נעשה ונשמע: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:32, 27 ביוני 2024

נעשה ואחר כך נשמע

כשאחד מבני ישראל חי שלא על פי ציווי הבורא לבני ישראל – מובן כשאינו חש עצמו בטוב (אף שאינו יודע וטועה בהסיבה האמיתית).
ולכן לכל לראש – צריך לתקן הנזכר לעיל. והובטח כל אחד ואחד – יגעת ומצאת.
ובכל זה צריך להיות הקדמת נעשה ( – בפועל ממש) לנשמע (הבנה על ידי חקירה ודרישה וכו'), ובפרט שכשאדם רעב (למזונו הגשמי או הרוחני) אינו מסוגל להעמיק ולשקלא-וטריא שכליים וכיוצא בזה – מה שאין כן לאחרי שישביע רעבונו. ולכן תדחה פתרון השכלי דהשאלות ביהדות וכו' – עד שתתבסס בקיום בפועל ממש.

אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תקיא^[1]

הביטוי נעשה ונשמע שאמרו בני ישראל לפני מתן תורה מבטא קבלת עול מוחלטת לה' באמונה שלמה ("נעשה"), זאת לצד חשיבות ההבנה והרגש בתורה ובמצוות ("נשמע").

הקדמת נעשה לנשמע בה' סיון היתה הכנה חשובה ועיקרית לקבלת התורה בו' סיון.

במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרשת יתרו המתארת את מתן תורה, מצוטטים בני ישראל כאומרים "נעשה" בלבד:

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה

— ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ז'-ח'

הצירוף "נעשה ונשמע" מובא בהמשך, בפרשת משפטים לאחר שמשה רבינו קרא באזני בני ישראל את התורה מפרשת בראשית עד פרשת מתן תורה:

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

— ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ז'

הכרזתם של ישראל "נעשה ונשמע" פעלה עניינים נעלים ביותר כפי שמתואר בגמרא:

דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע

— שבת פח, א.

אותם כתרים ניטלו מעם ישראל זמנית בעקבות חטא העגל ובביאת המשיח יוחזרו כתרים אלו לישראל.

גישה זו של הקדמת "נעשה" ל"נשמע" מיוחסת למלאכים:

בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?

— שבת פח, א.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי ביאר את חשיבות הנושא של ה"נשמע" במתן תורה. שקבלת עול שלמה היא לכאורה ההכרזה "נעשה" בלבד. יהודי אומר לקב"ה, כל מה שתצווה עליי - אעשה. כפי שהתורה מספרת קודם לכן: "ויען כל העם קול אחד ויאמרו, כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה". מדוע אם כן באה בהמשך התוספת: "נעשה ונשמע"?

יתרה מזו: התוספת "ונשמע" גורעת לכאורה מקבלת העול הבאה לידי ביטוי בהכרזה "נעשה". אמנם הם מצהירים שה"נעשה" קודם ל"נשמע", אבל בכל-זאת הם דורשים להבין. והלוא קבלת-עול שלמה פירושה, שיהודי מקיים את המצוות לא בגלל הכרתו השכלית אלא מכיוון שזה רצון ה'.

אמנם יהודי חייב לא רק לקיים את התורה ("נעשה"), אלא גם ללמוד אותה ולהבינה בשכלו ("ונשמע"), אבל גם זה עצמו בא מתוך קבלת-עול. כשם שציווה הקב"ה לקיים מצוות מעשיות, כך ציווה מצוות הקשורות בלימוד ובהבנה. נמצא אפוא, שגם לימוד התורה אינו אלא פרט בתוך ה"נעשה".

כשמתבוננים במאמרי חז"ל מתברר, שההכרזה "ונשמע" לא זו בלבד שלא גרעה מה"נעשה", אלא היא-עצמה עניין נעלה ביותר. חז"ל אומרים, שכאשר הכריזו בני-ישראל "נעשה ונשמע", באו מלאכי-השרת וקשרו לכל יהודי שני כתרים – אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע". מכאן אנו למדים, שה"ונשמע" הוא עניין גדול לעצמו.

יש כאן יסוד עמוק במידת התמסרותו של יהודי לקב"ה. יכול אדם לקבל עליו עול תורה ומצוות ולקיים בפועל את כל ציוויי ה', אבל עולמו הפנימי נשאר מחוץ לעבודת ה'. אמנם בפועל הוא מקיים את כל התורה כולה, אבל שכלו ורגשותיו אינם מזדהים הזדהות שלמה עם רצון ה'. זו אינה עבודת ה' שלמה.

יהודי נדרש לעבוד את ה' לא רק ב"נעשה" אלא גם ב"נשמע". עליו להבין בשכלו ולהרגיש בליבו את הטוב והיוקר והנחיצות של התורה והמצוות. ויתרה מזו: עליו להחדיר הכרה זו גם לנפשו הבהמית ולגופו הגשמי, עד שגם יצר-הרע שבו יגיע לאהבת ה' – "בכל לבבך, בשני יצריך".

לכן לאחר שהצהירו בני-ישראל שהם מקבלים עליהם בשלמות את עולו של הקב"ה – "נעשה", באו לשלב עליון יותר – "נעשה ונשמע". בכך הצהירו, שלא יסתפקו בעצם הקיום של התורה ומצוותיה, אלא יגיעו למדרגה עליונה יותר, שגם בהכרתם השכלית יבינו ויכירו במעלת התורה ומצוותיה. על כך קשרו להם מלאכי השרת שני כתרים, שכן ה"ונשמע" הוא שלב עליון יותר בקבלת-העול ובהתמסרות לרצון ה', המקיפה לא רק את כוחות העשייה של האדם אלא גם את עולמו הפנימי, שכלו ורגשותיו^[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחילה "נעשה" ואחר-כך "נשמע" באתר צעירי חב"ד
לקט מכתבי הרבי על 'נעשה ונשמע' (אנגלית)

הערות שוליים

↑ תצלום המענה נדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 6.
↑ תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג.

[1] תצלום המענה נדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 6.

