אברהם הירש ברודנא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איחוד|אברהם צבי ברודנא}} | {{איחוד|אברהם הירש ברודנא|אברהם צבי ברודנא}} | ||
[[קובץ:Gave of Avraham Tzvi Brodna.jpg|ממוזער|250px|קברו]] | [[קובץ:Gave of Avraham Tzvi Brodna.jpg|ממוזער|250px|קברו]] | ||
רבי '''אברהם צבי הירש ברודנא''' ([[תר"י]] - [[כ"ט אייר]] [[תרצ"ו]]) היה רב שנמנה על [[חסידות קאפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]], ששימש כ[[רב]] בקהילות שונות. | רבי '''אברהם צבי הירש ברודנא''' ([[תר"י]] - [[כ"ט אייר]] [[תרצ"ו]]) היה רב שנמנה על [[חסידות קאפוסט|חסידי חב"ד-קאפוסט]], ששימש כ[[רב]] בקהילות שונות. | ||
גרסה מ־18:05, 3 ביולי 2024
|
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך אברהם צבי ברודנא. | ||
| אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. | |||
רבי אברהם צבי הירש ברודנא (תר"י - כ"ט אייר תרצ"ו) היה רב שנמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, ששימש כרב בקהילות שונות.
תולדות חיים
רבי אברהם צבי הירש ברודנא נולד בעיר דווינסק בשנת תר"י, לאביו רבי משה ברודנא. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אצל הנצי"ב מוולזין וכן נסמך לרבנות ע"י הרב יצחק אלחנן ספקטור.
בשנת תרכ"ט התחתן עם בתו של הרב שלמה זלמן אהרונוביץ, לאחר חתונתו התיישב ליד העיר דווינסק ושקע בלימוד תורה.
על אף שלמד בישיבות ליטאיות היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק, לאחר הסתלקותו הצמח צדק, נהיה לחסידו של האדמו"ר מקאפוסט.
בשנת תרנ"ג התמנה להיות רב העיר קופישאק, ובשנת תרס"ב מונה לרב העיר ברעזין שם כיהן כרב עד למלחמת עולם הראשונה. בעת המלחמה היה לרבה של מוסקבה.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בכ"ט אייר תרצ"ו.
ספריו וחיבוריו
ברכת אברהם חלק א-ג, וילנה תרנ"ט, באתר HebrewBooks
לחם ערב, ורשה תרע"ג, באתר HebrewBooks
מגני אברהם, ירושלים תרפ"ו, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק א', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ב', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ג', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks
חסד לאברהם חלק ד', ירושלים תרפ"ח, באתר HebrewBooks