יצחק רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (43 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יצחק רסקין.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:הרב יצחק רסקין הי"ד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|הרב יצחק רסקין]] | ||
ר' '''יצחק רסקין''' י"א | ר' '''יצחק רסקין''' ([[י"א כסלו]] [[תרמ"ד]] -[[ז' ניסן]] [[תרח"צ]]) (מוכר בשם '''איצ'ע רסקין''') היה מחסידי [[הרבי הריי"צ]] שהתעסק בהפצת היהדות ב[[ברית המועצות]] ו[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על כך. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בשנת [[תרמ"ד]] לאביו ר' [[חיים בן ציון רסקין]]. בגיל שמונה נשלח ללמוד ב[[ליובאוויטש]] כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה]], ומילא את כריסו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]]. | ||
לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה[[יהדות]] בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, | לאחר חתונתו עבר לגור ב[[לנינגרד]]. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני ה[[יהדות]] בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, כך לדוגמא את החסיד ר' [[אלחנן דב מרוזוב|חונייע מרוזוב]] אירח בביתו במשך שבע שנים. | ||
ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'[[חיידר]]' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שה[[מקווה]] שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם ב[[שחיטה]] כשרה עבור אלו שחפצו בכך. | ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'[[חיידר]]' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שה[[מקווה]] שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם ב[[שחיטה]] כשרה עבור אלו שחפצו בכך. | ||
פעילות נוספת שעסק בה, | פעילות נוספת שעסק בה, הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת [[ברית מילה|בריתות מילה]]. | ||
היה ידוע כ"[[עובד]]" גדול. | |||
{{תמונות מרובות | |||
| סיומת = מצבת הרב רסקין הסמוכה ללנינגרד | |||
| רוחב = 150 | |||
== | | תמונה1 = יצחק רסקין מצבה.jpg | ||
בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך | | חלופי1 = | ||
| תמונה2 = מצבת יצחק רסקין 2.jpg | |||
| חלופי2 = | |||
}} | |||
===פטירתו=== | |||
בליל [[ב' אדר תרח"צ]] נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לפני מאסרו ביקש מבנותיו שלא יאחרו את חתונת ביתו מינה עקב בגללו ושיזכרו להמשיך את חייהן בדרך שבגללה הוא נאסר{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], '''תולדות חב"ד בפטרבורג''', הוצאת [[קה"ת כפר חב"ד]], 2010, עמ' 191.}}. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך ב[[סיביר]], מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' [[ניסן]] [[תרח"ץ]] נורה למוות במרתפי ה[[נ.ק.וו.ד.]] האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד. | |||
לימים סיפר חתנו הרב [[מנחם מענדל רסקין]] כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי [[תומכי תמימים]] המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו{{הערה|מפי נכדו הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]], ששמע את המעשה מפיו.}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]], אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים. | |||
פעם נערכה [[התוועדות]] חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן. | |||
*בתו - מינה אשת הרב [[אברהם אהרן חן]] מ[[נחלת הר חב"ד]].- נפטרה כ"ב מרחשון תשל"ח- והובאה מהגולה כ"ח אייר תש"מ-. | |||
*בתו - סימא חסיא אשת הרב [[מאיר איטקין]] מ[[קראון הייטס]].- נפטרה כ"א סיון תשס"ח-. | |||
*בתו - מינה [[חן]] | *בתו - רחל פינסון אשת הרב [[ניסן פינסון]] מ[[תוניסיה|תוניס]]. | ||
*בתו - סימא אשת הרב [[מאיר איטקין]]. | *בתו - שרה רסקין אשת הרב [[מנחם מענדל רסקין]] מ[[כפר חב"ד]]. - נפטרה י"ד תשרי תשפ"ד | ||
*בתו - רחל פינסון | *נכדו - הרב [[חיים בן ציון חן]], [[לוד#שיכון חב"ד|שיכון חב"ד לוד]] | ||
*בתו - שרה [[רסקין]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
{{כפר|עו"ד קובי סגל|האישום:פעילות לאומנית אנטי מהפכנית|2055|64|תשפ"ד}} | |||
{{מיון רגיל:רסקין יצחק}} | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 8 - 9. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:רסקין, יצחק}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | [[קטגוריה:משפחת רסקין]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | |||
גרסה מ־17:17, 9 באוגוסט 2024
ר' יצחק רסקין (י"א כסלו תרמ"ד -ז' ניסן תרח"צ) (מוכר בשם איצ'ע רסקין) היה מחסידי הרבי הריי"צ שהתעסק בהפצת היהדות בברית המועצות ומסר את נפשו על כך.
תולדות חיים
נולד בשנת תרמ"ד לאביו ר' חיים בן ציון רסקין. בגיל שמונה נשלח ללמוד בליובאוויטש כדי לספוג שם מהאווירה החסידית של הישיבה. במשך ארבע-עשרה שנה למד בישיבה, ומילא את כריסו בנגלה ובחסידות.
