שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(53 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:שניאור זלמן שניאורסון.jpg|left|thumb|250px|הרב]]
[[קובץ:שניאור זלמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]]
[[הרב]] [[החסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן אדמומרצ'יצ'ה, רבי [[שלום בער שניאורסאהן]], שהיה בן הרה"ק הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] נ"ע זי"ע.
{{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}}
[[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]].


רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]] זי"ע.  
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.


ר' שניאור זלמן היה שילוב מיוחד של [[תורה]], [[חסידות]], אצילות, נעם ופשטות. בקיאותו ב[[תורת החסידות]] עשתה לה שם דבר.  
נפטר בכ״ג אדר תרפ״ח.
==ברבנות רציצ'ה==
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.  


היה לו [[זכרון]] נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם.  
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".


כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לאהוב לשמוע אותו, ולאהוב לשמוע את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.
לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על ה[[תורה]] ועל העבודה.


כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב כ"ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] זיע"א, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.  
באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה [[רב]]. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר ב[[מצווה]] גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.


בהגיעו לפרקו נישא לבת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר [[סטארדוב]], ו[[חסידי חב"ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.


לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. אם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו.
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.


הוא נסע לחצר אביו, האדמומרעצ'יצא, שם ישב על התורה ועל העבודה.
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמוהרש"ב)]]{{הערה|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.


באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה רב. כאשר הגיע לאוזני אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברעצ'יצ'א, יצאו במשלחת גדולה וביקשוהו לקבל על עצמו את רבנות העיר. ר' שניאור זלמן סירב, אך אביו אמר לו: "אם על ידי הרבנות שלך תאחד את העיר, אין לך מצווה גדולה מזו, לך וה' יצליח דרכך". מיד ארז ר' שניאור זלמן את חפציו, ואץ לקבל על עצמו את הרבנות, שם כיהן במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר – יהודים ולהבדיל- גויים כאחד.
== בשנות המהפכה ==


לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בסטארדוב, וחסידי חב"ד נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחת של עשרות חסידים הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות [[הומיל]]. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]".


המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, הרש"ב. הוא הכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג". ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרה"ח מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.


בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל עם ישראל. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב (ח"ד עמ' קכ"ז), משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.
==משפחתו==
בניו:
* פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''.
* ר' [[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק שניאורסון]].
* ר' ד"ר מענדל שניאורסון (נפטר בצעירותו).
* מרת אסתר קבקוב, אשת ר' שלמה קבקוב.
* מרת ד"ר פייגא שניאורסון.
{{הערות שוליים}}


{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}
{{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}}


== שותף לפועלתו המחתרתית של הרבי הקודם ==
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות ברחבי רוסיה. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ".
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיעלה לארצות הברית, ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.
ר' שניאור זלמן נפטר זקן ושבע ימים בעיר הומיל בשנת תרפ"ח.
== מקורות ==
[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1791 התמונה והמידע בערך זה הם מהרב ברוך שלום קליין.]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אישים בסטרדוב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]

גרסה אחרונה מ־23:45, 20 באוגוסט 2024

הרב שניאור זלמן שניאורסון

הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה, בן האדמו"ר רבי מהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.

רבי שניאור זלמן היה ממקורבי אדמו"ר הרש"ב. הוא היה בקי גדול בתורת החסידות, אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.

נפטר בכ״ג אדר תרפ״ח.

ברבנות רציצ'ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב אדמו"ר הרש"ב, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.

בהגיעו לפרקו נשא את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".

לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על התורה ועל העבודה.

באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה רב. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר במצווה גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.

לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר סטארדוב, וחסידי חב"ד נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של חסידים הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.

המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, אדמו"ר הרשד"ב, שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג". ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.

בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל עם ישראל. באגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)[1], משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.

בשנות המהפכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות ברחבי רוסיה. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ".

בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר לארצות הברית, ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו:

הערות שוליים

  1. ח"ד עמ' קכ"ז.


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא