ראובן פוירשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | {{שכתוב|יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:Reuven Feuerstein.jpg|ממוזער|250px|ד"ר ראובן | [[קובץ:Reuven Feuerstein.jpg|ממוזער|250px|ד"ר ראובן פיורשטיין]] | ||
פרופסור '''ראובן פוירשטיין''' ([[י"ז מנחם אב]] [[תרפ"א]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשע"ד]]) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, | פרופסור '''ראובן פוירשטיין''' ([[י"ז מנחם אב]] [[תרפ"א]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשע"ד]]) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, וידיד חב"ד. ייסד שיטה חינוכית בהוראה, והקים את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה. שיטתו זכתה לספרים ומחקרים רבים, ולהתייחסויות מהרבי. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בבוטושאן (בוטאטש) שב[[רומניה]], שם הכיר את חסידות חב"ד{{הערה|כפי שסיפר: ולא אגזים אם אומר שכבר אז נשאנו את עינינו ל[[ליובאוויטש]] בכמיהה לדעת כל מה שמתרחש בה. כולנו ידענו שרב העיר לומד עם קבוצה מאיתנו [[שיעורים בספר התניא]] והמושג '[[חב"ד]]' היה קשור אצלנו עם יהדות צרופה.}}. | |||
פעילותו הראשונה בתחום החינוך החלה בנעוריו. בבוטושאן חייתה משפחה שבנה היחיד בן החמש לא הצליח ללמוד קרוא-וכתוב, והוא החליט לנסות ללמד אותו קרא-וכתוב, ובסבלנות ובאמון ביכולותיו הצליח ללמדו בסופו של דבר{{מקור}}. | |||
למד בסמינר להוראה בבוקרשט ובמכללת אונסקו, וניהל בית ספר לילדים בעלי קשיי למידה. בשנת [[תש"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] שם למד בסמינר למורים ב[[ירושלים]], ושימש כמורה לחינוך מיוחד בכפרי נוער. לאחר קום המדינה עבד כפסיכולוג בעליית הנוער ומוסדות נוספים של [[הסוכנות היהודית]], ולמד פסיכולוגיה באונברסיטאות ז'נבה וסורבון שם השלים את הדוקטורט. | |||
בשנת תשט"ו הקים מכון מחקר, כשעיר מחקריו הם על ניצולי שואה, עולים חדשים ואוטיסטים. | |||
כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט ב[[ארצות הברית]], וזכה בפרסים רבים. | |||
==שיטתו הרפואית== | ==שיטתו הרפואית== | ||
עמדתו הפסיכולוגית של הרב פרופסור פוירשטיין אינה רואה בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות. | עמדתו הפסיכולוגית של הרב פרופסור פוירשטיין אינה רואה בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות. | ||
| שורה 28: | שורה 25: | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
לד"ר | לד"ר פוירשטיין היה קשר ארוך עם הרבי, וזכה להדרכות שונות מהרבי בדרך קבע, והרבי אף הפנה אליו מטופלים. | ||
ד" | כבר בשנות הלמ"ד החל לקבל לטיפול נערים רבים שהופנו אליו על ידי הרבי, ובשנת [[תשמ"ג]] הגיע לביקור בחצר הרבי ב-770 והכניס פתק בו הודיע על הגעתו, הרבי שלח את המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]], שישמע ממנו על השיטה, ויקבל ממנו את הספרים והמחקרים שלו בענין. | ||
בהמשך לכך, הרבי העניק לו הנחיה שלפי עדותו של ד"ר פוירשטיין עצמו סייעה לו מאוד לגבש את שיטתו, שיש להתייחס למצב הנער באופטימיות, לפגוש את כל האחראים למצבו החינוכי של הנער, ולתבוע מהם לתת לנער את היכולות הנכונות, שיאפשרו לו להגיע להיכן שהוא מסוגל ומגיע לו להגיע. | |||
