אריה לייב חצרנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] והיה מפעילי הקהילה החסידית שהתנהלה בעיר תחת אימת הקומוניסטים{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/11200004153 מסביב לחסידות, חיים חסידיים לאחר המלחמה].}}. | לאחר החתונה קבע את מגוריו ב[[מוסקבה]] והיה מפעילי הקהילה החסידית שהתנהלה בעיר תחת אימת הקומוניסטים{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/11200004153 מסביב לחסידות, חיים חסידיים לאחר המלחמה].}}. | ||
על אף הקשיים הגדולים, נודע כבעל מסירות נפש, וכמכניס אורחים{{הערה|ר' מוטל קוזלינר סיפר אודותיו שהביא איתו מרוסיה את שולחן האוכל הישן שלו. וכששאלוהו מדוע לסחוב רהיט שכזה, השיב שעל שולחן זה אכלו עניים ורוצה שיהיה בירושלים.}}. | על אף הקשיים הגדולים, נודע כבעל מסירות נפש, וכמכניס אורחים{{הערה|ר' [[מוטל קוזלינר]] סיפר אודותיו שהביא איתו מרוסיה את שולחן האוכל הישן שלו. וכששאלוהו מדוע לסחוב רהיט שכזה, השיב שעל שולחן זה אכלו עניים ורוצה שיהיה בירושלים.}}. | ||
בחורף של שנת [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות יחד עם חסידים רבים נוספים שקיבלו אישורים באותה תקופה, ועלה לארץ הקודש והתיישב ב[[ירושלים]], שם קבע את מגוריו בשכונת סנהדריה המורחבת. | בחורף של שנת [[תשל"א]] קיבל אישור יציאה מברית המועצות יחד עם חסידים רבים נוספים שקיבלו אישורים באותה תקופה, ועלה לארץ הקודש והתיישב ב[[ירושלים]], שם קבע את מגוריו בשכונת סנהדריה המורחבת. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* גיסו, [[חנוך העניך רפופורט]] | * גיסו, [[חנוך העניך רפופורט]] | ||
* אחותו מרת שרה דינה, רעיית ר' [[שניאור זלמן פרידמן]] - ירושלים | |||
אחותו מרת שרה דינה, רעיית ר' [[שניאור זלמן פרידמן]] - ירושלים | |||
*בנו, ר' נחום חצרנוב - ירושלים | *בנו, ר' נחום חצרנוב - ירושלים | ||
*בתו מרת אניטה, רעיית ר' אלכסנדר פרידמן - נוף איילון | *בתו מרת אניטה, רעיית ר' אלכסנדר פרידמן - נוף איילון | ||
גרסה מ־07:13, 9 באוגוסט 2024
הרב פנחס אריה לייב (לייבקע) חצרנוב[1] ( תר"צ - ד' מנחם אב תשפ"ד) היה מזקני חסידי חב"ד, ומאנשי קהילת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים.
תולדות חיים
נולד בעיירה החסידית נעוועל בד' שבט תר"צ[2] להוריו ר' אברהם חצרנוב ומרת מוסיא פייגא.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת (אלטע) מרים, בת ר' נחום ודבורה סודברג.
לאחר החתונה קבע את מגוריו במוסקבה והיה מפעילי הקהילה החסידית שהתנהלה בעיר תחת אימת הקומוניסטים[3].
על אף הקשיים הגדולים, נודע כבעל מסירות נפש, וכמכניס אורחים[4].
בחורף של שנת תשל"א קיבל אישור יציאה מברית המועצות יחד עם חסידים רבים נוספים שקיבלו אישורים באותה תקופה, ועלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים, שם קבע את מגוריו בשכונת סנהדריה המורחבת.
ביוזמתו, עבר המניין החסידי שהוקם על ידי גיסו החסיד ר' העניך רפפורט מהמקלט בבנין 124 למקום ראוי ומרווח יותר בקראוון, (שם התקיים המניין שנים רבות עד שר' יוסף בלקין ור' יעקב לרנר גייסו תורם והקימו את בית הכנסת במקום הקבע שלו).
שימש כ'נאמן' בהקדש 'קרן שלום זאב ע"ש שלום זאב קרוגליאק'.
רעייתו מרת אלטע מרים נפטרה בכ"ג ניסן תשפ"ד, ונטמנה בבית העלמין הר המנוחות.
נפטר בגיל 94 בשיבה טובה ובשם טוב בד' מנחם אב תשפ"ד.
משפחתו
- גיסו, חנוך העניך רפופורט
- אחותו מרת שרה דינה, רעיית ר' שניאור זלמן פרידמן - ירושלים
- בנו, ר' נחום חצרנוב - ירושלים
- בתו מרת אניטה, רעיית ר' אלכסנדר פרידמן - נוף איילון
- בתו מרת דורה, רעיית ר' מאיר חן - ירושלים
- בתו מרת דינה
- בתו מרת לובה
הערות שוליים
- ↑ מאויית גם חאצערנאוו.
- ↑ בכרטיס בספר החסידים שמולא שלא על ידו כיון היה באותה שעה מעבר למסך הברזל, נכתב שנולד בשנת תרצ"ג, אך כנראה נפלה שם טעות.
- ↑ ראו לדוגמא מסביב לחסידות, חיים חסידיים לאחר המלחמה.
- ↑ ר' מוטל קוזלינר סיפר אודותיו שהביא איתו מרוסיה את שולחן האוכל הישן שלו. וכששאלוהו מדוע לסחוב רהיט שכזה, השיב שעל שולחן זה אכלו עניים ורוצה שיהיה בירושלים.
