מרים בת בילגה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייה== | ==תולדות חייה== | ||
מרים בת בילגה, הייתה בת כהנים ממשמרת בילגה (משמרת כהנים בבית המקדש), בימי מתתיהו בן יוחנן. אותה נערה המירה את דתה ונישאה לסרדיוט (חייל יווני), וכשנכנסו היוונים להיכל, בעטה בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קנסו את משמרת בילגה כולה, בכך שהיא חולקת את לחם הפנים בדרום גם בכניסתה למשמרת, וזאת לעומת המשמרות האחרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה, ועוד נאמר על משמרת זו, כי טבעתה קבועה וחלונה סתומה{{הערה|[[מסכת סוכה]] נו, ב.}}. | מרים בת בילגה, הייתה בת כהנים ממשמרת בילגה (משמרת כהנים בבית המקדש), בימי מתתיהו בן יוחנן. אותה נערה המירה את דתה ונישאה לסרדיוט (חייל יווני), וכשנכנסו היוונים להיכל, בעטה בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, <nowiki>''</nowiki>לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק<nowiki>''</nowiki>. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קנסו את משמרת בילגה כולה, בכך שהיא חולקת את לחם הפנים בדרום גם בכניסתה למשמרת, וזאת לעומת המשמרות האחרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה, ועוד נאמר על משמרת זו, כי טבעתה קבועה וחלונה סתומה{{הערה|[[מסכת סוכה]] נו, ב.}}. | ||
==לימוד הזכות עליה== | ==לימוד הזכות עליה== | ||
ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] [[תשל"ה]], ערך [[הרבי]] הדרן | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[ו' תשרי]] [[תשל"ה]], ערך [[הרבי]] הדרן על [[מסכת סוכה]], בו הוא מספר את סיפור הגמרא על מרים בת בילגה ודן אותה לכף זכות, תוך שהרבי עצמו פורץ בבכי בעת אמירת הדברים. | ||
הרבי לימד זכות על מרים בת בילגה, שעל אף שהגיעה למקום כל כך נמוך, המרת הדת ונישואים לגוי שהינו חייל ממדינת האויב, ונכנסה ביחד עם האויבים הבאים לטמא את ההיכל, לאחרי כל זה, הנה מה שאיכפת ונוגע לה הוא מעמדם ומצבם הקשה של בני ישראל, ובאה בטענות אל המזבח (למעשה אל ה' יתברך), כי אף על פי שעם ישראל מקריבים את הקורבנות, למה | הרבי לימד זכות על מרים בת בילגה, שעל אף שהגיעה למקום כל כך נמוך, המרת הדת ונישואים לגוי שהינו חייל ממדינת האויב, ונכנסה ביחד עם האויבים הבאים לטמא את ההיכל, לאחרי כל זה, הנה מה שאיכפת ונוגע לה הוא מעמדם ומצבם הקשה של בני ישראל, ובאה בטענות אל המזבח (למעשה אל ה' יתברך), כי אף על פי שעם ישראל מקריבים את הקורבנות, למה אינו עוזר לעם ישראל? | ||
בהתוועדות שמחת תורה של אותה שנה אמר הרבי כי היו שתהו מדוע היה צריך פתאום ללמד זכות על מרים בת בילגה{{הערה|ובפרט שלא מצינו שילמדו זכות עליה בכל משך הדורות.}}, והסביר זאת באומרו כי באחת הפעמים החל [[אדמו"ר הזקן]] ללמד זכות על הורגי הנביא זכריה, ואמר שעשו זאת רק כי לא רצו שינבא על חורבן הבית. לאחר מכן הסביר אדמו"ר הזקן שנכח במקום אדם שנכנסה בו מרוחם של אותם האנשים, וכאשר לימד עליהם זכות – היה זה תיקון לרוחם ויצאה ממנו{{הערה|{{HebrewBooks|'''[[שיחות קודש]] – תשל"ה''', חלק א'|עמ' 110|4611||עמוד=133}}.}}. בכך סיים הרבי את ההסבר, ממנו הובן שכעין זה היה גם באותה התוועדות. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4486548 | *'''[https://w2.chabad.org/media/pdf/1167/ITDK11672953.pdf הדרן על מסכת סוכה]''', [[ברוקלין]]: [[ועד הנחות בלה"ק]], תשס"ח | ||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4486548 מרים בת בילגה - הסיפור שזעזע את העולם היהודי]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{וידאו}}{{בית חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נשים]] | [[קטגוריה:נשים]] | ||
גרסה מ־09:57, 14 באוגוסט 2024
מרים בת בילגה הייתה בת למשפחת כוהנים מיוחסת שהתיוונה. בגמרא מסופר כיצד היא הגיעה למזבח, בעטה בו וקראה לעברו "לוקוס, לוקוס, [זאב, זאב], עד מתי אתה מכלה את ממונן של ישראל".
