בכיה ודמעות: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
מ (שיע.ק העביר את הדף דמעות לשם בכיה ודמעות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
===בראש השנה ויום כיפור=== | ===בראש השנה ויום כיפור=== | ||
בשם האריז"ל מובא שמי שאינו בוכה בראש השנה ויום כיפור 'אין נשמתו שלימה'. | בשם האריז"ל מובא שמי שאינו בוכה בראש השנה ויום כיפור 'אין נשמתו שלימה'. ואין הכוונה שאם יבכה "בכח" אז תהיה נשמתו שלימה, וגם לא לבכי של מרירות (מצד המרה שחורה על הריחוק מאור פני ה') - אלא לבכי שמצד קרבת ה' העצומה שבזמנים אלו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/37d.htm לקוטי תורה פרשת תצא לז, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/2/330.htm כתר שם טוב חלק שני סימן של]. וראו [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/4/3/index.htm ספר השיחות תש"ז עמוד 60].}}. | ||
==בתיקון חצות== | ==בתיקון חצות== | ||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
הנפש יכולה להיות נתונה בו זמנית בשתי תנועות הפכיות של בכיה וחדוה, כפי שהזוהר מספר על רבי אלעזר בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], שכאשר שמע סודות התורה מאביו בענין [[חורבן בית המקדש]] העיד על עצמו: "בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא"{{הערה|זוהר חלק ג' דף עה עמוד א'.}}, כלומר שבכיה תקועה בליבו מצד אחד כיון שעתה עמד על גודל החורבן, ויחד עם זאת מצד שני חדווה 'תקועה בליבו' מסודות התורה העמוקים שנתגלו לו. | הנפש יכולה להיות נתונה בו זמנית בשתי תנועות הפכיות של בכיה וחדוה, כפי שהזוהר מספר על רבי אלעזר בנו של [[רבי שמעון בר יוחאי]], שכאשר שמע סודות התורה מאביו בענין [[חורבן בית המקדש]] העיד על עצמו: "בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא"{{הערה|זוהר חלק ג' דף עה עמוד א'.}}, כלומר שבכיה תקועה בליבו מצד אחד כיון שעתה עמד על גודל החורבן, ויחד עם זאת מצד שני חדווה 'תקועה בליבו' מסודות התורה העמוקים שנתגלו לו. | ||
אדמו"ר הזקן מביא ענין זה פעמיים בספר התניא{{הערה|לקוטי אמרים פרק ל"ד, ואגרת התשובה פרק י"א.}}, | אדמו"ר הזקן מביא ענין זה פעמיים בספר התניא{{הערה|לקוטי אמרים פרק ל"ד, ואגרת התשובה פרק י"א.}}. היינו, מאחר והמרירות על ריחוקו מהשם נובעת מסיבה הקשורה לנפש הבהמית ולעומת זאת השמחה מקרבת ה' נובעת מהנפש האלוקית, יכול הבינוני{{הערה|הרבי מוכיח שמדובר דווקא על בינוני בדרגה גבוהה, ולא על "סתם" בינוני.}} להיות בו בזמן במרירות ובשמחה{{הערה|ראו עוד שיחת אדמו"ר הריי"צ פרשת פנחס, ש"ת.}}. | ||
==הדמעות בגאולה== | ==הדמעות בגאולה== | ||
גרסה אחרונה מ־17:22, 1 ביולי 2024
בכיה וכן דמעות, הם ביטוי חיצוני לרגש חזק שכלי הגוף אינם יכולים להכיל. בדרך כלל בשל צער גדול, אך לעיתים יכול להיות גם בכי של התרגשות ודמעות של שמחה, כאשר אדם מקבל בשורה טובה באופן פתאומי וכדומה[1].
שורש הדמעות ופעולתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקבלה (וכן בספרי הרפואה) מוסבר שהדמעות הם מותרי הלחות שבמוח, ולכן השורש שלהם הוא בנצח והוד שבחכמה, וכאשר אדם מתרגש בצורה חזקה, על ידי 'דחק המוח', יוצאת הלחות בדמעות.
עם זאת, ישנה מציאות שהדמעות יוצאות בקלות גם מבלי צער גדול או שמחה יתירה, בשל הקלקול בעין או מחלישות הגידים שבמוח, וזו הסיבה שיש אנשים שהם בעלי בכי או לחילופין שקשה להם לבכות גם כשיש להם צער גדול[2].
במאורי אור מפורש שהדמעות שבנצח והוא, קשורים עם שם אלקים, שיש לו 120 צירופים, והמילה 'דמעה' עם ה'כולל' בגימטריא 120, ומההעלם והסתר הכפול של שם אלוקים, המהווה 'מחיצה של ברזל' המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, מגיע הבכי שבא לידי ביטוי בדמעות (מיעוט רבים 2, פעמיים 'דמעה' כנגד המחיצה הכפולה של שם אלוקים).
