יהודה טייכטל: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| (25 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהודה אליקים טייכטל''' (יליד | [[קובץ:יהודה טייכטל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכטל]] | ||
[[קובץ:יהודה טייכטל עם נשיא גרניה מר פרנק וואלטר שטינמאייר.jpeg|ממוזער|הרב טייכטל עם נשיא [[גרמניה]] מר פרנק וואלטר שטינמאייר]] | הרב '''יהודה אליקים טייכטל''' (יליד שנת [[תשל"ג]]) הוא רבה הראשי של ברלין, שליח הרבי ועומד בראש המרכז החינוכי היהודי חב"ד בברלין. | ||
[[קובץ:יהודה טייכטל עם נשיא גרניה מר פרנק וואלטר שטינמאייר.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב טייכטל עם נשיא [[גרמניה]] מר פרנק וואלטר שטינמאייר]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ח' תשרי]] [[תשל"ג]] בשכונת [[קראון הייטס]] לאביו הרב יששכר שלמה טייכטל | נולד ב[[ח' תשרי]] [[תשל"ג]] בשכונת [[קראון הייטס]] לאביו הרב יששכר שלמה טייכטל בנו של הרב [[חיים מנחם טייכטל]] ולאימו מרת שיינא. למד בישיבות [[תומכי תמימים מוריסטון|תומכי תמימים במוריסטאון]], ב[[תומכי תמימים מלבורן|מלבורן]] וב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770]]. בגיל 23 קיבל סמיכה לרבנות מהרב [[זלמן נחמיה גולדברג]], הרב [[אברהם יוסף]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] (לימים חותנו) והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]. | ||
זכה לשמוע את הרבי עורך [[קידוש]] ל[[הרבנית חיה מושקא|רבנית]] בסוכת [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|זאת למרות גערותיו של סבו שסבר שיש לשמור על פרטיותו של הרבי. הוא מתאר זאת בוידאו- ['הרב יהודה טייכטל: זכיתי לשמוע את הרבי עושה קידוש לרעבעצין בסוכת הספרי' בערוץ היוטיוב' LubavitchLebt]}}. | |||
ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ו]] התחתן עם מרת לאה בת הרב אליהו יוחנן גוראריה, ויצא לפעול ב[[שליחות]] הרבי בברלין. | ב[[חודש שבט]] [[תשנ"ו]] התחתן עם מרת לאה בת הרב אליהו יוחנן גוראריה, ויצא לפעול ב[[שליחות]] הרבי בברלין. | ||
| שורה 9: | שורה 12: | ||
הרב טייכטל אב לשני בנים וארבע בנות. | הרב טייכטל אב לשני בנים וארבע בנות. | ||
== | ==פעילותו== | ||
במסגרת הקהילה היהודית בברלין, ייסד בשנת [[תשנ"ו]] את מרכז חב"ד ברלין. | במסגרת הקהילה היהודית בברלין, ייסד בשנת [[תשנ"ו]] את מרכז חב"ד ברלין. | ||
בשנת [[תשס"ה]] הוסמך על ידי [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] להיות רב הקהילה. הרב טייכטל משמש גם חבר בבית הדין הרבני של ברלין מחזיקי | בשנת [[תשס"ה]] הוסמך על ידי [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] להיות [[רב]] הקהילה. הרב טייכטל משמש גם חבר בבית הדין הרבני של ברלין מחזיקי ה[[דת]], המוכר על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כפי שהצהירו ב[[תשס"ד]]. בשנת תשס"ד פתח גן ילדים בברלין, בשנת [[תשס"ה]] הקים את הבית הספר ה[[יהודי]] מסורתי המוכר על ידי ממשלת גרמניה. | ||
בשנת [[תשס"ו]] הקים מרכז מולטימדיה יהודי וספרייה. בשנת [[תשס"ה]] פתח מרכז לחינוך יהודי מהגדולים | בשנת [[תשס"ו]] הקים מרכז מולטימדיה יהודי וספרייה. בשנת [[תשס"ה]] פתח מרכז לחינוך יהודי מהגדולים ב[[אירופה]], בחלקה המערבי של ברלין. אורח הכבוד היה שר החוץ של גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, שהיום מכהן כנשיא גרמניה. במרכז החינוך ישנם בית כנסת גדול, מסעדה יהודית, אולם שמחות, שני מקוואות, ספריה ועוד, בית הכנסת קיבל מינוי לפרס אדריכלות של גרמניה. המבנה מומן באמצעות תרומות מחברי הקהילה. היום פועלים שישה רבנים בקהילה ומעל שישים עובדים במוסדות. | ||
בשנת [[תשס"ח]] חנך את "מקווה ברלין", בשנת [[תשס"ט]] הקים בית ספר ופנימיה לצעירים - "תורה קולג". ב[[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"ע]] קיים בברלין בפעם הראשונה מאז [[מלחמת העולם השנייה]] מצעד יהודי לשלום בהשתתפותם של למעלה מ-30 ארגונים ו-1000 משתתפים. | בשנת [[תשס"ח]] חנך את "מקווה [[ברלין]]", בשנת [[תשס"ט]] הקים בית ספר ופנימיה לצעירים - "תורה קולג". ב[[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"ע]] קיים בברלין בפעם הראשונה מאז [[מלחמת העולם השנייה]] מצעד יהודי לשלום בהשתתפותם של למעלה מ-30 ארגונים ו-1000 משתתפים. | ||