תולדות חייה
מרים בת בילגה, הייתה בת כהנים ממשמרת בילגה (משמרת כהנים בבית המקדש), בימי מתתיהו בן יוחנן. אותה נערה המירה את דתה ונישאה לסרדיוט (חייל יווני), וכשנכנסו היוונים להיכל, בעטה בסנדלה על גבי המזבח ואמרה, ''לוקוס לוקוס (זאב בלשון יווני), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק''. וכששמעו חכמים בדבר (לאחר שגברה יד בית חשמונאי), קנסו את משמרת בילגה כולה, בכך שהיא חולקת את לחם הפנים בדרום גם בכניסתה למשמרת, וזאת לעומת המשמרות האחרות שחלקו בדרום רק ביציאתן, ובכניסתן חלקו בצפון - הצד המובחר לעניין זה, ועוד נאמר על משמרת זו, כי טבעתה קבועה וחלונה סתומה[1].
לימוד הזכות עליה
בהתוועדות ו' תשרי תשל"ה, ערך הרבי הדרן על מסכת סוכה, בו הוא מספר את סיפור הגמרא על מרים בת בילגה ודן אותה לכף זכות, תוך שהרבי עצמו פורץ בבכי בעת אמירת הדברים.
הרבי לימד זכות על מרים בת בילגה, שעל אף שהגיעה למקום כל כך נמוך, המרת הדת ונישואים לגוי שהינו חייל ממדינת האויב, ונכנסה ביחד עם האויבים הבאים לטמא את ההיכל, לאחרי כל זה, הנה מה שאיכפת ונוגע לה הוא מעמדם ומצבם הקשה של בני ישראל, ובאה בטענות אל המזבח (למעשה אל ה' יתברך), כי אף על פי שעם ישראל מקריבים את הקורבנות, למה אינו עוזר לעם ישראל?
בהתוועדות שמחת תורה של אותה שנה אמר הרבי כי היו שתהו מדוע היה צריך פתאום ללמד זכות על מרים בת בילגה[2], והסביר זאת באומרו כי באחת הפעמים החל אדמו"ר הזקן ללמד זכות על הורגי הנביא זכריה, ואמר שעשו זאת רק כי לא רצו שינבא על חורבן הבית. לאחר מכן הסביר אדמו"ר הזקן שנכח במקום אדם שנכנסה בו מרוחם של אותם האנשים, וכאשר לימד עליהם זכות – היה זה תיקון לרוחם ויצאה ממנו[3]. בכך סיים הרבי את ההסבר, ממנו הובן שכעין זה היה גם באותה התוועדות.
קישורים חיצוניים
- הדרן על מסכת סוכה, ברוקלין: ועד הנחות בלה"ק, תשס"ח
- מרים בת בילגה - הסיפור שזעזע את העולם היהודי באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ מסכת סוכה נו, ב.
- ↑ ובפרט שלא מצינו שילמדו זכות עליה בכל משך הדורות.
- ↑ שיחות קודש – תשל"ה, חלק א', עמ' 110, באתר HebrewBooks.