יחיאל הלפרין (חזן): הבדלים בין גרסאות בדף

החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''), היה [[שליח ציבור]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

נולד בשנת (?). לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב [[דב זאב קאזווניקוב|בערע וואלף קאזעווניקאוו]], קירב אותו לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]].

[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שהוא הגיע לליובאוויטש מיד לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]].

בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאוד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה{{הערה|ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז.}}.

הוא היה חזן אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ואף הקים ב[[ליובאוויטש]] מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. הוא הביא את הניגון [[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]] לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: [[ניגון כאוהל הנמתח]] לפיוט הנאמר ב[[יום כיפור]], ו[[ניגון מכלכל חיים (ר' יחיאל הלפרין)|ניגון מכלכל חיים]].

בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת [[תומכי תמימים]].

 

*[[מכלכל חיים (ר' יחיאל הלפרין)|מכלכל חיים]].

*[[ניגון והכהנים]].