אריה לייב זיבוב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקע"א]] לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת מאזיר. | נולד בשנת [[תקע"א]] לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת [[מאזיר]]. | ||
בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד. | בצעירותו היה מה[[יושבים]] בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[סמיכה|נסמך]] על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה. | לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] ב[[בברויסק]], ואחר כך התמנה כאב בית דין ב[[סמילוביץ']] שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי [[יצחק אייזיק אפשטיין]] ב[[הומיל]] ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה. | ||
בשנת [[תרכ"ב]] הרב [[משולם זלמן ניימרק]] עבר מ[[הארקי]] ל[[סטארדוב]], ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר שבעים תמרים. | בשנת [[תרכ"ב]] הרב [[משולם זלמן ניימרק]] עבר מ[[הארקי]] ל[[סטארדוב]], ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר 'שבעים תמרים'. | ||
בשנת [[תרכ"ה]] התמנה כרבה של [[דווינסק]], שם כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ז]]. | בשנת [[תרכ"ה]] התמנה כרבה של [[דווינסק]], שם כיהן עד לפטירתו בשנת [[תרמ"ז]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]] | לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן מניעז'ין]] | ||
התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם | התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצא לאור. | ||
נפטר בערב ראש חודש סיון, ב[[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]. | נפטר בערב ראש חודש סיון, ב[[כ"ט אייר]] [[תרמ"ז]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב חיים שמעון דב | *בנו, הרב [[חיים שמעון דב זיבוב]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*יהושע מונדשיין, '''הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל''', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה | |||
*מנחם מענדל קסטל, '''פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל''', בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 29: | שורה 33: | ||
{{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}} | {{מיון רגיל:זיבוב, אריה לייב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:45, 20 באוגוסט 2024
הרב אריה לייב זיבוב (בכתיב יידי: זיוואוו, נקרא גם ר' ליב סמילוואצער, תקע"א - כ"ט אייר תרמ"ז) היה מחסידי אדמו"ר הצמח צדק וכיהן כמרא דאתרא של עיירות רבות ביניהם הומיל הארקי ודווינסק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקע"א לאביו הרב אליעזר זיבוב, שכיהן כדיין בקהילת מאזיר.
בצעירותו היה מהיושבים בחצרו של אדמו"ר הצמח צדק ונסמך על ידו להוראה בהיותו בגיל שמונה עשרה בלבד.
לאחר חתונתו התמנה כדיין בבית דינו של רבי ברוך מרדכי אטינגר בבברויסק, ואחר כך התמנה כאב בית דין בסמילוביץ' שם כיהן עד שנקרא לשמש כדיין בבית דינו של רבי יצחק אייזיק אפשטיין בהומיל ולאחר פטירתו התמנה כמחליפו לכהן כרבה של העיר הומיל וגלילותיה.
בשנת תרכ"ב הרב משולם זלמן ניימרק עבר מהארקי לסטארדוב, ואת מקומו כרבה של הארקי מילא בנו הרב חיים שמעון דוב זיבוב, מחבר ספר 'שבעים תמרים'.
בשנת תרכ"ה התמנה כרבה של דווינסק, שם כיהן עד לפטירתו בשנת תרמ"ז.
נחשב לאחד מיחידי סגולה של אדמו"ר הצמח צדק, ובמשך מספר שנים שימש כשד"ר לטובת פעילות הכלל בה עסק הצמח צדק.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, התקשר לבנו המהרי"ן מניעז'ין
התכתב רבות בעניני הלכה עם רבני דורו, אך רובם של הכתבים לא שרדו את שנות המלחמה ולא הגיעו לידינו. צרור קטן מתשובותיו נשמר בתכריך כתב יד בשם שו"ת 'זיו אריה' ועדיין לא יצא לאור.
נפטר בערב ראש חודש סיון, בכ"ט אייר תרמ"ז.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב חיים שמעון דב זיבוב
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יהושע מונדשיין, הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קעה-קצה
- מנחם מענדל קסטל, פרקים נוספים במסכת חייו של הגאון רבי אריה ליב זיוואוו זצ"ל, בתוך: היכל הבעש"ט, גליון לט (חורף תש"פ), עמ' קצו-רכ
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונת בנו הרז"א
י"א אייר התשע"ד (11.05.2014)