שלום חריטונוב (ניקולייב): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(41 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שלום חריטונוב ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום חריטונוב, בעל מנגן מניקולייב]]
[[קובץ:שלום חריטונוב ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שלום חריטונוב, בעל מנגן מניקולייב]]
{{פירוש נוסף|בעל מנגן מניקולייב|נוכחי=בעל מנגן מניקולייב|אחר=שלום חריטונוב מקראון הייטס|ראו=שלום חריטונוב (קראון הייטס)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=בעל מנגן מניקולייב|אחר=ר' שלום חריטונוב מקראון הייטס|ראו=שלום חריטונוב (קראון הייטס)}}
ר' '''שלום חריטונוב''' היה אחד מהאחים החסידים לבית משפחת חריטונוב שנודעו כ[[בעל מנגן|בעלי מנגנים]]. שימש כ[[שוחט ובודק]] ב[[ניקולייב]] וחיבר [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] רבים, המעוררים [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] וכיסופי ה[[נשמה]] להתרומם לחיים [[רוחני]]ים.
ר' '''שלום חאריטנאוו''' ([[ב' שבט]] [[תרמ"ו]] – [[כ"ה בטבת]] [[תרצ"ד]]) היה [[בעל מנגן]] ממשפחת חאריטאנאוו, שחיבר [[ניגוני חב"ד|ניגונים חב"דיים]] רבים. שימש כ[[שוחט ובודק]] בעיר [[ניקולייב]].


ניגון '''א מאשינקע''' לר' שלום חאריטאנאוו, חובר על ידו מספר חדשים לפני פטירתו. בתקופה ההיא - בסביבות שנת [[תרפ"ט]] - אסרו השלטונות הרוסיים שחיטה של בהמות ור' שלום שהתפרנס כשחוט ובודק נותר ללא מקור פרנסה. הוא ניסה למצוא עבודה אחרת אך ללא הצלחה, הוא נדד ממקום למקום, כשהוא חולה ומתייסר.  
==תולדות חיים==
נולד  ב[[ב' שבט]] [[תרמ"ו]] לאביו ר' [[אברהם חריטונוב]], ששימש כשוחט בעיר [[ניקולייב]] ש[[באוקראינה]] למשפחה שרבים ממנה נודעו כבעלי מנגנים.  


באחד מניסיונותיו למצוא פרנסה, הזמין מכונת תפירת גרביים. גם החסיד ר' [[פרץ מוצ'קין]] הזמין באותו הזמן מכונה שכזו{{הערה|חסידים רבים ב[[רוסיה]] התפרנסו מעבודות כגון אלו, כדי שיוכלו לעבוד בביתם ולא יאלצו לעבוד בשבת, משום שהעבודה במכונה זו הייתה לפי כמות, ולא לפי ימים.}}, ובפועל הגיעה מהמפעל רק מכונה אחת. לאחר דין ודברים ופסיקת אדם שלישי, הפסיד ר' שלום את המכונה לטובת ר' פרץ מוצ'קין, ומיותר לציין את הרגשתו, כאשר לאחר כל התלאות הפסיד את אפשרות הפרנסה היחידה שהיתה לו. אז, במצבו הגופני הקשה, כשהי' שבור בליבו על הפסד המכונה ('א מאשינקע' באידיש), חיבר ר' שלום את הניגון הזה.
למד בישיבת [[ישיבת תומכי תמימים|תומכי תמימים]], ב[[זמבין]] אצל הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]], ואחר כך ב[[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שם למד בין השנים [[תרס"ג]]-[[תרס"ז]] (1903–1907){{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמוד 295.}}.
 
לאחר מכן השתקע בעיר ניקולייב, שם מילא את מקום אביו כשוחט ובודק. היה חוזר שם [[מאמר|מאמרי דא"ח]], וקיבל רשות מ[[הרבי הרש"ב]] להוסיף באמירת המאמר הסבר בנושא ממקורות אחרים.
 
בשנותיו האחרונות סבל מקשיי גדולים בפרנסה, לאחר ששלטונות [[ברית המועצות]] אסרו שחיטת בהמות. הוא החל לנדוד כדי לחפש פרנסה, ועבר בין [[לנינגרד]], [[מוסקבה]] ו[[מלחובקה]]. ב[[כ"ה טבת]] [[תרצ"ד]] (1934) נפטר בבית גיסו במוסקבה, והוא בן 48.
 
==ניגוניו==
ר' שלום חיבר ניגונים רבים, בסגנון עמוק. ב[[תשל"ג]] (1973) הוציא בנו שמשון תקליט מלחניו.
 