בשנת [[תשע"א]] הקים את המרכז | בשנת [[תשע"א]] הקים את המרכז ל[[ישראל]]ים בברלין. | ||
בשנת [[תשע"ב]] מונה לרב הקהילה היהודית של ברלין והקים את בית הדין הרבני של ברלין המוכר מטעם הרבנות הראשית לישראל. | בשנת [[תשע"ב]] מונה לרב הקהילה היהודית של ברלין והקים את בית הדין הרבני של ברלין המוכר מטעם הרבנות הראשית לישראל. | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
נוסף בברלין{{הערה|לאחר שפתח את הראשון בשנת [[תשס"ד]].}}. | נוסף בברלין{{הערה|לאחר שפתח את הראשון בשנת [[תשס"ד]].}}. | ||
בשנת [[תשע"ו]] הקים [[כולל]] תורה לבעלי בתים ומכון לבירור יהדות. | בשנת [[תשע"ו]] הקים [[כולל]] [[תורה]] לבעלי בתים ומכון לבירור [[יהדות]]. | ||
בשנת [[תשע"ז]] קנה שטח עבור הקמת הקמפוס היהודי בברלין, מבנה של 8000 מ"ר שיכלול בית הספר, ומרכז תרבות וספורט והוציא לראשונה [[סידור]] [[תפילה]] בגרמנית\ | |||
בשנת [[תשע"ח]] ארגן עצרות תמיכה בעם היהודי בכל רחבי גרמניה ועצרת מרכזית בברלין, בהשתתפות אלפי איש בהם גם חבר הכנסת יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד. | בשנת [[תשע"ח]] ארגן עצרות תמיכה בעם היהודי בכל רחבי גרמניה ועצרת מרכזית בברלין, בהשתתפות אלפי איש בהם גם חבר הכנסת יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד. | ||
בשנת [[תשפ"ג]] פתח את הקמפוס היהודי. | |||
בעקבות הפעילות הרבה נבחר לאחד מעשרת אנשי השנה של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|[https://chabad.info/special/1003797/ תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו]}} | |||
==סערת המילה== | ==סערת המילה== | ||
בשנת [[תשע"ג]] בברית המילה שערך לבנו קיים הרב טייכטל את המנהג של 'מציצה בפה' העומד בסתירה לחוק הגרמני שאוסר זאת בשל בעיות | בשנת [[תשע"ג]] בברית המילה שערך לבנו קיים הרב טייכטל את המנהג של 'מציצה בפה' העומד בסתירה לחוק הגרמני שאוסר זאת בשל בעיות תברואתיות שונות. בעקבות כך הוגשה תלונה נגד הרב טייכטל, ולאחר פרסומה מתח הרב פנחס גולדשמידט, הרב הראשי של מוסקבה ביקורת על הרב טייכטל בראיון שהעניק לעיתון הגרמני הנפוץ 'ברלינר צייטונג', ועורר בכך זעם רב בעולם הרבני באירופה. חברי הבד"ץ של העדה החרדית חתמו על מכתב תמיכה ברב טייכטל. | ||
בעקבות האירוע הרבנות הראשית לישראל אף היא נדרשה לעניין, וקבעה שאין לבטל את המנהג של מציצה בפה. | בעקבות האירוע הרבנות הראשית לישראל אף היא נדרשה לעניין, וקבעה שאין לבטל את המנהג של מציצה בפה. | ||
לאחר כחצי שנה נסגר התיק נגד הרב טייכטל. | לאחר כחצי שנה נסגר התיק נגד הרב טייכטל. | ||
==משפחתו== | |||
*חתנו, הרב מענדי לאזאר - שליח הרבי לקרסנודאר, [[רוסיה]]. | |||
*חתנו, הרב [[זאב קפלן]] - מ[[שלוחי הרבי]] בטורונטו, [[קנדה]]. | |||
*בנו, הרב דוד - משלוחי הרבי ב[[ברלין]]. | |||
*חתנו, ר׳ [[ישראל אריה לייב סימפסון]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:טייכטל, יהודה}} | {{מיון רגיל:טייכטל, יהודה}} | ||
| שורה 45: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ג]] | ||
[[קטגוריה:מוהלים]] | [[קטגוריה:מוהלים]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת טייכטל]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]] | |||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:04, 18 באוגוסט 2024
הרב יהודה אליקים טייכטל (יליד שנת תשל"ג) הוא רבה הראשי של ברלין, שליח הרבי ועומד בראש המרכז החינוכי היהודי חב"ד בברלין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בח' תשרי תשל"ג בשכונת קראון הייטס לאביו הרב יששכר שלמה טייכטל בנו של הרב חיים מנחם טייכטל ולאימו מרת שיינא. למד בישיבות תומכי תמימים במוריסטאון, במלבורן ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. בגיל 23 קיבל סמיכה לרבנות מהרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב אברהם יוסף, הרב אליהו יוחנן גוראריה (לימים חותנו) והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.
זכה לשמוע את הרבי עורך קידוש לרבנית בסוכת ספריית אגודת חסידי חב"ד[1].
בחודש שבט תשנ"ו התחתן עם מרת לאה בת הרב אליהו יוחנן גוראריה, ויצא לפעול בשליחות הרבי בברלין.
הרב טייכטל אב לשני בנים וארבע בנות.
פעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסגרת הקהילה היהודית בברלין, ייסד בשנת תשנ"ו את מרכז חב"ד ברלין.
בשנת תשס"ה הוסמך על ידי הרב הראשי לישראל הרב אליהו בקשי דורון להיות רב הקהילה. הרב טייכטל משמש גם חבר בבית הדין הרבני של ברלין מחזיקי הדת, המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל כפי שהצהירו בתשס"ד. בשנת תשס"ד פתח גן ילדים בברלין, בשנת תשס"ה הקים את הבית הספר היהודי מסורתי המוכר על ידי ממשלת גרמניה.
בשנת תשס"ו הקים מרכז מולטימדיה יהודי וספרייה. בשנת תשס"ה פתח מרכז לחינוך יהודי מהגדולים באירופה, בחלקה המערבי של ברלין. אורח הכבוד היה שר החוץ של גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, שהיום מכהן כנשיא גרמניה. במרכז החינוך ישנם בית כנסת גדול, מסעדה יהודית, אולם שמחות, שני מקוואות, ספריה ועוד, בית הכנסת קיבל מינוי לפרס אדריכלות של גרמניה. המבנה מומן באמצעות תרומות מחברי הקהילה. היום פועלים שישה רבנים בקהילה ומעל שישים עובדים במוסדות.
בשנת תשס"ח חנך את "מקווה ברלין", בשנת תשס"ט הקים בית ספר ופנימיה לצעירים - "תורה קולג". בל"ג בעומר בשנת תש"ע קיים בברלין בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה מצעד יהודי לשלום בהשתתפותם של למעלה מ-30 ארגונים ו-1000 משתתפים.
בשנת תשע"א הקים את המרכז לישראלים בברלין.
בשנת תשע"ב מונה לרב הקהילה היהודית של ברלין והקים את בית הדין הרבני של ברלין המוכר מטעם הרבנות הראשית לישראל.
בשנת תשע"ה - פתח גן ילדים יהודי נוסף בברלין[2].
בשנת תשע"ו הקים כולל תורה לבעלי בתים ומכון לבירור יהדות.
בשנת תשע"ז קנה שטח עבור הקמת הקמפוס היהודי בברלין, מבנה של 8000 מ"ר שיכלול בית הספר, ומרכז תרבות וספורט והוציא לראשונה סידור תפילה בגרמנית\
בשנת תשע"ח ארגן עצרות תמיכה בעם היהודי בכל רחבי גרמניה ועצרת מרכזית בברלין, בהשתתפות אלפי איש בהם גם חבר הכנסת יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד.
בשנת תשפ"ג פתח את הקמפוס היהודי.
בעקבות הפעילות הרבה נבחר לאחד מעשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו[3]
סערת המילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשע"ג בברית המילה שערך לבנו קיים הרב טייכטל את המנהג של 'מציצה בפה' העומד בסתירה לחוק הגרמני שאוסר זאת בשל בעיות תברואתיות שונות. בעקבות כך הוגשה תלונה נגד הרב טייכטל, ולאחר פרסומה מתח הרב פנחס גולדשמידט, הרב הראשי של מוסקבה ביקורת על הרב טייכטל בראיון שהעניק לעיתון הגרמני הנפוץ 'ברלינר צייטונג', ועורר בכך זעם רב בעולם הרבני באירופה. חברי הבד"ץ של העדה החרדית חתמו על מכתב תמיכה ברב טייכטל.
בעקבות האירוע הרבנות הראשית לישראל אף היא נדרשה לעניין, וקבעה שאין לבטל את המנהג של מציצה בפה.
לאחר כחצי שנה נסגר התיק נגד הרב טייכטל.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב מענדי לאזאר - שליח הרבי לקרסנודאר, רוסיה.
- חתנו, הרב זאב קפלן - משלוחי הרבי בטורונטו, קנדה.
- בנו, הרב דוד - משלוחי הרבי בברלין.
- חתנו, ר׳ ישראל אריה לייב סימפסון.
הערות שוליים
- ↑ זאת למרות גערותיו של סבו שסבר שיש לשמור על פרטיותו של הרבי. הוא מתאר זאת בוידאו- ['הרב יהודה טייכטל: זכיתי לשמוע את הרבי עושה קידוש לרעבעצין בסוכת הספרי' בערוץ היוטיוב' LubavitchLebt]
- ↑ לאחר שפתח את הראשון בשנת תשס"ד.
- ↑ תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו