שית אלפי שני הוו עלמא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
=== אלף הראשון – כנגד יום ראשון – מידת ה[[ספירת החסד|חסד]] === | === אלף הראשון – כנגד יום ראשון – מידת ה[[ספירת החסד|חסד]] === | ||
ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, | ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, ולכן אמרו רז"ל שדור אנוש היו ניזונים מחסדו של הקב"ה<ref>מדרש תהילים שו"ט קלו, א.</ref>. | ||
=== אלף השני – כנגד יום שני – מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] === | === אלף השני – כנגד יום שני – מידת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] === | ||
אז היה המבול, | אז היה ה[[המבול|מבול]], ו[[דור הפלגה]]. | ||
=== אלף השלישי – כנגד יום שלישי – מידת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] === | === אלף השלישי – כנגד יום שלישי – מידת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] === | ||
ולכן היה אז יציאת מצרים, | ולכן היה אז [[יציאת מצרים]], ו[[מתן תורה]], (תורה משולשת [<nowiki/>[[תנ"ך|תורה נביאים כתובים]]] לעם משולש [<nowiki/>[[כהנים]], [[שבט לוי|לויים]], ישראל], ענינו של [[תורה]] היא להבדיל בין שני הקווין [[קו הימין|ימין]] ו[[קו השמאל|שמאל]] [כשר או פסול, טמא או טהור]). | ||
=== אלף הרביעי – כנגד יום רביעי – מידת ה[[ספירת הנצח|נצח]] === | === אלף הרביעי – כנגד יום רביעי – מידת ה[[ספירת הנצח|נצח]] === | ||
אז היה | אז היה ה[[בית המקדש]] [[בית המקדש הראשון|הראשון]] [[בית המקדש השני|והשני]], וישראל חיו בשלוה ובמנוחה [מידת הנצח היא ענף החסד], רק בסוף האלף היה [[גלות]] וקצת צרות. | ||
=== אלף החמישי – כנגד יום חמישי – מידת ה[[ספירת ההוד|הוד]] === | === אלף החמישי – כנגד יום חמישי – מידת ה[[ספירת ההוד|הוד]] === | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
=== אלף הששי – כנגד יום הששי, [[ערב שבת קודש|ערב שבת]] – מידת ה[[ספירת היסוד|יסוד]] === | === אלף הששי – כנגד יום הששי, [[ערב שבת קודש|ערב שבת]] – מידת ה[[ספירת היסוד|יסוד]] === | ||
=== אלף השביעי – כנגד יום ה[[שבת|שבת קודש]] – מידת ה[[ספירת המלכות|מלכות]] === | === [[אלף השביעי]] – כנגד יום ה[[שבת|שבת קודש]] – מידת ה[[ספירת המלכות|מלכות]] === | ||
היא נקודה המרכזית המקבלת מכולם. באלף השביעי לא יהי עליות וירידות, בהשית אלפי שנין ישנם עליות וירידות, הן בנשמות והן בגופים, לפעמים ישראל הן בשלוה, ובעלי גדולה, ולפעמים וכו'אז יהיה זה מנוחה לחיי העולמים. | היא נקודה המרכזית המקבלת מכולם. באלף השביעי לא יהי עליות וירידות, בהשית אלפי שנין ישנם עליות וירידות, הן בנשמות והן בגופים, לפעמים ישראל הן בשלוה, ובעלי גדולה, ולפעמים וכו'. אז יהיה זה מנוחה לחיי העולמים. | ||
נקראת [[חד חרוב]], מפני שעכשיו [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]] היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל [[עליות העולמות לעתיד לבא|אז יהיה עליית העולמות]] הן בפנימיות, והן בחיצוניות<ref>ספר המאמרים תרס"ט ד"ה ציון במשפט.</ref>. | נקראת [[חד חרוב]], מפני שעכשיו [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]] היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל [[עליות העולמות לעתיד לבא|אז יהיה עליית העולמות]] הן בפנימיות, והן בחיצוניות<ref>ספר המאמרים תרס"ט ד"ה ציון במשפט.</ref>. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־16:29, 22 באוגוסט 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
שית אלפי שני הוו עלמא - ששת האלפים שנה מבריאת העולם, ואלף השביעי שבת
אמר רב קטינא שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב . . תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי עלמא שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח
— סנהדרין צז, א
כל הששת אלפים שנה בשביל הקב"ה זה כמו ששה ימים בלבד[1], כמו שכתוב[2] "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול".
כמו שהששת ימי השבוע הם כנגד שבעת המדות, כך גם ששת האלפים שנה, כל אלף כנגד מידה אחרת[3].
אלף הראשון – כנגד יום ראשון – מידת החסד
ולכן אז לאנשים היו אריכות ימים מופלגה, חיו הרבה יותר זמן, והיה להם הרבה ברכה ושפע, ולכן אמרו רז"ל שדור אנוש היו ניזונים מחסדו של הקב"ה[4].
אלף השני – כנגד יום שני – מידת הגבורה
אלף השלישי – כנגד יום שלישי – מידת התפארת
ולכן היה אז יציאת מצרים, ומתן תורה, (תורה משולשת [תורה נביאים כתובים] לעם משולש [כהנים, לויים, ישראל], ענינו של תורה היא להבדיל בין שני הקווין ימין ושמאל [כשר או פסול, טמא או טהור]).
אלף הרביעי – כנגד יום רביעי – מידת הנצח
אז היה הבית המקדש הראשון והשני, וישראל חיו בשלוה ובמנוחה [מידת הנצח היא ענף החסד], רק בסוף האלף היה גלות וקצת צרות.
אלף החמישי – כנגד יום חמישי – מידת ההוד
עיקר הצרות היו אז [מידת ההוד היא ענף הגבורה]
אלף הששי – כנגד יום הששי, ערב שבת – מידת היסוד
אלף השביעי – כנגד יום השבת קודש – מידת המלכות
היא נקודה המרכזית המקבלת מכולם. באלף השביעי לא יהי עליות וירידות, בהשית אלפי שנין ישנם עליות וירידות, הן בנשמות והן בגופים, לפעמים ישראל הן בשלוה, ובעלי גדולה, ולפעמים וכו'. אז יהיה זה מנוחה לחיי העולמים.
נקראת חד חרוב, מפני שעכשיו עליית העולמות היא רק בפנימיות (הנשמות והעולמות), ולא בחיצוניות (עצם הדבר אינו עולה), אבל אז יהיה עליית העולמות הן בפנימיות, והן בחיצוניות[5].