שלמה דער געלער: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(20 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[חסיד]] '''שלמה דער געלער''' | ה[[חסיד]] ר' '''שלמה ביילין''' (המכונה '''שלמה דער געלער''' = שלמה הצהוב) היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] חסידי ושמח ב[[נעוול]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בעיר [[נעוול]] והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות{{הערה|לקוטי דבורים לשון הקודש ח"ה ע' 1213}}. | |||
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[נסיעה לרבי|דרכו רגלי]] מעירו ל[[ליובאוויטש]] הייתה אורכת זמן רב והיה שר [[ניגון]] חסידי על המילים "[[ניגון האדרת והאמונה ב'|האדרת והאמונה]]", מיני אז נקרא הניגון על שמו. | ||
(כאשר ר' [[יקותיאל זלמן לוין]] הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה "הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...", והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה){{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/5/56/%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.pdf תשורה לוין תשפ"ד, עמוד 59].}}. | |||
כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה [[תרנ"ב]] לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו [[אדמו"ר הרש"ב]] שהוקיר אותו מאוד שהוא "נכד טוב" לסבו (החסיד ר' [[אליהו בער החרש]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]){{הערה|ספר השיחות תש"א עמ' כב.}}. | |||
תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' [[שמואל לויטין]] היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו{{הערה|רשימת ויינגארטען תש"ו אות קפ"ו}}. | |||
==ניגוניו== | |||
* [[ניגון האדרת והאמונה ב'|ניגון האדרת והאמונה]] | |||
* ניגון לר' שלמה דער געלער (ניגון י"ב בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]){{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/%D7%9C%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%A8_%D7%92%D7%A2%D7%9C%D7%A2%D7%A8.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}}}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://nichoach.blogspot.com/2019/04/blog-post_29.html סקירה על ר' שלמה] באתר ניח"ח | |||
* הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/article_node_1618/ מכתב אדמו"ר הריי"צ על ר' שלמה] באתר אור אין סוף | |||
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/624%20-%20Feeling%20Proud%20%28II%29.pdf ר' שלמה דער געלער]''', בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ"א (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דער גלער]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דער גלער]] |
גרסה אחרונה מ־16:58, 30 ביולי 2024
החסיד ר' שלמה ביילין (המכונה שלמה דער געלער = שלמה הצהוב) היה מלמד חסידי ושמח בנעוול.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' שלמה דער געלער נקרא כך על שם זקנו הצהוב. הוא שימש כמלמד בעיר נעוול והיה חסיד נלהב שתמיד היה שמח. הוא היה נוהג לרקוד ולהתוועד רבות[1].
דרכו רגלי מעירו לליובאוויטש הייתה אורכת זמן רב והיה שר ניגון חסידי על המילים "האדרת והאמונה", מיני אז נקרא הניגון על שמו.
(כאשר ר' יקותיאל זלמן לוין הגיע לרבי לראשונה, ביקש ממנו הרבי להתחיל ניגון בהתוועדות, וכאשר החל והחסידים לא הצטרפו, עצר ואמר בפליאה "הרי זה 'שלמה דעם געלער'ס ניגון?!...", והרבי חייך וכל הקהל הצטרף לעזור בשירה)[2].
כשהגיע לליובאוויטש בשמחת תורה תרנ"ב לליובאוויטש רקד כדרכו כשאוחז בעץ חיים עד שכולם ראו שהוא כולו רטוב מהריקוד. אמר לו אדמו"ר הרש"ב שהוקיר אותו מאוד שהוא "נכד טוב" לסבו (החסיד ר' אליהו בער החרש, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק)[3].
תקופה ארוכה הוא היה חולה ועני גדול, דירתו הייתה כחורבה וכאשר ר' שמואל לויטין היה אצלו, ר' שלמה דיבר איתו חסידות וסיפורים בחיות כמו בריא, זה היה כל חיותו[4].
ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ניגון האדרת והאמונה
- ניגון לר' שלמה דער געלער (ניגון י"ב בפרוייקט מסורת הניגונים)[5]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סקירה על ר' שלמה באתר ניח"ח
- הרב לוי יצחק גינזבורג, מכתב אדמו"ר הריי"צ על ר' שלמה באתר אור אין סוף
- ר' שלמה דער געלער, בגליון 'הפארברענגען השבועי' מטעם מרכז אנ"ש קראון הייטס גליון 624 בלק תשפ"א (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ לקוטי דבורים לשון הקודש ח"ה ע' 1213
- ↑ תשורה לוין תשפ"ד, עמוד 59.
- ↑ ספר השיחות תש"א עמ' כב.
- ↑ רשימת ויינגארטען תש"ו אות קפ"ו
- ↑ לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