עולם המלבוש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "לימוד תורת החסידות" ב־"לימוד תורת החסידות")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(השמ"ש הוא רבינו הרש"ש שמכונה גם שמ"ש (שלום מזרחי (דידיע) שרעבי) לא כתב במפורש דבר על זה, אלא שתלמידו החסדי דוד - רבינו דוד מאג'אר כתב את הדרוש הזה כמשלים לדברי רבינו הרש"ש בסדר העולמות. מה שכן, היה למרן הרש"ש כתב יד של דרוש עולם המלבוש בביתו כרוך יחד עם הספרים שלו ושל קטעים מכתבי האריז"ל, והכתב הוא כתב ידו של הסופר האישי של רבינו הרש"ש הרב יוסף אדרעי, וחתום עליו חתימת ידו. בכל זאת כתוב בחוץ על הכתב יד מבחוץ הערה של מתלמידי בית אל - הרב היר"א שהרש"ש לא למד בזה. ע' ייראוך עם שמש ענף ט כ80 דף בזה.)
 
(23 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה. מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך, המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}
'''עולם המלבוש''' הוא דרגה ב[[סדר השתלשלות]] ה[[אור]] האלוקי בשביל התהוות העולמות מ[[אין סוף]]. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי [[מהר"י סרוג]] ובעיקר בספר [[עמק המלך]] להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי [[חיים ויטאל]] אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל הרש"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם ל[[צמצום הראשון]],{{הערה|1=הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' [[הלל מפריטש]] על ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=358 שער היחוד דף קעו, ד] שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.}} אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת [[אור הקו]] בעולמות.{{הערה|משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.}}
==עניינו==
==עניינו==
עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי כתוכן המלבוש שהוא חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום הוא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.
עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי בדומה למלבוש שנחשב דבר חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום היא האותיות שב[[אור אין סוף]] שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר ה[[רשימו]] לאחרי הצמצום.{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/14/53b.htm הוספות לספר ויקרא נג, ב].}}.
שכביכול הקב"ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש"מלבוש" ב[[גימטריה]] "[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]"{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא.}}), ועל זה נאמר "כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה" (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)
שכביכול הקב"ה הלביש את [[עצמותו]] ב[[לבוש החשמל]] העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש"מלבוש" ב[[גימטריה]] "[[חשמל (בחסידות)|חשמל]]"{{הערה|מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ' בראשית ע' ז.}}), ועל זה נאמר "כהדין [[צב|קמצא]] דלבושיה מניה וביה" (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)


דרגה זו, היא המכונה בפסוק "[[הוי']] מלך גאות לבש"{{הערה|[[תהלים]] פרק צג.}}, שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - הוא רק לבוש אליו{{הערה|1=ראה [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/33/633.htm פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג]. [[פלח הרימון]] בראשית ז, ב.}}.
דרגה זו, היא המכונה בפסוק "[[הוי']] מלך גאות לבש"{{הערה|[[תהלים]] פרק צג.}}, שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - היא רק לבוש אליו{{הערה|1=ראה [[אור התורה (ספר)|אור התורה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/2/33/633.htm פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג]. [[פלח הרימון]] בראשית ז, ב.}} .


מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל"א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=351 ספר המאמרים תרנ"ד עמ' שמ.}}.
מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס ל[[רשימו]] הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור ל[[אותיות]] הבאות ב[[רל"א שערים]]. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=351 ספר המאמרים תרנ"ד עמ' שמ.}}.
שורה 15: שורה 15:
==פולמוס העיסוק בעולם זה==
==פולמוס העיסוק בעולם זה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מהר"י סרוג]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מהר"י סרוג]]}}
רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי קאפיל, וכן כמובא בספר [[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}} דרוש המיוסד על קבלה זו, ולכן כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}.
רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. [[הבעל שם טוב]] קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי [[יעקב קאפיל ליפשיץ]], בספר [[דגל מחנה אפרים]] מובא דרוש המיוסד על קבלה זו{{הערה|סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה}}, בעקבות כך כל תלמידי הבעש"ט החל מה[[מגיד ממעזריטש]] ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם [[אדמו"ר הזקן]] המזכיר פעמים רבות בספריו את [[עמק המלך]] שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר [[נועם אלימלך]]{{הערה|פרשת פנחס ד"ה עוד}}, [[אוהב ישראל]]{{הערה|דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר}}. והמגיד מקוז'ניץ{{הערה|מגיד כ' ח"ן כללים בקבלתו.}}.


בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]).
בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"{{הערה|כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך [[צמצום בבחינת מרובע]] שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות}} מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)}}, שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מ[[אדמו"ר הזקן]] [[חסידות]] על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר [[אדמו"ר הזקן]] בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז [[קבלה]] איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על [[עץ חיים]]. במה עוסק עץ חיים? ב[[סדר ההשתלשלות]], אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: [[המגיד ממעזריטש|הרבי]] כשהיה מתחיל את [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]], היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", ב[[עצמות ומהות]]).


למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש.
למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי [[מאיר פאפירוש]] קובע ב"זוהר הרקיע"{{הערה|יט עב}} כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן והחסדי דוד והשעג"ע ועוד.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*ד"ה מן המיצר, [[תרמ"ח]].
*ד"ה מן המיצר, [[תרמ"ח]].
*תרמ"ט ע' רעח1
*תר"ן ע' שכג
*תרנ"א ע' כה
*תרנ"ב ע' צו
*תרנ"ד ע' שם
*הגהות לפתח אליהו תרנ"ח
*תרס"ב ע' שסא
*תרס"ג ע' תד
*תרס"ט ד"ה ויהי בנסוע
*תרע"ג ד"ה ביום השמע"צ
*תרע"ד ד"ה העושה סוכתו
*תרפ"ב ע' קפב
*תרפ"ו ע' לו (וכ"ה בתרפ"ז)
*אוה"ת בראשית תתשצג,ב
*שם ויקרא א'קסג


==מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש==
==מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש==
שורה 33: שורה 48:
[[קטגוריה:עולם המלבוש|*]]
[[קטגוריה:עולם המלבוש|*]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]

גרסה אחרונה מ־14:45, 28 ביולי 2024

עולם המלבוש הוא דרגה בסדר השתלשלות האור האלוקי בשביל התהוות העולמות מאין סוף. העיסוק בעולם זה נמצא בעיקר אצל תלמידי מהר"י סרוג ובעיקר בספר עמק המלך להרב הרב נפתלי הירץ בכרך, ובספר שבר יוסף (להריש"ר מקנדיה) ובביאורו נובלות חכמה, בספרי רבי חיים ויטאל אין אזכור לעולם זה (בלקוטי הש"ס בהפי' על ס"י מביא עולם זה וגם תלמידו של הרח"ו (הר' אפרים פאנצירי) בס' גלא עמיקמתא מביא דרוש המלבוש מתוך ס' דרוש המלבוש של הרי"ס (שהי' בכי"ק אצל הרש"ש)). מיקומו המדוייק של עולם זה בסדר ההשתלשות נתון לפרשנויות שונות. במקומות מספר מובא כי הוא קודם לצמצום הראשון,[1] אולם מאידך גיסא בכמה מקומות מובא כי צמצום זה הוא לאחרי צמצום הראשון וחלק מתהליך המשכת אור הקו בעולמות.[2]

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינו נרמז בשמו "מלבוש" שתוכנו הארת חיצוניות האור האלוקי בדומה למלבוש שנחשב דבר חיצוני ביחס לאדם עצמו, עולם זה נרמז בפסוק (תהלים קד, ב.): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה". ולכן דרגתו לפני הצמצום היא האותיות שבאור אין סוף שהוא כהדיבור הנמשך מחיצוניות והתמצית שבחכמה כך גם באור שהוא הדרגה התחתונה שבאור שממנו נשאר הרשימו לאחרי הצמצום.[3]. שכביכול הקב"ה הלביש את עצמותו בלבוש החשמל העליון שהוא הארה בלבד (וכמו שמובא ש"מלבוש" בגימטריה "חשמל"[4]), ועל זה נאמר "כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה" (- כאותו חגב, שלבושיו הם ממנו בעצמו, וגדלים עמו)

דרגה זו, היא המכונה בפסוק "הוי' מלך גאות לבש"[5], שעניין המלוכה - המחשבה ש"אנא אמלוך" - היא רק לבוש אליו[6] .

מצד עצמו לא שייך לקוראו בשם עולם, אך ביחס לרשימו הוא נקרא בשם זה, כיוון שהוא המקור לאותיות הבאות ברל"א שערים. בעולם זה המשכת הקו כבר קיימת, אלא שהיא עדיין בהעלם[7].

יסודות העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענינו של עולם זה הוא שהוא שורש לכל העולמות שלאחר הצמצום העיקרי המוזכר בעץ חיים, וכל פרטי סדר ההשתלשלות מיוסדים על עולם זה, אלא שמכיון שעולם זה הוא כולו בבחינת שורש בעולמות אין סוף, חששו רבים מהמקובלים לעסוק בעולמות אלו. אף אדמו"ר הזקן שיבח רבות[דרוש מקור] את רבי חיים ויטאל שנמנע מלכתוב אודות עולם זה מכיון שכאשר עוסקים בעולם זה ייתכן לחשוב כאילו מדובר במושגים שלאחר הצמצום, שהם עולמות בפועל, ולעומת זאת עולמות אלו הכלולים בעולם המלבוש הם עולמות בכוח, וכולם כלולים כביכול במחשבתו של הקב"ה באופן שעולמות אלו אינם מושגים כלל בפועל אפילו לצדיק הכי גדול ואפילו לעולמות עצמם.

לימוד עולמות אלו הוא רק בידיעה ולא בהשגה, וסיבת הלימוד היא רק כדי ללמוד מהם יסודות בעולמות שלאחר הצמצום, בגודל הקרבה של בני ישראל להקב"ה והשורש הנורא של בני ישראל שהוא למעלה למעלה מכל סדר ההשתלשלות, וכן כדי ללמוד אודות יסודות מציאותם של אותיות האל"ף-בי"ת, כפי לימודה היחודי של תורת החסידות.

פולמוס העיסוק בעולם זה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מהר"י סרוג

רבים מהמקובלים לא אבו ללמוד בתורת עולם המלבוש מכיון שרבי חיים ויטאל לא עסק בהם. הבעל שם טוב קבע למסקנה כי קבלת מהר"י סרוג היא תורת אמת, בהסכימו על הספר "שערי גן עדן" שכתב המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ, בספר דגל מחנה אפרים מובא דרוש המיוסד על קבלה זו[8], בעקבות כך כל תלמידי הבעש"ט החל מהמגיד ממעזריטש ולאחר מכן תלמידי המגיד הלא הם אדמו"ר הזקן המזכיר פעמים רבות בספריו את עמק המלך שהוא תלמיד מהר"י סרוג, ואחריו נהגו כן כל נשיאי חב"ד. כמו כן בכל ספרי החסידות מוזכרים יסודות מתורת מהר"י סרוג, ביניהם בספר נועם אלימלך[9], אוהב ישראל[10]. והמגיד מקוז'ניץ[11].

