דווינסק – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
הקהילה החסידית בעיר החלה כבר בתקופת [[הבעל שם טוב]], וכך מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימתו בשם החסיד ר' [[שמואל מאזינקער]] (בן העיר גרייבה הסמוכה לדוינבורג-דווינסק): "עיר דענעבורג נחשבה לבירת עדת החסידים עוד מתחלת זריחת שמש חסידות [[הבעש"ט]] נ"ע בעולם, על פי סיפורם של זקני החסידים אשר קבלו מאבותיהם החסידים"{{הערה|שם=רשימה|1=רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, וב[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/reshima-5653-9.pdf חוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א]). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".}}.
הקהילה החסידית בעיר החלה כבר בתקופת [[הבעל שם טוב]], וכך מתאר [[אדמו"ר הריי"צ]] ברשימתו בשם החסיד ר' [[שמואל מאזינקער]] (בן העיר גרייבה הסמוכה לדוינבורג-דווינסק): "עיר דענעבורג נחשבה לבירת עדת החסידים עוד מתחלת זריחת שמש חסידות [[הבעש"ט]] נ"ע בעולם, על פי סיפורם של זקני החסידים אשר קבלו מאבותיהם החסידים"{{הערה|שם=רשימה|1=רשימת אדמו"ר הריי"צ מי"א-י"ג ניסן תרנ"ג (שמועות וסיפורים הוצאת תש"נ ח"ג ע' 85 ואילך, וב[http://lahak.org/pdf2/mehurayatz/reshima-5653-9.pdf חוברת בפ"ע בהוצאת קה"ת, תשע"א]). ובאגרות 'קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' ע' צז: "עיר דווינסק הייתה נחשבת בין הערים היותר חשובות בעניני חסידות בגליל ההוא, אבל להעדר משפיע ומעורר הנה נתרוקנה במשך הזמן והעלתה חלודה".}}.


בין החסידים הזקנים בעיר בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]], היו החסידים רבי [[שלמה באשעס]], ר' אברהם זלמן סגי נהור, ר' מנחם שמואל אלוקסטער ור' זלמן משה ליאזנער{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.}}.
בין החסידים הזקנים בעיר בזמן [[אדמו"ר צמח צדק]], היו החסידים רבי [[שלמה באשעס]], ר' [[אברהם זלמן סגי נהור]], ר' מנחם שמואל אלוקסטער ור' זלמן משה ליאזנער{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ הנ"ל.}}.


בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ובתי כנסת רבים.
בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] הייתה בעיר קהילה חב"דית גדולה, ובתי כנסת רבים.
שורה 11: שורה 11:
בשנת [[תרפ"ח]], בדרכו לביקורו ב[[ורשה]], עצר הרבי הריי"צ לשעה קלה בעיר ושוחח עם חסידים חב"ד מהעיר.
בשנת [[תרפ"ח]], בדרכו לביקורו ב[[ורשה]], עצר הרבי הריי"צ לשעה קלה בעיר ושוחח עם חסידים חב"ד מהעיר.


בשנת [[ת"ש]] הוקם בעיר סניף של ארגון [[אחות התמימים]], שפעל זמן קצר בלבד עד [[מלחמת העולם השנייה]]. הרבי הריי"צ הגיב בקורת רוח רבה על הקמת הסניף{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.}}.
בשנת [[ת"ש]] הוקם בעיר סניף של ארגון [[אחות התמימים]], שפעל זמן קצר בלבד עד הכיבוש הנאצי ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הרבי הריי"צ הגיב בקורת רוח רבה על הקמת הסניף{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב, אגרת ד'שסא. ד'תג.}}.


===רבני חב"ד בעיר===
===רבני חב"ד בעיר===
שורה 27: שורה 27:
*[[שלמה אליהו אושפאל]]
*[[שלמה אליהו אושפאל]]
*[[מרדכי אליהו שווי]]
*[[מרדכי אליהו שווי]]
==לקריאה נוספת==
* הרב [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]]


{{תבנית:עיירות בלטביה}}
{{תבנית:עיירות בלטביה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:לטביה]]
[[קטגוריה:לטביה]]