[2] תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''נעשה ונשמע''', היא אמירה אותה אמרו בני ישראל לפני מתן תורה, ומשמעותה היא, שלאחרי שאמרו "נעשה" - לא רק "נעשה" כל מה ש[[הקב"ה]] יצווה (קבלת עול), אלא גם "נשמע" מלשון הבנה.
+{{חלונית
+|כותרת = נעשה ואחר כך נשמע
+|תוכן = כשאחד מבני ישראל חי שלא על פי ציווי הבורא לבני ישראל – מובן כשאינו חש עצמו בטוב (אף שאינו יודע וטועה בהסיבה האמיתית).
+{{ש}}ולכן לכל לראש – צריך לתקן הנזכר לעיל. והובטח כל אחד ואחד – יגעת ומצאת.
+{{ש}}ובכל זה צריך להיות הקדמת נעשה ( – בפועל ממש) לנשמע (הבנה על ידי חקירה ודרישה וכו'), ובפרט שכשאדם רעב (למזונו הגשמי או הרוחני) אינו מסוגל להעמיק ולשקלא-וטריא שכליים וכיוצא בזה – מה שאין כן לאחרי שישביע רעבונו. ולכן תדחה פתרון השכלי דהשאלות ביהדות וכו' – עד שתתבסס בקיום בפועל ממש.
+|מקור = [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10511.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תקיא]{{הערה|תצלום המענה נדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 6.}}
+}}
+הביטוי '''נעשה ונשמע''' שאמרו בני ישראל לפני [[מתן תורה]] מבטא קבלת עול מוחלטת לה' באמונה שלמה ("נעשה"), זאת לצד חשיבות ההבנה והרגש בתורה ובמצוות ("נשמע").
-==מהות הקבלה==
+הקדמת נעשה לנשמע ב[[ה' סיון]] היתה הכנה חשובה ועיקרית לקבלת התורה ב[[ו' סיון]].
-למרות שיש חיוב על כל אחד ואחד ללמוד תורה בהבנה והשגה (נשמע) ולהתבונן בשכל האדם "כפי כוחו", "כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע", מכל מקום עצם כח זה שהאדם לומד תורה בהבנה והשגה הרי זה מצד ציווי [[הקב"ה]] [כמו מצוות מעשיות, שקיומם מצד ציווי הקב"ה] נמצא שהלימוד בתורה הוא רק פרט ב"נעשה" (קיום בקבלת עול דוקא עוד ציווי הקב"ה). אבל כאשר לאחרי אמרם "נעשה" הוסיפו "ונשמע" - מוכח, שה"נשמע" הוא (גם) ענין בפני עצמו.
+==במקורות==
+ב[[פרשת יתרו]] המתארת את [[מתן תורה]], מצוטטים בני ישראל כאומרים "נעשה" בלבד: {{ציטוט|וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה|ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ז'-ח'}}
-שלימות ה[[עבודת השם|עבודה]] בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות|מצוותיה]] הוא, שבנוסף להענין ד"נעשה" שהוא קבלת עול, יבין האדם ירגיש וישמע בשכלו ומדותיו הטוב והיוקר וההכרח כו' של תורה ומצוות. ויתירה מזה - (לא רק הנשמה, [[נפש]] האלקית, אלא) גם ה[[נפש הבהמית]] תבין ותרגיש הטוב שבתורה ומצוות, וכפי שהוא במצות [[אהבת ה']] (הכוללת כל המצוות) - שצריך להיות "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל לבבך - בשני יצריך" ולכן אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע", שקיומם תורה ומצוות יהיה לאחרי ההתחלה ד"נעשה" - בלי קשר לשכל כו' - גם "ונשמע", שבשכלם יובן ההכרח והיוקר דתורה ומצוות. אבל ענין זה, ששכל האדם יבין היוקר דתורה ומצוות, הוא שלב שני בעבודת ה'.
+הצירוף "נעשה ונשמע" מובא בהמשך, ב[[פרשת משפטים]] לאחר שמשה רבינו קרא באזני בני ישראל את התורה מפרשת בראשית עד פרשת מתן תורה:
+{{ציטוט|וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע|ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק ז'}}
-ולכן בפעם הראשונה אמרו בני ישראל "כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה", שיקיימו ציוויי [[הקב"ה]] כעשיה בלבד, בקבלת עול. ולאחרי זה, בא השלב השני "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע", שקיום התורה ומצוות הוא באופן שגם השכל מבין העילוי דתורה ומצוות{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=230 ח"ג].}}.
+הכרזתם של ישראל "נעשה ונשמע" פעלה עניינים נעלים ביותר כפי שמתואר בגמרא: {{ציטוט|דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע|שבת פח, א.}}
+אותם כתרים ניטלו מעם ישראל זמנית בעקבות [[חטא העגל]] ובביאת המשיח יוחזרו כתרים אלו לישראל.
+גישה זו של הקדמת "נעשה" ל"נשמע" מיוחסת למלאכים:
+{{ציטוט|בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?|שבת פח, א.}}
+==בתורת החסידות==
+[[הרבי]] ביאר את חשיבות הנושא של ה"נשמע" במתן תורה. שקבלת עול שלמה היא לכאורה ההכרזה "נעשה" בלבד. יהודי אומר לקב"ה, כל מה שתצווה עליי -  אעשה. כפי שהתורה מספרת קודם לכן: "ויען כל העם קול אחד ויאמרו, כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה". מדוע אם כן באה בהמשך התוספת: "נעשה ונשמע"?
+יתרה מזו: התוספת "ונשמע" גורעת לכאורה מקבלת העול הבאה לידי ביטוי בהכרזה "נעשה". אמנם הם מצהירים שה"נעשה" קודם ל"נשמע", אבל בכל-זאת הם דורשים להבין. והלוא קבלת-עול שלמה פירושה, שיהודי מקיים את המצוות לא בגלל הכרתו השכלית אלא מכיוון שזה רצון ה'.
+אמנם יהודי חייב לא רק לקיים את התורה ("נעשה"), אלא גם ללמוד אותה ולהבינה בשכלו ("ונשמע"), אבל גם זה עצמו בא מתוך קבלת-עול. כשם שציווה הקב"ה לקיים מצוות מעשיות, כך ציווה מצוות הקשורות בלימוד ובהבנה. נמצא אפוא, שגם לימוד התורה אינו אלא פרט בתוך ה"נעשה".
+כשמתבוננים במאמרי חז"ל מתברר, שההכרזה "ונשמע" לא זו בלבד שלא גרעה מה"נעשה", אלא היא-עצמה עניין נעלה ביותר. חז"ל אומרים, שכאשר הכריזו בני-ישראל "נעשה ונשמע", באו מלאכי-השרת וקשרו לכל יהודי שני כתרים – אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע". מכאן אנו למדים, שה"ונשמע" הוא עניין גדול לעצמו.
+יש כאן יסוד עמוק במידת התמסרותו של יהודי לקב"ה. יכול אדם לקבל עליו עול תורה ומצוות ולקיים בפועל את כל ציוויי ה', אבל עולמו הפנימי נשאר מחוץ לעבודת ה'. אמנם בפועל הוא מקיים את כל התורה כולה, אבל שכלו ורגשותיו אינם מזדהים הזדהות שלמה עם רצון ה'. זו אינה עבודת ה' שלמה.
+יהודי נדרש לעבוד את ה' לא רק ב"נעשה" אלא גם ב"נשמע". עליו להבין בשכלו ולהרגיש בליבו את הטוב והיוקר והנחיצות של התורה והמצוות. ויתרה מזו: עליו להחדיר הכרה זו גם לנפשו הבהמית ולגופו הגשמי, עד שגם יצר-הרע שבו יגיע לאהבת ה' – "בכל לבבך, בשני יצריך".
+לכן לאחר שהצהירו בני-ישראל שהם מקבלים עליהם בשלמות את עולו של הקב"ה – "נעשה", באו לשלב עליון יותר – "נעשה ונשמע". בכך הצהירו, שלא יסתפקו בעצם הקיום של התורה ומצוותיה, אלא יגיעו למדרגה עליונה יותר, שגם בהכרתם השכלית יבינו ויכירו במעלת התורה ומצוותיה. על כך קשרו להם מלאכי השרת שני כתרים, שכן ה"ונשמע" הוא שלב עליון יותר בקבלת-העול ובהתמסרות לרצון ה', המקיפה לא רק את כוחות העשייה של האדם אלא גם את עולמו הפנימי, שכלו ורגשותיו{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16015&hilite=4f900e77-8bc0-4cbe-84a3-3520edcd19be&st=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90&pgnum=230 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ג].}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1137&CategoryID=242 תחילה "נעשה" ואחר-כך "נשמע"]''' באתר צעירי חב"ד
+*'''[https://anash.org/the-rebbes-english-letters-on-naaseh-venishma/ לקט מכתבי הרבי על 'נעשה ונשמע'] {{PDF}} (אנגלית)
+{{שבועות}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מתן תורה]]
+[[קטגוריה:ביטויים יהודיים]]

חג השבועות
מתן תורה	הר סיני • יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • נעשה ונשמע • מעמד הר סיני • מאמר מתן תורה
החג ומועדו	ספירת העומר • קו התאריך • שתי הלחם • ימי התשלומין • חיבור החגים עם ימות החול
תפילות ומנהגי החג	נעורים בליל שבועות • תיקון ליל שבועות • אקדמות • אכילת מאכלי חלב • מבצע עשרת הדברות • תהלוכה • הלל • מגילת רות • כינוס תורה
ניגוני החג	אתה בחרתנו • כד יתבין ישראל
שונות	קונטרס תורה חדשה מאתי תצא • שבועות זמן מתן תורתנו (חוברת)