בין הניגונים שהלחין:
*'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון דבקות ללא מילים. נהוג לנגן אותו יחד עם מילות הפיוט "כי הנה כחומר" שאומרים בתפילת ליל יום כיפור, (וע"כ שמו).
*'''[[ניגון הבן יקיר לי]]''' - על מילות הפסוק "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'".
*'''[[שושנת יעקב מניקולייב|שושנת יעקב]]''' - ניגון מארש על מילות הפיוט ל[[פורים]] "שושנת יעקב".
*'''[[ניגון וקרב פזורנו]]''' - ניגון בסגנון [[וואלאח]] ללא מילים.
*'''[[ניגון א מאשינקע]]''' - הניגון חובר על ידו מספר חדשים לפני פטירתו, לאחר שהפסיד בדין תורה על מכונת תפירה שהייתה חיונית עבורו כדי להתפרנס ללא חילול שבת. מתוך שברון ליבו חיבר את הניגון.
*'''[[ניגון לר' שלום חריטונוב (פאנקע)|ניגון פאנקע]]'''
*'''[[ניגון נ"ח|ניגון דביקות]]'''
*'''ניגון התוועדות'''{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQejR5STVaWFRyXzg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]. לביצוע [https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/104522/ מקהלת הקאפעלע] (בדקה 05:05)}}.
*'''ניגון יעלה תחנונינו''' (ניגון פ"ח בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]) - [https://chabadpedia.co.il/images/c/ca/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%94_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%91.MP3 לשמיעת הניגון] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{*}} ב[https://chabad.info/musicnews/717306/ ביצוע מקהלת הקאפעליע]
*'''ניגון שמחה'''{{הערה|[[מדיה:09_-_Track_9.mp3| להאזנה לניגון מפי ר' שמשון חריטונוב]]. [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOWwxcm9VZ2tjdzg/view?usp=sharing לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}.
*'''ניגון געגועים''' - ניגון דביקות לר' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום חריטונוב]] שהיה מתפלל איתו את [[תפילת נעילה]]{{הערה|[[מדיה:307_Dveykus_-_Ne'iloh,_R'_Sholom_Charitonov.mp3 |לשמיעת הניגון]] מפי ר' [[דוד הורביץ]]}}.
 
==משפחתו==
*בנו, ר' [[שמשון חריטונוב]]
 
==ראו גם ==
* [[:קטגוריה:ניגוני ר' שלום חריטונוב]]
 
==לקריאה נוספת==
*דוד ז. רוטנברג, '''זכיתי לקבל מחמאה מהרבי שליט"א על דיוק הניגונים...''' כפר חב"ד, גליון 507, ע' 52


ר' שלום לא החזיק מעמד, ולאחר מספר חדשים ב[[כ"ה טבת]] [[תרצ"ד]] נפטר במוסקבה, והוא בן 48.
==ראו עוד==
*[[:קטגוריה:ניגוני שלום חריטונוב]]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חריטונוב, שלום}}
{{מיון רגיל:חריטונוב, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ניקולייב: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:משפחת חריטונוב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ד]]
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־21:55, 15 ביולי 2024

ר' שלום חריטונוב, בעל מנגן מניקולייב

ר' שלום חאריטנאוו (ב' שבט תרמ"וכ"ה בטבת תרצ"ד) היה בעל מנגן ממשפחת חאריטאנאוו, שחיבר ניגונים חב"דיים רבים. שימש כשוחט ובודק בעיר ניקולייב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בב' שבט תרמ"ו לאביו ר' אברהם חריטונוב, ששימש כשוחט בעיר ניקולייב שבאוקראינה למשפחה שרבים ממנה נודעו כבעלי מנגנים.

למד בישיבת תומכי תמימים, בזמבין אצל הרב שמואל גרונם אסתרמן, ואחר כך בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, שם למד בין השנים תרס"ג-תרס"ז (1903–1907)[1].

לאחר מכן השתקע בעיר ניקולייב, שם מילא את מקום אביו כשוחט ובודק. היה חוזר שם מאמרי דא"ח, וקיבל רשות מהרבי הרש"ב להוסיף באמירת המאמר הסבר בנושא ממקורות אחרים.

בשנותיו האחרונות סבל מקשיי גדולים בפרנסה, לאחר ששלטונות ברית המועצות אסרו שחיטת בהמות. הוא החל לנדוד כדי לחפש פרנסה, ועבר בין לנינגרד, מוסקבה ומלחובקה. בכ"ה טבת תרצ"ד (1934) נפטר בבית גיסו במוסקבה, והוא בן 48.

ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלום חיבר ניגונים רבים, בסגנון עמוק. בתשל"ג (1973) הוציא בנו שמשון תקליט מלחניו.

בין הניגונים שהלחין:

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דוד ז. רוטנברג, זכיתי לקבל מחמאה מהרבי שליט"א על דיוק הניגונים... כפר חב"ד, גליון 507, ע' 52

הערות שוליים