מרדכי ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי ליפסקר''' שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]. | {{מפנה|מרדכי ליפסקר|מוטי ליפסקר}} | ||
הרב '''מרדכי ליפסקר''' (נולד ב[[ט"ו תשרי]] [[תשי"ז]] (1957)) שימש כמנהל [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[פתח תקווה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר]] ולאמו מרת שפרה. | ||
בכ' מנחם אב תשל"ח נמנה על קבוצת התלמידים שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. קבוצה זו היתה הקבוצה הראשונה שזמן הלימוד שלה לא היה מפסח לפסח, ולמעשה התארכה למעלה משנה, מכ' אב תשל"ח ועד חשון תש"מ. | בכ' מנחם אב תשל"ח נמנה על קבוצת התלמידים שנסעה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. {{הערה|קבוצה זו היתה הקבוצה הראשונה שזמן הלימוד שלה לא היה מפסח לפסח, ולמעשה התארכה למעלה משנה, מכ' אב תשל"ח ועד חשון תש"מ}}. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל בת הרב [[יוחנן יהודה ספרנאי]], והתיישב בסמיכות למגורי הורי רעייתו ב[[כפר חב"ד]], שם גם נולד בנו הבכור. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל בת הרב [[יוחנן יהודה ספרנאי]], והתיישב בסמיכות למגורי הורי רעייתו ב[[כפר חב"ד]], שם גם נולד בנו הבכור [[אריה זאב ליפסקר (רחובות)]]. | ||
בהמשך, עבר בהוראת הרבי ל[[קרית מלאכי]] והחל לשמש כמנהל סניף [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] שהוקם במקום כעשר שנים קודם לכן. | בהמשך, עבר בהוראת הרבי ל[[קרית מלאכי]] והחל לשמש כמנהל סניף [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] שהוקם במקום כעשר שנים קודם לכן. | ||
שימש בתפקיד מנהל בית הספר עד שנת תשס"ו, אז התקבלה ההחלטה על ידי ועד | שימש בתפקיד מנהל בית הספר עד שנת תשס"ו, אז התקבלה ההחלטה על ידי ועד נחלת הר חב"ד לערוך שינויים ארגוניים בצוות ניהול המוסדות{{הערה|בעקבות הפסקת העסקתו, התגלעו חילוקי דעות בינו לבין הנהלת הועד בנוגע לכיסוי ההלוואות שנטל על עצמו לצורך הניהול התקין שלל המוסד, וטענות כספיות נוספות, שהתבררו לבסוף בבית המשפט שצידד ברוב הטענות בעמדתו.}}. | ||
רעייתו מרת רחל (רוחי) ליפסקר, היא יצרנית ומשווקת פאות. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 16: | שורה 19: | ||
*בנו, ר' מנחם מענדל ליפסקר | *בנו, ר' מנחם מענדל ליפסקר | ||
*בנו ר' נפתלי ליפסקר | *בנו ר' נפתלי ליפסקר | ||
*בתו, מרת חנה בירמאן | |||
*בתו מרת חיה מושקא | *בתו מרת חיה מושקא | ||
*בתו מרת מרים | *בתו מרת מרים | ||
| שורה 25: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בקריית מלאכי]] | ||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ספרנאי]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | [[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | ||
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:36, 30 ביוני 2024
המונח "מרדכי ליפסקר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מוטי ליפסקר.
הרב מרדכי ליפסקר (נולד בט"ו תשרי תשי"ז (1957)) שימש כמנהל בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפתח תקווה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר ולאמו מרת שפרה.
בכ' מנחם אב תשל"ח נמנה על קבוצת התלמידים שנסעה ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'. [1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל בת הרב יוחנן יהודה ספרנאי, והתיישב בסמיכות למגורי הורי רעייתו בכפר חב"ד, שם גם נולד בנו הבכור אריה זאב ליפסקר (רחובות).
בהמשך, עבר בהוראת הרבי לקרית מלאכי והחל לשמש כמנהל סניף בית הספר למלאכה שהוקם במקום כעשר שנים קודם לכן.
שימש בתפקיד מנהל בית הספר עד שנת תשס"ו, אז התקבלה ההחלטה על ידי ועד נחלת הר חב"ד לערוך שינויים ארגוניים בצוות ניהול המוסדות[2].
רעייתו מרת רחל (רוחי) ליפסקר, היא יצרנית ומשווקת פאות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אריה זאב ליפסקר - נציג חב"ד בעיריית רחובות
- בנו, ר' מנחם מענדל ליפסקר
- בנו ר' נפתלי ליפסקר
- בתו, מרת חנה בירמאן
- בתו מרת חיה מושקא
- בתו מרת מרים
- בתו מרת עדינה
- בתו מרת רבקה
הערות שוליים
- ↑ קבוצה זו היתה הקבוצה הראשונה שזמן הלימוד שלה לא היה מפסח לפסח, ולמעשה התארכה למעלה משנה, מכ' אב תשל"ח ועד חשון תש"מ
- ↑ בעקבות הפסקת העסקתו, התגלעו חילוקי דעות בינו לבין הנהלת הועד בנוגע לכיסוי ההלוואות שנטל על עצמו לצורך הניהול התקין שלל המוסד, וטענות כספיות נוספות, שהתבררו לבסוף בבית המשפט שצידד ברוב הטענות בעמדתו.