יחיאל הלפרין (חזן): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר המהר"ש " ב־"אדמו"ר המהר"ש ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (26 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''). | החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''), היה [[שליח ציבור]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת (?). לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]]. קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב [[דב זאב קאזווניקוב|בערע וואלף קאזעווניקאוו]], קירב אותו לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]]. | |||
[[ | [[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שהוא הגיע לליובאוויטש מיד לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]]. | ||
בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[ | בשנת האבלות על [[אדמו"ר המהר"ש]] שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאוד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה{{הערה|ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז.}}. | ||
הוא היה חזן אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], ואף הקים ב[[ליובאוויטש]] מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כ[[שד"ר]] עבור ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. הוא הביא את הניגון [[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]] לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: [[ניגון כאוהל הנמתח]] לפיוט הנאמר ב[[יום כיפור]], ו[[ניגון מכלכל חיים (ר' יחיאל הלפרין)|ניגון מכלכל חיים]]. | |||
בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת | בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת [[תומכי תמימים]]. | ||
==ניגוניו== | |||
*[[הוא אלוקינו (ניגון)|הוא אלוקינו]]. | |||
*[[והחסידים והעובדים (ניגון)|והחסידים והעובדים]]. | |||
*[[כאוהל הנמתח (ניגון)|כאוהל הנמתח]]. | |||
*[[מכלכל חיים (ר' יחיאל הלפרין)|מכלכל חיים]]. | |||
*[[ניגון ונסלח]]. | |||
*[[ניגון והכהנים]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:הלפרין, יחיאל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | |||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | |||
[[קטגוריה:בעלי תפילה]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הלפרין]] | |||
[[קטגוריה:חזנים]] | |||
גרסה מ־16:11, 9 ביולי 2024
החזן יחיאל הלפרין (כונה גם ר' יחיאל דער חזן או יחיאל דער משולח), היה שליח ציבור בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ושד"ר של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חיים
נולד בשנת (?). לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן. קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון בחרקוב וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערע וואלף קאזעווניקאוו, קירב אותו לחסידות חב"ד[1] והוא הפך לאחד מהיושבים ('זיצערס') בליובאוויטש.
אדמו"ר הריי"צ מספר שהוא הגיע לליובאוויטש מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני אבילות.
בשנת האבלות על אדמו"ר המהר"ש שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך אדמו"ר הרש"ב פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאוד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה[2].
הוא היה חזן אצל אדמו"ר הרש"ב, ואף הקים בליובאוויטש מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כשד"ר עבור ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. הוא הביא את הניגון הוא אלוקינו לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: ניגון כאוהל הנמתח לפיוט הנאמר ביום כיפור, וניגון מכלכל חיים.
בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת תומכי תמימים.
ניגוניו
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ה לה"ק עמ' כז
- ↑ ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז.