זלמן רייזס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קידוד קישורים)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
רבי '''משה שלמה זלמן רייזס''' (בקירוב: [[תקל"ג]]-[[תר"ז]]) מ[[שקלוב]] היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], ומחותנו של [[אדמו"ר האמצעי]].
רבי '''משה שלמה זלמן רייזס''' (בקירוב: [[תקל"ג]]-[[תר"ז]]) מ[[שקלוב]] היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], ומחותנו של [[אדמו"ר האמצעי]].


שורה 28: שורה 27:
*אחיו, ר' [[איסר קיסעס]]
*אחיו, ר' [[איסר קיסעס]]
*גיסו, ר' [[פנחס רייזעס]]
*גיסו, ר' [[פנחס רייזעס]]
==לקריאה נוספת==
*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], '''[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]]''' ח"א עמ' 101-102.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־01:26, 22 ביולי 2024

רבי משה שלמה זלמן רייזס (בקירוב: תקל"ג-תר"ז) משקלוב היה מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן, ומחותנו של אדמו"ר האמצעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בסביבות שנת תקל"ג[1] בעיירה סלונים לאביו הגאון רבי אליעזר גראיעווער, מחבר הספרים 'משנת דר' אליעזר בן יעקב' על הש"ס.

משהגיע לגיל חתונה, נשא את בתה של אלמנה עשירה בשם רייזל מהעיירה שקלוב, וכמו רוב בני העיר נמנה על המתנגדים לתורת החסידות.

התקרבותו לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות ביקורו של אדמו"ר הזקן בשקלוב לאחר חתונתו, ונצחונו בוויכוח מול גאוני העיר, ולאחר שהוכיח את אמיתתה של תורת החסידות, חותנתו הייתה בהתפעלות גדולה, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן היא תעניק לו את כל רכושה.

גיסו, ר' פינחס רייזס קיבל את ההצעה, ונסע לשהות שלושה חודשים אצל אדמו"ר הזקן בעקבותיהם הפך לחסיד חב"ד, וכשחזר - השפיע גם עליו.

היות והתקרבותם של שני הגיסים לתורת החסידות החל בעקבות חותנתם, נקראו שניהם בפי החסידים על שמה.

גירסא אחרת מספרת כי התקרבותם של הגיסים לדרך החסידות החלה ללא קשר לחותנתם, ואדרבה - היא הציקה להם ורדפה אותם על כך שהפכו לחסידים. דבר זה נמשך עד שרעייתו של ר' זלמן כרעה ללדת והרופאים אמרו שחייה בסכנה, ורק אז נסעה בעצמה לאדמו"ר הזקן וביקשה את ברכתו, ואדמו"ר הזקן התנה את הברכה בכך שתפסיק להציק לחתנים שלה לנהוג כחסידי חב"ד, והיא הבטיחה בלית ברירה, ומלידה זו נולד בנו ר' יעקב כולי סלונים.

במחיצת אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תקע"ד מינה אותו אדמו"ר האמצעי כאחד משלושת חברי הוועד שהתעסקו עם חלוקת הכסף שאסף במסעו מהאדיטש לליובאוויטש, יחד עם גיסו ר' פנחס רייזס והחסיד ר' שלמה פריידס.

בשעת מאסרו של אדמו"ר האמצעי, נאסר יחד עמו[2].

בנו, ר' יעקב כולי סלונים נשא את רבנית מנוחה רחל סלונים בתו של אדמו"ר האמצעי.

אחר מות אשתו הראשונה נשא בזקנותו את מרת מיניא בת אחיו ר' יצחק אייזיק, ונסע עמה לארץ הקודש בסביבות החורף של שנת תר"ו. ואחר היותו כשנה תמימה שם נפטר, בסביבות שנת תר"ז.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ר' יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/איך-נמלא-לבבנו-לעקור-מנחלת-אבותינו-האיתנים/82617070 תולדות ר' זלמן רויזעס], כפר חב"ד גליון 1019

הערות שוליים

  1. על פי הרישומים מחקירתו בעת מאסר אדמו"ר האמצעי כשנאסר יחד עמו, שהיה בן 53.
  2. רש"ב לוין שי' 'מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי' (עמ' לה-לו).