"ב עמ' טז.

[3] פניני הכתר ג' עמ' 526.

[4] ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.

[5] ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר תולדות ספר התניא עמוד סו

[6] ניצוצי אור אות קלה.

[7] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-== מהולל בפי החסידים ==
+החסיד רבי '''יצחק משה מיאס''' היה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]].
-החסיד רבי '''יצחק משה''' התגורר ב[[יאסי]], עיר חשובה בחבל בסרביה (בסרביה באותם שנים הייתה חלק ממולדביה, וכיום חלק מרומניה).
+==אודותיו==
+נולד בערך בשנת תק"נ או בשלהי שנת תק"ל{{הערה|קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גיליון א'קצז עמ' 84-92.}}בעיר [[יאסי]], עיר חשובה בחבל מולדובה שברומניה, ומכונה ברומניה "בירת מולדובה". ושם גם התגורר.
-ר’ יצחק משה היה מצעירי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי ה[[חסידים]]. לאחר מכן היה חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]] ולאדמו"ר [[הצמח צדק]].
+ר' יצחק משה היה מצעירי חסידי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בית רבי ח"ב עמ' טז.}}, אולם שמו היה גדול ומהולל מאוד בפי ה[[חסידים]]. לאחר מכן היה חסיד ומקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]] ול[[אדמו"ר הצמח צדק]], ממנו זכה לשמוע [[מאמר]]י חסידות ב[[יחידות]].
-בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכמשפיע לחסידי חב”ד בחבל בסרביה.
+בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכ[[משפיע]] לחסידי חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.
-ר’ יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר’ [[משה וילענקער]]. כידוע, היתה עבודתו של אדמו”ר הזקן בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר’ משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו”ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר’ משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר’ יצחק משה.
+ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' [[משה וילנקר]]. כידוע, הייתה עבודתו של [[אדמו"ר הזקן]] בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.
+כאשר נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל [[ליל שישי]]. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי{{הערה|פניני הכתר ג' עמ' 526.}}.
 == הבן שזכה לאריכות ימים ==
+סבל רב היה מנת חלקו של ר' יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו. את צרתם תינה בפני [[אדמו"ר הזקן]] שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם "הרבי" - [[המגיד ממעזריטש]].
+אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל '''דובער'''. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.}}.
-סבל רב היה מנת חלקו של ר’ יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו, והם לא ידעו את נפשם מיגון וצער. את צרתם תינה בפני אדמו”ר הזקן שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם “הרבי” דהיינו המגיד ממעזריטש.
+בפגישה זו סיפר ר' דובער כי אביו היה מהמקבלים של החסיד ר' [[לייב מטרקשר]].
-אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל '''דובער'''. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, וזכה כעבור שנים רבות לפגישה מיוחדת עם אדמו”ר הריי”צ:
+== בשליחות אדמו"ר הזקן ==
+בשנת [[תקנ"ו]] נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם ה[[חוזר]] של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].
-בשנת תרס”ז היה [[אדמו”ר הריי”צ]] יחד עם אביו [[אדמו”ר הרש”ב]] בעיר וירצבורג שבגרמניה בנסיעה בענייני הכלל. ובגלל עניינים פרטיים נסע אדמו”ר הריי”צ גם לקישנוב בירת מולדביה ובוקרשט בירת רומניה. אביו אדמו”ר הרש”ב אמר לו, כי כדאי באותה נסיעה לעבור דרך העיר יאסי, שם גר בנו של ר’ יצחק משה, מחסידיו של אדמו”ר הזקן, “אולי תקבל אצלו משהו”.
+כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ"ו, הודיע [[אדמו"ר הזקן]] להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, ורשימת אדמו"ר הריי"צ הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}
-אדמו”ר הריי”צ מסביר כי כוונת הדברים הייתה, לסיפורי מעשיות וכתבי חסידות. מכיוון שר’ משה יצחק היה במשך שנים רבות חסידו של אדמו”ר האמצעי ודרכו של האדמו”ר האמצעי היתה לחלק לחסידיו כתבי יד קודש שלו, לכן אמר אדמו”ר הרש”ב לבנו להיכנס אל ר’ דובער. וכשהגיע אדמו”ר הריי”צ ליאסי אכן פגש את החסיד ר’ בערל בנו של ר’ משה יצחק שהיה זקן מופלג.
+== חסיד של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק ==
+לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התקשר ל[[אדמו"ר האמצעי]] בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).
-ר’ בערל סיפר לאדמו”ר הריי”צ למה נקרא שמו על שם המגיד וכפי שהוזכר לעיל.