לאחר חתונתו עבר לגור בלנינגרד. במרצו הרב נטל על עצמו לנהל את עניני היהדות בעיר תוך סיכון חיים מוחשי. בביתו היו אורחים באופן קבוע, כך לדוגמא את החסיד ר' חונייע מרוזוב אירח בביתו במשך שבע שנים.
ר' איציה רסקין היה פעיל נמרץ באחזקת עניני היהדות בלנינגרד. הוא היה אחראי על ה'חיידר' ודאג למלמדים ואף גייס כספים עבור משכורותיהם. הוא דאג שהמקווה שהיה ממוקם במקום מסתור בתוך דירה פרטית, ימשיך לתפקד למרות המעקבים של הצוררים. בזמנו הפנוי עסק גם בשחיטה כשרה עבור אלו שחפצו בכך.
פעילות נוספת שעסק בה, הייתה עם משפחות החסידים שנאסרו. במקרים של מאסר, היה מגיע לאותן משפחות ומביא עמו כסף לפרנסת הבית ואוכל עבור הילדים, על אף הסכנה שבדבר. עם כל הפעילות הזאת, את רוב זמנו הקדיש לעבודת הקודש בעריכת בריתות מילה.
היה ידוע כ"עובד" גדול.
פטירתו
בליל ב' אדר תרח"צ נאסר יחד עם החסיד ר' חונייע מרוזוב, ועם עוד חבורה של תמימים וחסידים. לפני מאסרו ביקש מבנותיו שלא יאחרו את חתונת ביתו מינה עקב בגללו ושיזכרו להמשיך את חייהן בדרך שבגללה הוא נאסר[1]. לאחר מאסרו ניסו בני משפחתו לברר את אשר עלה בגורלו. רק לאחר שלושה חודשים סיפרו להם כי נגזר עליו 10 שנים עבודת פרך בסיביר, מבלי רשות לכתוב לבני משפחתו, מאז לא נראה ולא נודע מאום אודות מקומו. אולם כעבור שנים ארוכות, ביררה בתו, גב' שרה רסקין את אשר עלה בגורלו, ואז נודע כי כלל לא נשלח למאסר, וכי הוא נשפט במשפט מהיר ונידון לגזר דין מוות. בז' ניסן תרח"ץ נורה למוות במרתפי הנ.ק.וו.ד. האפלים, ונקבר בבית-קברות סמוך ללנינגרד.
לימים סיפר חתנו הרב מנחם מענדל רסקין כי סמוך לימי מאסרו של ר' יצחק (שהיה גם דודו), בעודו בחור באחד מסניפי תומכי תמימים המחתרתיים ברוסיה, נתקל בשוטרי נ.ק.וו.ד ששאלוהו האם הוא קשור ליצחק רסקין, באמרם "עכשיו רצחנו אותו!". בפועל הסתיר זאת ומעולם לא סיפר על כך לאשתו[2].
משפחתו
לר' יצחק רסקין, לא היו בנים, אלא ארבע בנות. הוא ניסה לבקש ברכה מאדמו"ר הריי"צ, אך נענה: "שיהיו לך חתנים טובים". מכך הבין שלא יהיו לו בנים, אלא רק חתנים.
פעם נערכה התוועדות חסידית בביתו של ר' יצחק, לאחר שכולם אמרו לחיים, סיפר ר' יצחק על זה שעצוב משאין לו בנים, אך לא גילה את תשובת הרבי. ר' חונייע מרוזוב לקח את הכוס של הלחיים ובירך את יצחק שיוולדו לו ולאשתו בנים, שיהיו תלמידי חכמים, ושיהיו צדיקים גדולים" וכולם ענו אמן. כשנה לאחר מכן התקיימה הברכה, ונולד להם בן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר מספר ימים לאחר מכן.
- בתו - מינה אשת הרב אברהם אהרן חן מנחלת הר חב"ד.- נפטרה כ"ב מרחשון תשל"ח- והובאה מהגולה כ"ח אייר תש"מ-.
- בתו - סימא חסיא אשת הרב מאיר איטקין מקראון הייטס.- נפטרה כ"א סיון תשס"ח-.
- בתו - רחל פינסון אשת הרב ניסן פינסון מתוניס.
- בתו - שרה רסקין אשת הרב מנחם מענדל רסקין מכפר חב"ד. - נפטרה י"ד תשרי תשפ"ד
- נכדו - הרב חיים בן ציון חן, שיכון חב"ד לוד
לקריאה נוספת
- עו"ד קובי סגל, האישום:פעילות לאומנית אנטי מהפכנית, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2055 עמוד 64 (תשפ"ד)
קישורים חיצוניים
- הרוגי מלכות, עמ' 8 - 9.
הערות שוליים
- ↑ שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג, הוצאת קה"ת כפר חב"ד, 2010, עמ' 191.
- ↑ מפי נכדו הרב שמואל רסקין, ששמע את המעשה מפיו.