יוסף בגטין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יוסף בגטין.png|200px|ממוזער|ר' יוסף בגטין]] | [[קובץ:יוסף בגטין.png|200px|ממוזער|ר' יוסף בגטין]] | ||
הרב '''יוסף בגטין''' ([[תר" | הרב '''יוסף בגטין''' (? [[תר"מ]] - [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]]) היה רב הערים [[ליעפלי]] ו[[סרטוב]], נרצח על ידי השלטונות הסובייטים. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אך מתיק החקירה עולה כי היה קשור לחסידים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תר" | נולד בשנת [[תר"מ]] לר' יעקב בגטין בנובהרדוק שבפלך מינסק, שב[[רוסיה]]. נשא לאישה את ביתו של רב העיירה [[ליעפלי]] הרב שניאור זלמן לוריא, ולאחר פטירת חותנו ירש את כס הרבנות. | ||
בשנת [[תרס"ז]] החל לכהן כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיר [[ליעפלי]]. החל משנת ה[[תר"פ]] כיהן כרב העיר [[ | בשנת [[תרס"ז]] החל לכהן כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיר [[ליעפלי]]. החל משנת ה[[תר"פ]] כיהן כרב העיר [[סרטוב]]. | ||
ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים. | ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים. | ||
בתוך פחות משבוע, בעיצומה של [[שבת קודש|שבת]] [[חנוכה]] [[ל' כסלו]] [[תרצ"ח]] נידון למוות | בתוך פחות משבוע, בעיצומה של [[שבת קודש|שבת]] [[חנוכה]] [[ל' כסלו]] [[תרצ"ח]] נידון למוות על ידי הטרויקה{{הערה|הטרויקה הייתה שלישית פקידים, המדמה בית משפט ותפקידם היה לפסוק ולגזור הדין ללא שמיעת הנאשם ובודאי לא עו"ד}}. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, כיוון שהיה זה בשבת הוא סירב והודיע שבשום אופן לא יחתום. למחרת, אור ליום שני [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]], בהיותו בן 58 בלבד, הרב יוסף נרצח בירייה. | ||
ב[[כ"ז כסלו]] [[תשל"ח]] טוהר שמו{{ | ב[[כ"ז כסלו]] [[תשל"ח]] טוהר שמו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44.}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1943 עמ' 72 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44. | *[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44. | ||
*'''[https://col.org.il/news/160558 הגמרא שהיתה ברשותו ותצלום חתימתו]''' {{col}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:בגטין יוסף}} | {{מיון רגיל:בגטין יוסף}} | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | |||
[[קטגוריה:אישים בליעפלי]] |
גרסה אחרונה מ־00:00, 30 ביולי 2024
הרב יוסף בגטין (? תר"מ - ב' טבת תרצ"ח) היה רב הערים ליעפלי וסרטוב, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אך מתיק החקירה עולה כי היה קשור לחסידים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תר"מ לר' יעקב בגטין בנובהרדוק שבפלך מינסק, שברוסיה. נשא לאישה את ביתו של רב העיירה ליעפלי הרב שניאור זלמן לוריא, ולאחר פטירת חותנו ירש את כס הרבנות.
בשנת תרס"ז החל לכהן כ"רב מטעם" וכ"רב רוחני" בעיר ליעפלי. החל משנת התר"פ כיהן כרב העיר סרטוב.
בכ"ה כסלו תרצ"ח נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים.
בתוך פחות משבוע, בעיצומה של שבת חנוכה ל' כסלו תרצ"ח נידון למוות על ידי הטרויקה[1]. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, כיוון שהיה זה בשבת הוא סירב והודיע שבשום אופן לא יחתום. למחרת, אור ליום שני ב' טבת תרצ"ח, בהיותו בן 58 בלבד, הרב יוסף נרצח בירייה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון כפר חב"ד גיליון 1943 עמ' 72
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרוגי מלכות, עמ' 42 - 44.
- הגמרא שהיתה ברשותו ותצלום חתימתו
הערות שוליים
- ↑ הטרויקה הייתה שלישית פקידים, המדמה בית משפט ותפקידם היה לפסוק ולגזור הדין ללא שמיעת הנאשם ובודאי לא עו"ד
- ↑ הרוגי מלכות, עמ' 42 - 44.