הקשר הלך ונעשה הדוק יותר ויותר, ועל פי עדותו של ר' [[אליעזר אריה ליכטשטיין]], הוא היה מעביר אליו תשובות של הרבי פעמיים-שלוש בשבוע{{הערה|1= [https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9F%20-%20%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F.%20%D7%98%D7%96%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%90%D7%91%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf תשורה אלפנביין-ליכטשטיין, ט"ז מנחם אב תשפ"ד עמוד 35].}}. | |||
במסגרת אחד מביקוריו אצל הרבי, הזמין הקונגרס האמריקני את פרופסור פוירשטיין לאבחן את סיבת המשברים התכופים ומספר ההתאבדויות הגבוה בקרב צעירי השבטים האינדיאניים החיים בשמורות בארה"ב, ולהציע לכך דרך טיפול. | במסגרת אחד מביקוריו אצל הרבי, הזמין הקונגרס האמריקני את פרופסור פוירשטיין לאבחן את סיבת המשברים התכופים ומספר ההתאבדויות הגבוה בקרב צעירי השבטים האינדיאניים החיים בשמורות בארה"ב, ולהציע לכך דרך טיפול. | ||
לאחר שהשלים את המשימה, באמצעות שימור הקשר של הצעירים למורשתם, חזר לניו יורק במטרה לעשות את השבת במחיצת הרבי, וזכה להשתתף בהתוועדות שנערכה בשבת בה הרבי דיבר על הנחלת שבע מצוות בני נוח לנכרים, והדגיש שחלק בלתי-נפרד משליחות זו הוא פשוט לסייע לתיקון האנושות ולבוא לעזרתה, והוא חש שדברי הרבי מכוונים אליו אישית, ובמיוחד כאשר בין השיחות הרבי פנה אליו ואמר לי לומר 'לחיים'. | |||
בעקבות אותה נסיעה, לקח על עצמו לחזק את צד המורשת אצל כל המטופלים, וראה בכך הצלחה רבה בעבודתו. | |||
==קשורים חיצוניים== | ==קשורים חיצוניים== | ||
| שורה 64: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]] | ||
[[קטגוריה:פסיכולוגים]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:06, 22 באוגוסט 2024
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרופסור ראובן פוירשטיין (י"ז מנחם אב תרפ"א – כ"ט בניסן תשע"ד) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, וידיד חב"ד. ייסד שיטה חינוכית בהוראה, והקים את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה. שיטתו זכתה לספרים ומחקרים רבים, ולהתייחסויות מהרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בבוטושאן (בוטאטש) שברומניה, שם הכיר את חסידות חב"ד[1].
פעילותו הראשונה בתחום החינוך החלה בנעוריו. בבוטושאן חייתה משפחה שבנה היחיד בן החמש לא הצליח ללמוד קרוא-וכתוב, והוא החליט לנסות ללמד אותו קרא-וכתוב, ובסבלנות ובאמון ביכולותיו הצליח ללמדו בסופו של דבר[דרוש מקור].
למד בסמינר להוראה בבוקרשט ובמכללת אונסקו, וניהל בית ספר לילדים בעלי קשיי למידה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל שם למד בסמינר למורים בירושלים, ושימש כמורה לחינוך מיוחד בכפרי נוער. לאחר קום המדינה עבד כפסיכולוג בעליית הנוער ומוסדות נוספים של הסוכנות היהודית, ולמד פסיכולוגיה באונברסיטאות ז'נבה וסורבון שם השלים את הדוקטורט.
בשנת תשט"ו הקים מכון מחקר, כשעיר מחקריו הם על ניצולי שואה, עולים חדשים ואוטיסטים.
כיהן כפרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט בארצות הברית, וזכה בפרסים רבים.
שיטתו הרפואית[עריכה | עריכת קוד מקור]
עמדתו הפסיכולוגית של הרב פרופסור פוירשטיין אינה רואה בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות.
"האדם אינו 'יחידה בעלת נתונים קבועים בלתי-משתנים' שניתנים למדידה", אומר פוירשטיין, "אלא יחידה בת-שינוי לחיוב ולשלילה כאחת. "התכונה המהותית הבלתי-משתנה היחידה באדם - ובפרט באדם היהודי - היא אותו גרעין חבוי המצוי בו, שהוא חלק אלוקה ממעל ממש.
"תכונות אלה של האדם - היותו בר-שינוי והיותו נושא גרעין של אלוקות - מטילות על האדם חופש בחירה גדול ורב-אחריות: הן מחייבות אותו לעמוד בפרץ פן ישתנה לרעה, ובה-במידה לקוות שישתנה לטובה".
