אברהם יעקב פרידמן (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם הראשונה " ב־"מלחמת העולם הראשונה ") |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר= | {{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר=האדמו"ר הקודם מסדיגורה|ראו=אברהם יעקב פרידמן (השלישי)}} | ||
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)]] | |||
רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' ([[ח' במנחם אב]] [[תרמ"ד]] - [[ה' בטבת]] [[תשכ"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] מסדיגורה ונינו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. ידידם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום [[ח' במנחם אב]] [[תרמ"ד]] לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת אביו, ביום [[י"ג בתשרי]] שנת [[תרס"ז]], החל למלא את מקומו באדמו"רות. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט לוינה, שם הנהיג חצרו עד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות. בזמן העבודה [[נדר]] שאם הוא יזכה להינצל ולעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בשנת [[תרח"ץ]] הצליח להגיע ל[[תל אביב]] וקיים את נדרו והחל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר, עד שראוהו והפסיק. הרב פרידמן הקים בית מדרש ומרכז חסידי בתל אביב וביתו היה מוקד למבקשים. | |||
בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום [[ה' בטבת]] [[תשכ"א]], נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין. | |||
בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום [[ה' בטבת]] | |||
כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת [[תשכ"ד]] בספר "אביר יעקב". | כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת [[תשכ"ד]] בספר "אביר יעקב". | ||
== | ==קשריו עם רבותינו נשיאנו== | ||
הרב פרידמן היה בידידות גדולה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש עמו בשנת [[תרצ"ח]]. הוא השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התועדויות]] שנערכו בתל אביב, ביקר במוסדות התורניים ב[[כפר חב"ד]] וסיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו את [[הרבי]] על פעולותיו ברחבי העולם. | הרב פרידמן היה בידידות גדולה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש עמו בשנת [[תרצ"ח]]. הוא השתתף מספר פעמים ב[[התוועדות|התועדויות]] שנערכו בתל אביב, ביקר במוסדות התורניים ב[[כפר חב"ד]] וסיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו את [[הרבי]] על פעולותיו ברחבי העולם. | ||
גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין [[חסידות חב"ד]]. | גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין [[חסידות חב"ד]]. | ||
בביקורו של | בביקורו של בן-אחיינו של הרב פרידמן, האדמו"ר הרב [[אברהם יעקב פרידמן]], ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]], שוחחו בין היתר על הפגישה בין הרב פרידמן (השני) לאדמו"ר הריי"צ. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 25: | שורה 24: | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 96. | *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמ' 96. | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין | {{מיון רגיל:פרידמן, אברהם יעקב}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:41, 19 ביולי 2024
רבי אברהם יעקב פרידמן (ח' במנחם אב תרמ"ד - ה' בטבת תשכ"א) היה האדמו"ר מסדיגורה ונינו של רבי ישראל מרוז'ין. ידידם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום ח' במנחם אב תרמ"ד לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת אביו, ביום י"ג בתשרי שנת תרס"ז, החל למלא את מקומו באדמו"רות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה, שם הנהיג חצרו עד למלחמת העולם השנייה. כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות. בזמן העבודה נדר שאם הוא יזכה להינצל ולעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בשנת תרח"ץ הצליח להגיע לתל אביב וקיים את נדרו והחל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר, עד שראוהו והפסיק. הרב פרידמן הקים בית מדרש ומרכז חסידי בתל אביב וביתו היה מוקד למבקשים.
בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום ה' בטבת תשכ"א, נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין.
כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת תשכ"ד בספר "אביר יעקב".
קשריו עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב פרידמן היה בידידות גדולה עם אדמו"ר הריי"צ ונפגש עמו בשנת תרצ"ח. הוא השתתף מספר פעמים בהתועדויות שנערכו בתל אביב, ביקר במוסדות התורניים בכפר חב"ד וסיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו את הרבי על פעולותיו ברחבי העולם.
גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין חסידות חב"ד.
בביקורו של בן-אחיינו של הרב פרידמן, האדמו"ר הרב אברהם יעקב פרידמן, ביום ד' בתמוז תש"מ, שוחחו בין היתר על הפגישה בין הרב פרידמן (השני) לאדמו"ר הריי"צ.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמ' 96.