+לאחר [[הסתלקות אדמו"ר האמצעי]] הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[רבי]]. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' [[הלל מפריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מויטבסק]], ר' [[פרץ חן]] ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.
-לאחר מכן הוסיף וסיפר, ששמע מאביו כי בעת המאסר הידוע של אדמו”ר הזקן נודע הדבר ביאסי רק שבועיים לאחר מכן, ואילו על השחרור שהיה בי”ט כסלו נודע רק בנר שני של חנוכה.
+מ[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות.
-הגם שהיה ביאסי רק מניין מצומצם של חסידי אדמו”ר הזקן השמחה הייתה גדולה עד כדי כך שכל בני העיר עשו קולע’ס ברחוב. מכך אומר אדמו”ר הריי”צ אפשר ללמוד כי תמיד יהיו כאלה שיעזרו לחסידים.
+ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד [[דא"ח]] והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...{{הערה|ניצוצי אור אות קלה.}}.
-[[הרבי מלך המשיח]] אומר על כך, שהחידוש הוא לא שעוזרים לחסידים תמורת כמה דולרים ובזה הסתיימה העזרה, אלא עושים קולע’ס ברחוב יחד עם החסידים בגלל שהרבי השתחרר.
-== מורו ורבו ר’ לייב ==
-כמו כן גם סיפר ר’ דובער כי אביו היה מהמקבלים של החסיד ר’ לייב. מי היה החסיד ר’ לייב ממנו קיבל ר’ יצחק משה?
-ר’ לייב היה גר ביישוב הנקרא טערקעשער בפלך מוגילוב. הוא היה בקי בש”ס בבלי וירושלמי וכן בספרא ועוד. הוא היה גאון וצדיק, ישב באוהלה של תורה כל ימיו, עד שלא ידע כלל מזריחת השמש של הבעל שם טוב.
-כאשר אדמו”ר הזקן הגיע לעירו כשליוה את רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] לארץ ישראל, הגיעה שאלה קשה וסבוכה אל אדמו”ר הזקן והוא ענה תשובה גאונית שכל השומעים התפעלו מכך.
-הדבר נודע לבני המקום, וכך ר’ לייב שמע אודות “אברך צעיר גאון ובעל מופת” והלך לשאול אותו שאלה.
-הציץ ונפגע, הוא נדבק אל אדמו”ר הזקן. וכאשר חזר אדמו”ר הזקן לליאזנא נסע עמו ונהיה מחסידיו הראשונים. (בכדי להבין את ה”ותק” שלו, אומרים, כי החסיד הנודע ר’ [[אייזיק מהומיל]] לא ראה את ר’ לייב, אלא רק שמע מחסידים שקיבלו מר’ לייב).
-משנת תקל”ח עד שנת תק”מ הוא ישב בליאזנא וכשחזר לעירו נשאל, מה עשה שם? ועל כך ענה, שעד שלמד חסידות, חשב כל העת על לימוד התורה ועל הקב”ה וכעת החל לחשוב על עצמו, דהיינו לעבוד עם עצמו. אדמו”ר הריי”צ אמר על דברים אלו כי זהו היסוד והחידוש של חסידות.
-כזה היה החסיד ממנו קיבל ר’ יצחק משה.
-== בשליחות אדמו”ר הזקן ==
-שליחות מיוחדת הטיל אדמו”ר הזקן על כמה מהחסידים ובהם ר’ יצחק משה. בשנת תקנ”ו נשלח יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר’ משה ווילנקער ועם החוזר של אדמו”ר הזקן ר’ [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].
-שני הרבנים החשובים בעת שכתבו את ההסכמה דיברו על הקשר של התניא למשיח:
-רבי יהודה לייב הכהן אמר שספר התניא הוא קטורת לכל המגיפות הרוחניות דעקבות משיחא. ר’ זוסיא מאניפולי אמר שעם ספר התניא ילכו ישראל לקראת משיח צדקנו.
-כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי אלול תקנ”ו, הודיע אדמו”ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.
-== חביב אצל אדמו”ר האמצעי ומפרסם נשיאותו של הצמח צדק ==
-לאחר הסתלקות אדמו”ר הזקן התקשר לאדמו”ר האמצעי בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו”ר האמצעי היה מחבבו מאוד. בבית רבי כותב כי ר’ יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר אדמו”ר האמצעי עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו’. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).
-לאחר הסתלקות אדמו”ר האמצעי הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את אדמו”ר הצמח צדק לרבי. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו”ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר’ [[הלל מפריטש]], ר’ [[יצחק אייזיק מויטבסק]] ר’ [[פרץ חן]] ור’ יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.
-מהסתלקותו של אדמו”ר האמצעי בט’ כסלו תקפ”ח, עד חג השבועות אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר מאמר חסידות.
-לאחר שקיבל הנשיאות התקשרו אליו זקני חסידי אדמוה”ז וזקני חסידי האדמו”ר האמצעי והם קראו לכל החסידים להתקשר אליו.
-זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת רוסיה הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את אנ”ש בחבל הארץ אותו לקח.
-החסיד הנודע ר’ אייזיק מהומיל לקח את חבל שקלוב, מוגילוב, ז’לובין, ואיזור הומיל. החסיד הנודע ר’ הלל מפריטש לקח על עצמו לנסוע למושבות ולעיר חרסון והאיזור, החסיד הנודע ר’ [[זלמן זעזמר]] לקח את מינסק ובוריסוב וסביבותיהן, החסיד הנודע ר’ [[פסח ממלסטובקה]] לקח את חאסאלוויטש והסביבה, פאצעפ וצ’רניגוב. החסיד הנודע ר’ פרץ חן לקח נוסף על מקום מגורו נעוועל את כל הסביבה ואת פולוצק וסביבותיה. והחסיד הנודע ר’ יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר. (ועוד חסידים לקחו על עצמם חבלי ארץ שונים).
+זקני החסידים חילקו ביניהם את מדינת [[רוסיה]] הגדולה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.}}.
 == הפצת מעיינות החסידות בחבל בסרביה ==
+פעולותיו הברוכות למען [[הפצת המעיינות]] היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי [[ישראל מרוזי'ן]] לביקור ב[[קישנוב]], והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.
-פעולותיו הברוכות למען הפצת המעיינות היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב”ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי’ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר’ משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז’ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז’ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.
-באותו זמן היו שם גם חסידי אפטא. הם התפלאו לפשר הנהגתו של הרוז’ינער ושאלו אותו, מדוע הוא מקרב כל כך חסיד מחסידי חב”ד, בה בשעה שהצדיק מאפטא היה מרחיקם. השיב להם הצדיק מרוזי’ן:
-“כשהבעל שם טוב עשה עליית נשמה והיה בהיכל המשיח, שאל את המשיח ‘אימתי אתי מר’ וענה לו לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. הוריד הבעל שם טוב שתי דמעות על שמעיינותיו יפוצו חוצה! והנה רבי [[ברוך ממעז’יבוז]], נכדו של הבעל שם טוב, היצר לו על שתי הדמעות שהוריד סבו הבעל שם טוב, וכן גם הרב מאפטא שהיה תלמידו של ר’ ברוך, אבל הרב (הכוונה לאדמו”ר הזקן) הבין שגילוי משיח תלוי באמת בזה ש’יפוצו מעיינותיך חוצה’ והצדק איתו”.
-במשך השנים תר”ד תר”ה, ייסד אדמו”ר הצמח צדק בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה בליובאוויטש, וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר’ אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר’ הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו”ר הצמח צדק וכשייסד כולל ביאסי נבחר ר’ יצחק משה לעמוד בראשו.
-אל הכולל ביאסי התקבצו אברכים מעיירות האיזור, ועסקו שם בלימוד נגלה וחסידות תחת הנהלת ר’ יצחק משה. סדר הלימודים היה לפי הוראות הצמח צדק וזאת לאחר שקיבל דיווח מפורט מר’ יצחק משה אודות מהות האברכים, כשרונותיהם וידיעותיהם בנגלה וחסידות, מידותיהם וכו’.
-במסגרת הכולל הורה אדמו"ר הצמח צדק לקבל לא פחות מעשרה אברכים ולא יותר מחמשה עשר, ההוצאות שולמו באופן זה, שלושה חלקים מהקופה המרכזית של הצמח צדק ורבע על חשבון העיר או על חשבון האברכים הלומדים בכולל.
-מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר’ משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר ‘דרך חיים ותוכחת מוסר השכל’ שחיבר אדמו”ר האמצעי (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר שער תשובה). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת תרי”ט.
+מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר '[[דרך חיים ותוכחת מוסר השכל]]' שחיבר [[אדמו"ר האמצעי]] (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר [[שער תשובה]]). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת [[תרי"ט]].
-ר’ יצחק משה התקשר בכל ליבו אל אדמו”ר הצמח צדק, שהחשיבו לחסיד מיוחד. בגין כך זכה לשמוע מאמרי חסידות ביחידות מאדמו”ר הצמח צדק.
+==כולל ביאסי==
+במשך השנים [[תר"ד]] - [[תר"ה]], ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה ב[[ליובאוויטש]], וכן חיזק את הכוללים ב[[הומיל]] בראשותו של ר' [[אייזיק מהומיל]] וב[[בוברויסק]] בראשות ר' [[הלל מפריטש]]. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד [[כולל יאסי (תקופת אדמו"ר הצמח צדק)|כולל ביאסי]] נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.
-כאשר נכנס ליחידות אל רבנו הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל ליל שישי. ר’ יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי.
+==פטירתו==
+רבי יצחק משה נפטר בא' דחול המועד פסח [[תרכ"א]] ונטמן בעיר יאסי ברומניה ומצבת קבורתו עומדת שם עד היום.
+==לקריאה נוספת==
+*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 9-16.
+*  [https://derher.org/wp-content/uploads/2020/01/90-Shevat-5780-Biography-of-Chaossid-Reb-Moshe-Yitzchok-of-Yasi.pdf Derher Reb Moshe Yitzchok of Yasi]
+*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 212-215.
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|א]]
+==קישורים חיצוניים==
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|א]]
+[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=ht_&status=goto_id&id=116 ר' יצחק משה מיאסי] מאמר ב'[[התמים]]'
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|א]]
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:יצחק משה מיאסי}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:ראשי כוללים]]