וכנגד הדמעות הקשורות עם ההסתר, במקום שבו 'שערי תפילות ננעלו', 'שערי דמעות לא ננעלו', כיון שעל ידי הדמעות מעורר את ה'עיניים' של ההשגחה העליונה, בחינת "עורה למה תישן הוי'" ו"לא ינום ולא ישן שומר ישראל"[3].
כפי שרואים במוחש שאדם מרגיש שעל ידי הבכי הוקל לו, כך גם ברוחניות, הדמעות הם הוצאת הפסולת, ועל ידי הבכי נמתק פסולת הגבורות הקשות של עצבות ודאגה[4].
כך גם בהשפעה על הזולת, רואים במוחש שדברים בלבד לא תמיד משפיעים, מה שאין כן כאשר הדברים נאמרים מתוך בכי המצביע על כך שהדבר נוגע למדבר עצמו ואלו דברים היוצאים מן הלב, וממילא גם נכנסים אל הלב[5].
מדרכי התשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזוהר, ואחריו במובאות רבות, מובא הביטוי 'דמעות מכבסות', כלומר שהן מנקות את לבושי האדם מחשבה דיבור ומעשה ש'התלכלכו' בחטאים, ומבטאים את שלימות התשובה שאדם מתמרמר מעומק הלב על מעשיו הרעים עד שמגיע לידי בכי[6], והדמעות מתקנות את בחינת המקיף (והם בחינת 'תיקון האותיות' של המחשבה)[7].
בראש השנה ויום כיפור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשם האריז"ל מובא שמי שאינו בוכה בראש השנה ויום כיפור 'אין נשמתו שלימה'. ואין הכוונה שאם יבכה "בכח" אז תהיה נשמתו שלימה, וגם לא לבכי של מרירות (מצד המרה שחורה על הריחוק מאור פני ה') - אלא לבכי שמצד קרבת ה' העצומה שבזמנים אלו[8].
בתיקון חצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכיה וחדווה יחד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנפש יכולה להיות נתונה בו זמנית בשתי תנועות הפכיות של בכיה וחדוה, כפי שהזוהר מספר על רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי, שכאשר שמע סודות התורה מאביו בענין חורבן בית המקדש העיד על עצמו: "בְּכִיָיה תְּקִיעָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא חֲדָא, וְחֶדְוָותָא בְּלִבָּאִי מִסִּטְרָא אָחֳרָא"[9], כלומר שבכיה תקועה בליבו מצד אחד כיון שעתה עמד על גודל החורבן, ויחד עם זאת מצד שני חדווה 'תקועה בליבו' מסודות התורה העמוקים שנתגלו לו.
אדמו"ר הזקן מביא ענין זה פעמיים בספר התניא[10]. היינו, מאחר והמרירות על ריחוקו מהשם נובעת מסיבה הקשורה לנפש הבהמית ולעומת זאת השמחה מקרבת ה' נובעת מהנפש האלוקית, יכול הבינוני[11] להיות בו בזמן במרירות ובשמחה[12].
הדמעות בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפסוק אומר שבגאולה העתידה "בבכי יבואו"[13], ומוסבר בחסידות שהבכי יבוא מב' תנועות הפכיות: דמעות של שמחה על הגילוי אלוקות העצום, יחד עם הצער על כך שעד עכשיו לא זכו לאור זה[14].
באופן אחר מבואר, שבכי זה קשור עם הוצאת ה'פסולת' (ראו לעיל)[4].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תו"א וישלח כו, א. ובכ"מ. בענין דמעות של שמחה, ראו המסופר על רבי עקיבא שכאשר השיג סודות התורה בשיר השירים זלגו עיניו דמעות של שמחה מצד ריבוי האור (זח"א צח, ב (במהנ"ע). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זהר חדש בראשית ז, א) לקוטי תורה תצא לז, ד. ועוד.
- ↑ תורת חיים בראשית חלק ב' פרשת וישלח קפז, ב.
- ↑ יהל אור על תהילים מב, 'היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה'.
- ↑ 4.0 4.1 תורת חיים בראשית חקל ב' פרשת וישלח קפז, ד .
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשכ"ו.
- ↑ זח"ג עה, ב. ראשית חכמה שער התשובה פ"ה. ספר השיחות תש"ו-ה'שי"ת עמוד 293.
- ↑ שערי אורה קג, ב.
- ↑ לקוטי תורה פרשת תצא לז, ד. כתר שם טוב חלק שני סימן של. וראו ספר השיחות תש"ז עמוד 60.
- ↑ זוהר חלק ג' דף עה עמוד א'.
- ↑ לקוטי אמרים פרק ל"ד, ואגרת התשובה פרק י"א.
- ↑ הרבי מוכיח שמדובר דווקא על בינוני בדרגה גבוהה, ולא על "סתם" בינוני.
- ↑ ראו עוד שיחת אדמו"ר הריי"צ פרשת פנחס, ש"ת.
- ↑ ירמיהו לא, ח.
- ↑ שערי אורה, קמ, ב.