עיקרה של תורה פסיכולוגית זו הרואה בשינוי חלק בלתי-נפרד מהחיים עצמם, נושא תקווה לכל אדם בכלל, אך יש בו בשורה של ממש לגבי אלה שסובלים מקשיי למידה והסתגלות. במשפט אחד, שיטת פוירשטיין שוללת לחלוטין את הגישה שיש בחיי הנפש "ליקויים סופניים".
בדברים המודפסים על עטיפת הכרך האחרון של ספרו האחרון, מציג פוירשטיין את תפיסתו כולה במשפט אחד: "אל תקבלוני כמו שאני - תשנו אותי". בספר זה הוא מביא את סיפוריהם של אנשים רבים ששיקומם התאפשר בזכות התאוריה שלו - אחד מהם הוא דמות שהרבי היה מעורב בכל שלבי ריפויה ושיקומה.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לד"ר פוירשטיין היה קשר ארוך עם הרבי, וזכה להדרכות שונות מהרבי בדרך קבע, והרבי אף הפנה אליו מטופלים.
כבר בשנות הלמ"ד החל לקבל לטיפול נערים רבים שהופנו אליו על ידי הרבי, ובשנת תשמ"ג הגיע לביקור בחצר הרבי ב-770 והכניס פתק בו הודיע על הגעתו, הרבי שלח את המזכיר ר' יהודה לייב גרונר, שישמע ממנו על השיטה, ויקבל ממנו את הספרים והמחקרים שלו בענין.
בהמשך לכך, הרבי העניק לו הנחיה שלפי עדותו של ד"ר פוירשטיין עצמו סייעה לו מאוד לגבש את שיטתו, שיש להתייחס למצב הנער באופטימיות, לפגוש את כל האחראים למצבו החינוכי של הנער, ולתבוע מהם לתת לנער את היכולות הנכונות, שיאפשרו לו להגיע להיכן שהוא מסוגל ומגיע לו להגיע.
הקשר הלך ונעשה הדוק יותר ויותר, ועל פי עדותו של ר' אליעזר אריה ליכטשטיין, הוא היה מעביר אליו תשובות של הרבי פעמיים-שלוש בשבוע[2].
במסגרת אחד מביקוריו אצל הרבי, הזמין הקונגרס האמריקני את פרופסור פוירשטיין לאבחן את סיבת המשברים התכופים ומספר ההתאבדויות הגבוה בקרב צעירי השבטים האינדיאניים החיים בשמורות בארה"ב, ולהציע לכך דרך טיפול.
לאחר שהשלים את המשימה, באמצעות שימור הקשר של הצעירים למורשתם, חזר לניו יורק במטרה לעשות את השבת במחיצת הרבי, וזכה להשתתף בהתוועדות שנערכה בשבת בה הרבי דיבר על הנחלת שבע מצוות בני נוח לנכרים, והדגיש שחלק בלתי-נפרד משליחות זו הוא פשוט לסייע לתיקון האנושות ולבוא לעזרתה, והוא חש שדברי הרבי מכוונים אליו אישית, ובמיוחד כאשר בין השיחות הרבי פנה אליו ואמר לי לומר 'לחיים'.
בעקבות אותה נסיעה, לקח על עצמו לחזק את צד המורשת אצל כל המטופלים, וראה בכך הצלחה רבה בעבודתו.
קשורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "הרגשתי שהרבי מעודד אותי לחבר את הצעירים האינדיאנים לשורשם"
- "יותר קל בישראל", ד"ר פרונשטיין עובר בחלוקת דולרים אצל הרבי
הערות שוליים
- ↑ כפי שסיפר: ולא אגזים אם אומר שכבר אז נשאנו את עינינו לליובאוויטש בכמיהה לדעת כל מה שמתרחש בה. כולנו ידענו שרב העיר לומד עם קבוצה מאיתנו שיעורים בספר התניא והמושג 'חב"ד' היה קשור אצלנו עם יהדות צרופה.
- ↑ תשורה אלפנביין-ליכטשטיין, ט"ז מנחם אב תשפ"ד עמוד 35.