בקשר לעיסוק של תורת החסידות בעולמות המלבוש הנקראים "עולמות אין סוף"[12] מסופר: הרבי הריי"צ סיפר פעם[13], שהמשפיע הרב שמואל גרונם שמע מר' אברמ'קה ששמע מר' זלמן מקורעניץ (הרב אברהם משולם זלמן לנדא, שהיה סבו) שהוא היה תובע מאדמו"ר הזקן חסידות על חשבון עץ חיים (ושמע פעם) ואמר אדמו"ר הזקן בדביקות, "זלמינקע מאנט ביי מיר חסידות אויף ע"ח, וואס רעדט ע"ח, השתל', און איך ב"ה רעד העכער און נאך העכער.. ואמר אדמו"ר.. אז דער רבי פלעגט וועלן הייבין חסידות פלעגט ער זאגן אז קבלה איז שמות און גילויים און חסידות איז נגילה ונשמחה בך, בך אין עצמות". (זלמן דורש ממני שאומר מאמרי חסידות על עץ חיים. במה עוסק עץ חיים? בסדר ההשתלשלות, אך אנו ברוך השם עוסקים בלמעלה למעלה מסדר ההשתלשלות ואמר: הרבי כשהיה מתחיל את לימוד תורת החסידות, היה אומר שקבלה היא שמות וגילויים של אלקות, אבל חסידות היא בבחינת "נגילה ונשמחה בך", בעצמות ומהות).

למעשה גם מקובלים אחרים קבעו כי אין כלל סתירה בין תורת מהר"י סרוג לתורת רבי חיים ויטאל, כך למשל רבי מאיר פאפירוש קובע ב"זוהר הרקיע"[14] כי בעץ חיים מוכח פעמים רבות שהיה מקובל בידו דרוש עולם המלבוש. (אף דערער עליו העטרת צבי). וכן והחסדי דוד והשעג"ע ועוד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ד"ה מן המיצר, תרמ"ח.
  • תרמ"ט ע' רעח1
  • תר"ן ע' שכג
  • תרנ"א ע' כה
  • תרנ"ב ע' צו
  • תרנ"ד ע' שם
  • הגהות לפתח אליהו תרנ"ח
  • תרס"ב ע' שסא
  • תרס"ג ע' תד
  • תרס"ט ד"ה ויהי בנסוע
  • תרע"ג ד"ה ביום השמע"צ
  • תרע"ד ד"ה העושה סוכתו
  • תרפ"ב ע' קפב
  • תרפ"ו ע' לו (וכ"ה בתרפ"ז)
  • אוה"ת בראשית תתשצג,ב
  • שם ויקרא א'קסג

מושגים המבוארים בתורת עולם המלבוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ הערת הרבי בספר המאמרים תרנ"ט עמוד ע"ז, וראה גם בביאורי ר' הלל מפריטש על ספר שער היחוד דף קעו, ד שהאותיות שבטהירו עילאה שלפני הצמצום הראשון הוא עולם המלבוש.
  2. ↑ משמעות עמק המלך,וכ"ה מפורש בשערי ג"ע (נז' בתרמ"ט ובלקוטי לוי"צ פ' תרומה) המשך תער"ב חלק א עמוד תט"ז, ספר המאמרים תרס"ט עמוד צט ועוד.
  3. ↑ לקוטי תורה הוספות לספר ויקרא נג, ב.
  4. ↑ מאורי אור אות מ, סעיף קא. וראה פלח הרמון פ' בראשית ע' ז.
  5. ↑ תהלים פרק צג.
  6. ↑ ראה אור התורה פרשת שלח ד"ה למען תזכרו, עמ' תרלג. פלח הרימון בראשית ז, ב.
  7. ↑ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=351 ספר המאמרים תרנ"ד עמ' שמ.
  8. ↑ סוף פרשת ויחי עה"פ אילה שלוחה
  9. ↑ פרשת פנחס ד"ה עוד
  10. ↑ דרושי פורים ד"ה משנכנס אדר
  11. ↑ מגיד כ' ח"ן כללים בקבלתו.
  12. ↑ כך נראה, וראה בדברי הרבי בערך צמצום בבחינת מרובע שבעולם המלבוש מבואר ההתקשרות לעצמות ומהות
  13. ↑ שיחת י"ט כסלו תרס"ט (ספר השיחות תורת שלום ע' 256)
  14. ↑ יט עב
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=עולם_המלבוש&oldid=704838"