אהרן שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:אישים בבני ברק באמצעות HotCat) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהרון שפירא.JPG|שמאל|ממוזער | [[קובץ:אהרון שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אהרן שפירא]] | ||
הרב '''אהרן שפירא''', הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה. | הרב '''אהרן שפירא''', הוא רבה של שכונת [[פרדס כ"ץ]] ב[[בני ברק]], ו[[שליח]] [[הרבי]] לשכונה. | ||
==פועלו== | |||
הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב [[יואל כהן]], הרב [[מנדל ווכטר]], עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]], האדמו"ר מטשרנוביל, [[יהושע רוקח|האדמו"ר ממחנובקא]], ורבי [[ישראל הגר]] מויז'ניץ.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51461 המפגשים]</REF> | |||
== סדרת 'ימי זכרון' == | == סדרת 'ימי זכרון' == | ||
הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותי ייחודי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי ה[[חסידות]], מ[[הבעש"ט]] ועד צדיקי זמננו. בספרים מרוכזים ימי [[הסתלקות]]ם של כל [[צדיק]] וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו. | הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותי ייחודי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי ה[[חסידות]], מ[[הבעש"ט]] ועד צדיקי זמננו. בספרים מרוכזים ימי [[הסתלקות]]ם של כל [[צדיק]] וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו. | ||
נודע בידיעותיו ברחבות ב[[תורה]] וב[[הלכה]], רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו [[אדמו"ר]] לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה ב[[בני ברק]] ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו. | |||
עורך עלון שבועי בשם "מתיבתא דרש"י" לאור תורת הרבי וביאוריו על [[פירוש רש"י]]. | |||
ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו"ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}. | ב[[חודש טבת]] שנת [[תשס"ד]] השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "[[הרבי מליובאוויטש]] עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. [[יצחק פרידמן|האדמו"ר מבוהוש]] החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=633&CategoryID=419 כל יום ו'יום-הזיכרון' שלו].}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חתנו, הרב אברהם אנגלרד, בן הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא זצ"ל. | |||
*חתנו, הרב יהושע גרינצוויג. | |||
*חתנו, הרב משה יהודה נחמיה ליפשיץ הלברשטאם, רב קהילת 'שערי ירושלים', בן [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ|האדמו"ר מסטראפקוב]]. | *חתנו, הרב משה יהודה נחמיה ליפשיץ הלברשטאם, רב קהילת 'שערי ירושלים', בן [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ|האדמו"ר מסטראפקוב]]. | ||
*חתנו, הרב | * בנו, הרב שניאור זלמן, חתן האדמו"ר שמעון סופר מערלוי-צפת זצ"ל. | ||
*חתנו, הרב ברוך פריזנט, שליח הרבי לאזור התעשייה בני ברק, בן האדמו"ר מצאנז זוועהיל. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 19: | שורה 28: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|שפירא אהרן]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|שפירא אהרן]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:08, 7 באוגוסט 2024
הרב אהרן שפירא, הוא רבה של שכונת פרדס כ"ץ בבני ברק, ושליח הרבי לשכונה.
פועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב נחשב כאחד מהמשפיעים החשובים ביותר בבני ברק. רבי אהרן השתתף במפגשים שנערכו על ידי משפיעי חב"ד הרב יואל כהן, הרב מנדל ווכטר, עם האדמו"ר מגור, האדמו"ר מטשרנוביל, האדמו"ר ממחנובקא, ורבי ישראל הגר מויז'ניץ.[1]
סדרת 'ימי זכרון'[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שפירא עומד בראש מפעל ספרותי ייחודי, המכונה 'ימי זיכרון'. זוהי סדרת ספרים בת שנים-עשר כרכים, כרך לכל אחד ואחד מחודשי השנה, המקיפים כאלף ומאתיים מגדולי החסידות, מהבעש"ט ועד צדיקי זמננו. בספרים מרוכזים ימי הסתלקותם של כל צדיק וצדיק, וכן מידע היסטורי על תולדותיו, על משפחתו וצאצאיו, על קהילתו, על מנהגיו, קצת סיפורים עליו ולקט קצר מתורתו.
נודע בידיעותיו ברחבות בתורה ובהלכה, רבים שותים בצמא את דבריו ורואים בו אדמו"ר לעצמו. הוא נחשב נאמן-ביתם של רבים מהאדמו"רים וגדולי התורה בבני ברק ומחוצה לה, ועם זאת מקובל ואהוב מאוד על פשוטי-העם בפרדס-כץ. סכסוכים ומריבות המגיעים אל שולחנו באים לקיצם לאחר פסיקתו.
עורך עלון שבועי בשם "מתיבתא דרש"י" לאור תורת הרבי וביאוריו על פירוש רש"י.
בחודש טבת שנת תשס"ד השלים את הספר האחרון בסדרה. העבודה הממשית עצמה נמשכה כעשר שנים. בראיון שנערך עמו סיפר כי "הרבי מליובאוויטש עודדני נמרצות להתמיד במפעל זה. האדמו"ר מבוהוש החזיק את הספרים על שולחנו, דרך-קבע. אחד מגדולי האדמו"רים שליט"א אמר לי כי בעבודתי זכיתי לגרום נחת-רוח לצדיקים בעולמות העליונים"[2].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב אברהם אנגלרד, בן הרב חיים מאיר אנגלרד אב"ד דאברא זצ"ל.
- חתנו, הרב יהושע גרינצוויג.
- חתנו, הרב משה יהודה נחמיה ליפשיץ הלברשטאם, רב קהילת 'שערי ירושלים', בן האדמו"ר מסטראפקוב.
- בנו, הרב שניאור זלמן, חתן האדמו"ר שמעון סופר מערלוי-צפת זצ"ל.
- חתנו, הרב ברוך פריזנט, שליח הרבי לאזור התעשייה בני ברק, בן האדמו"ר מצאנז זוועהיל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דיווח על חתונת בתו
- חתום על מחאת פוסקי הלכה נגד הגיורים המזוייפים בצה"ל.
- גליונות מפעל מתיבתא דרש"י ללימוד והעמקה בפירוש רש"י על החומש